הואנג הכריז: ה-AGI כבר כאן בזכות Astra של OpenAI

חשיפת מודל העל החדש הציתה מחדש את הוויכוח על בינה אנושית במכונות ● בזמן שמנכ"ל ענקית החומרה קבע שההיסטוריה כבר כאן, בקהילה המדעית חשפו את האינטרסים וציננו את ההתלהבות

הצהיר שה-AGI כבר כאן. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה.

השקתו של מודל הדור הבא GPT-6 Astra מבית OpenAI הציתה גל של הכרזות דרמטיות בצמרת הטכנולוגיה העולמית. בין ההצהרות הבולטות בנושא החם הייתה זו של מנכ"ל ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia), ג'נסן הואנג, שמיהר לברך את OpenAI ברשת החברתית X והכריז כי הדרך המהירה שהטכנולוגיה והעולם עברו בתוך ארבע שנים בלבד – מפריצת הדרך של ChatGPT, דרך מודל o1 ועד ל-Astra – מוכיחה באופן מוחלט כי "הבינה המלאכותית הכללית (AGI) כבר כאן".

גם נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, חיזק את הטענה במהלך תדרוך עיתונאים חגיגי שקדם לכך, ובו הצהיר: "ברוכים הבאים לעידן ה-AGI". ברוקמן אף צפה כי ההיסטוריונים של העתיד יסמנו את השבועות הללו, ואת מודל Astra עצמו, כנקודת המפנה שבה המכונות השתוו סופית ליכולות האנושיות.

עם זאת, מאחורי הקלעים של ההשקה החגיגית הולכים ונחשפים יותר ויותר ספקות.

ראשית, שעות ספורות בלבד לאחר שהגדירו בחברה את המודל כפריצת דרך היסטורית, נאלץ מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, להתנצל פומבית על "השקה מבולגנת" ומלאת תקלות. הניגוד התעצם עוד יותר לנוכח דברים שאלטמן עצמו אמר לאחרונה בראיון לפודקאסט Sources, שם בחר להפחית בערכו של המונח AGI, כינה אותו "קונספט לא מוגדר" ואף פטר אותו כ"תווית שיווקית כמעט לא רלוונטית".

אילו אינטרסים עומדים מאחורי הדברים?

על מנת להבין מדוע הואנג, ממנהיגי הטק הבולטים בעולם כיום, התבטא באופן כה נחרץ בקביעתו שהגענו ליעד, יש לצלול להגדרתו הייחודית למונח. למעשה כבר במהלך שיחת המשקיעים לרבעון השני של אנבידיה, הבהיר הואנג כי לשיטתו, "במשימות מעשיות רבות, ניתן לומר שכבר השגנו AGI". הואנג ביטל את מבחני הביצוע האקדמיים המסורתיים, ואמר שהם "חסרי משמעות במידה מסוימת". במקומם, הציע לבדוק את מה שמכונה "כלכלת האסימונים" (Token Economics) ופרודוקטיביות מעשית. לדבריו, המדד האמיתי להצלחה הוא היכולת לייצר "אסימונים רווחיים" (profitable tokens), כלומר ערך כלכלי ותפוקה יצרנית בעולם האמיתי.

ראייה זו באה לידי ביטוי מוקדם יותר השנה בשיחה שקיים הואנג עם הפודקאסטר לקס פרידמן. פרידמן תה בין השאר האם בינה מלאכותית תהיה מסוגלת להקים, להצמיח ולנהל בעצמה חברת טכנולוגיה בשווי של מעל מיליארד דולר בטווח של חמש עד עשרים שנים. הואנג הפתיע כשענה מיד: "אני חושב שזה קורה עכשיו. השגנו AGI". הוא הסביר כי סוכן בינה מלאכותית עצמאי יכול לפתח שירות רשת ויראלי פשוט, שייסחף במהירות מיליארדי משתמשים, ייצר רווחי עתק ויעלם – בדומה לחברות רבות מתקופת בועת הדוט-קום. יחד עם זאת, הואנג הודה בגילוי לב במגבלות הטיעון שלו, כשהוסיף סייג דרמטי: "הסיכוי ש-100,000 סוכנים כאלו יצליחו לבנות חברה מורכבת כמו אנבידיה עומד על אפס אחוז".

מי מרוויח וירוויח מההכרזה?

בעקבות הדברים, חוקרים בתעשייה מצביעים על כך שהצהרותיו של הואנג אינן מנותקות מהאינטרסים המסחריים הברורים של החברה שבראשה הוא עומד – ששוויה נע סביב 4 טריליון דולר, ושולטת על כ-80% משוק שבבי האימון העולמי. 

יצירת התחושה שה-AGI כבר כאן מעבירה מסר דחוף למגזר העסקי כי עליו להצטייד בחומרה המתקדמת ביותר ובאופן מיידי.

כדאי לשים לב ששיתוף הפעולה ההדוק בין יצרנית החומרה למפתחת ה-AI הדומיננטית בולט במיוחד בנתוני הפיתוח של המודל החדש: Astra אומן על גבי כ-100,000 מערכות מחשוב-על מתקדמות מסוג Grace Blackwell NVLink72 מבית אנבידיה, כאשר הואנג הבטיח כי עוד כ-400,000 מעבדים גרפיים (GPUs) נוספים יעלו בקרוב לרשת, על מנת לתמוך בעומס. ככלל, על פי דיווחים שונים, מרבית התשתיות של OpenAI ממשיכות להישען באופן מוחלט על מעבדיה של ענקית החומרה. משמע שלהואנג יש אינטרס מובהק לשבח את שותפתו כמובילת תחום מודלי השפה הגדולים.

הקהילה המדעית מצננת את ההתלהבות

בניגוד לחגיגות של מובילי השוק, הקהילה המדעית סירבה להתרגש מההכרזות הדרמטיות. חוקר הבינה המלאכותית המוכר והמבקר החריף גארי מרקוס תקף את קביעתו של הואנג וטען שהיא מוקדמת מדי. מרקוס טען כי מנכ"ל אנבידיה לא הציג לקביעתו הדרמטית כל הוכחה מדעית מוצקה או הגדרה תקפה, וכי תחת ההגדרות המקובלות, מודל Astra עדיין רחוק מאוד מלהיחשב כבינה כללית אמיתית.

מדענים נוספים ממוסדות מובילים כמו MIT, סטנפורד (Stanford University) וכן חוקרים מגוגל דיפמיינד (Google DeepMind) הדגישו כי המערכות הנוכחיות עדיין סובלות מהזיות, מתקשות בחשיבה לוגית עצמאית על בעיות חדשות ואינן מסוגלות להעביר ידע בין תחומים שונים. חוקרי דיפמיינד אף הציגו לאחרונה מדד קוגניטיבי מפורט הבוחן עשר יכולות קוגניטיביות שונות בהשוואה לאלו של בן אנוש בוגר, לפיו המודלים הקיימים מוגדרים לכל היותר כבינה כללית "בתחילת דרכה" (emerging AGI). 

בדומה, גם המדען הראשי של מטא (Meta), יאן לקון, שלל את הטענות מכל וכל והדגיש כי למודלי שפה גדולים אין כיום שום הבנה בסיסית של העולם הפיזיקלי.

הוויכוח הסוער הזה, והגישות השונות המובילות אותו מוכיחים כי בזמן שהמדענים מחפשים מדדים כמותיים קפדניים, ראשי התעשייה מעדיפים לצאת בהכרזות, כנראה נחפזות, ולשם כך לעצב מחדש את ההגדרות של ה-AGI כך שיתאימו למוצרים שהם מוכרים לנו כבר עכשיו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים