חצי שנה אחרי שמונה: הממונה על שילוב AI במערכת החינוך עוזב

יובל לייקין, הממונה על שילוב בינה מלאכותית במערכת החינוך, הודיע אתמול (א') על עזיבתו את התפקיד, חצי שנה בלבד לאחר שמונה אליו. זאת, לדבריו, לאור "פערים שהתגלו בין הרצון והתשוקה שלי אל מול יכולתי להשפיע".

לייקין מונה לתפקידו לאחר שהובעה ביקורת שלפיה מערכת החינוך לא מכינה את התלמידים לעידן הבינה המלאכותית. הוא היה סא"ל בצה"ל, ושירת במשך 20 שנה בתפקידים שונים, בהם ראש ענף הדרכה באמ"ן ומפקד בית הספר לקצונה של האגף. לאחר ה-7 באוקטובר הוא עסק בהטמעת לקחי המלחמה ובינה מלאכותית בתוכניות ההדרכה של משרד החינוך. לייקין שוחרר במהלך המלחמה עם איראן ונכנס לתפקידו במשרד החינוך מיד לאחר מכן.

במהלך תקופתו במשרד החינוך ניסה לייקין להטמיע את הבינה המלאכותית במערכת החינוך, אבל גילה כי מדובר בתהליך מורכב, שדורש שינוי תפיסתי. גורמים במשרד החינוך אמרו לאנשים ומחשבים כי לייקין לא הצליח לבצע את השינוי הזה, ולכן החליט לעזוב.

לייקין עצמו ציין כי "הגעתי למשרד החינוך כדי לשרת את עם ישראל, בהמשך לשירותי הצבאי, בחזית שאני רואה אותה כקריטית ביותר לביטחונה של המדינה – החזית החינוכית. משראיתי שקיים פער בין הרצון והתשוקה שלי אל מול היכולת שלי להשפיע – בחרתי לסיים את תפקידי במשרד".

הוא הדגיש כי "אני לא עוזב את העיסוק בהקניית אוריינות טכנולוגית, ולא רק אותה, למורי ותלמידי ישראל. יש במשרד אנשים טובים מאוד, שאני בטוח שימשיכו את העבודה על בסיס התשתית שהנחתי".

שנת הבינה המלאכותית – התוכניות אל מול המציאות

משרד החינוך הכריז על 2025 כעל שנת הבינה המלאכותית, והשנה נפתחו ב-64 בתי ספר ברחבי הארץ מגמות בינה מלאכותית, שמלמדות את המקצוע, לרבות פיתוח כלים ל-AI. מהצד של המורים, המשרד פיתח את מערכת מג'יק. לא מעט מורים מרוצים מהמערכת: אחד מהם, שחר בר טל, מורה למתמטיקה שמשתמש במערכת, אמר לאנשים ומחשבים בחודש מרץ השנה כי "הבינה המלאכותית משנה את אופן הלמידה אצל מורים שמאמצים אותה" וכי ה-AI "שיפרה גם את הלמידה העצמית" של תלמידים.

לעומת זאת, על פי ישראל היום, משרד החינוך בזבז מעל 700 אלף שקלים על פיתוח כלי אחר, בשם "בינה", שהושבת חודשיים לאחר שעלה לאוויר, בשל תקלות. לפי הדיווח, עוד כלי AI שפיתח משרד החינוך, בשם Q, נזנח, לאחר שהמשרד הוציא על פיתוחו כארבעה מיליון שקלים.

המאבק סביב מתווה הבגרויות הגמיש

לפני כמה שבועות יצא שר החינוך, יואב קיש, ברפורמה חדשה – מתווה הבגרויות הגמיש, שהיה אמור להפחית את מספר בחינות הבגרות, ולאפשר במקרים מסוימים להכין עבודות בצורה של פודקאסט, מחזה, יומן, קומיקס, חיבור או יצירה אומנותית אחרת – בליווי כלי AI. כלומר, הבינה המלאכותית הייתה אמורה לסייע לתלמידים, לצד היכולות האנושיות שלהם. המתווה מוכן כבר יותר משנתיים ורק באחרונה הוחלט להוציא אותו אל הפועל.

ארגון המורים העל יסודיים התנגד לרפורמה. יו"ר הארגון, רן ארז, אמר כי "השר קיש הופך את הלימודים ללימודים טכניים עם AI ומלמד את התלמידים להעתיק מהבינה המלאכותית". הוא טען כי התוכנית הופכת את המורה ל-"טכנאי AI" והוסיף כי "ברגע שהופכים אותו לכזה, הוא מפסיק להקנות ערכים". "הבינה המלאכותית צריכה להיות כלי עזר כמו עט, לא העיקר", אמר ארז.

לאחר הביקורת, וככל הנראה בגלל לחץ של ארגון המורים, החליט השר קיש להשהות את ביצוע המתווה – מה שאומר בפועל לבטל אותו. לייקין הביע על כך ביקורת בפוסט שכתב בפייסבוק, שבו הוא טען כי "ארגון המורים פוגע בעתידה של מדינת ישראל" והוסיף: "זאת דעתי, ללא פילטרים". הוא כתב כי ההחלטה של קיש היא תוצר של הלחץ של הארגון לצד "חשש פוליטי מ-'זעזוע המערכת' בעיתוי של ערב בחירות ופריימריז. שוב טובת התלמידים הושארה מחוץ לעניין ונדחקה עד לאחר הבחירות או שנת הלימודים הבאה – המאוחר מביניהם".

לייקין הוסיף כי "גודש ונגישות המידע, המגובים בזמינות כלי בינה מלאכותית, שבהם עושים שימוש, לפי שלל מחקרים, כ-85% מבני הנוער בישראל, לצרכים רגשיים ודידקטיים – הם מציאות שאי אפשר להתכחש לה. הבינה המלאכותית, כשלא דוחקים אותה אלא מאמצים אותה, מאפשרת להביא את הילדים והנוער לתהליכים מחשבתיים מורכבים של אנליזה וסינתזה, הערכה, גיבוש עמדה ויצירה. זאת, משום שהשינון והקאתו בבחינה אינם ביטוייו של עידן הלמידה החדש".

"המורים הם לא הבעיה כאן", ציין. "המורים בישראל נושאים בנטל המורכב ביותר ביחס לעתיד המדינה, החברה וכנגזרת מכך לעתיד שוק התעסוקה הישראלי, והיצע הסחר בקניין אנושי וחומרי של ישראל כלפי העולם. אבל בו בזמן, האיגוד הסוציאלי המרכזי של מורי ישראל, שמנסה להרוג רפורמה נכונה, לא עושה כמעט דבר לקידום מקצועיותם של המורים נוכח השינויים הטכנולוגיים האדירים ונוכח העובדה שאנחנו נמצאים לפני מפץ אדיר במערכת היחסים של תלמיד-מורה-כיתה". הוא כתב כי "הבינה המלאכותית תביא למידה מותאמת אישית לכל תלמיד, תיצור שינויים במערכות יחסים באקו-סיסטם הכיתתי, תאתגר את תפקיד המורה הקלאסי, תציף שאלות ביחס לממשק בין תוכנית לימודים קשיחה לזכותו של הילד ללמוד מה ואיך שהוא רוצה באמצעות בינה יוצרת ועוד".

לדברי לייקין, "המאבק של ארגון המורים במתווה הבגרות הגמישה, כמו גם ההתגמשות של המערכת מולו, צריכים להדיר שינה מעיניו של כל אזרח שעתיד החינוך בישראל מטריד אותו".

מערכת אנשים ומחשבים פנתה למשרד החינוך לקבלת תגובה. זו תתפרסם אם וכאשר תתקבל.