מחקר: ה-AI הופכת את הכופרות ליעילות יותר וקשות לזיהוי
כלי הבינה המלאכותית מסייעים לפושעי סייבר לייצר מיילי פישינג משכנעים יותר, לבנות מתקפות התחזות ולערוך קמפיינים לגניבת אישורים - כך לפי המחקר ● 65% מהארגונים המותקפים: ה-AI הגבירה את יעילות המתקפות
כלי הבינה המלאכותית הולכים ומשתלבים בחיינו, ביותר ויותר פעולות. אלא שגם התוקפים רואים בהם גורם משמעותי ונעזרים להפצת ומשלוח המתקפות. בין השאר, ה-AI מסייעת למתקפות כופרה, שהופכות לקשות יותר לזיהוי.
מחקר חדש של חוקרי פרופפוינט מעלה כי מתוך הארגונים שנפגעו ממתקפות כופרה, כמעט שני שלישים (65%) אמרו כי הבינה המלאכותית הגבירה את יעילות המתקפות. המחקר מראה שכלי ה-AI סייעו לפושעי סייבר לייצר מיילים של פישינג שהיו משכנעים יותר, לבנות מתקפות התחזות ולערוך קמפיינים לגניבת אישורים.
"בכל המקרים שבדקנו", כתבו החוקרים, "ראיות למעורבות של בינה מלאכותית כחלק מהמתקפה היו הנורמה, ולא היוצא מן הכלל".
מה גרם לכופרות להצליח לעקוף את הבקרות?
ניתוח של המקרים שהוצגו במחקר מעלה שנקודת הכניסה הראשונית למתקפת כופרה כללה, בדרך כלל, אינטראקציה אנושית. 47% מכלל האירועים שנחקרו כללו קישורים זדוניים בנקודה כלשהי בשרשרת התקיפה, 46% כללו קבצים מצורפים זדוניים ו-36% – איסוף אישורים.
כאשר נשאלו המשיבים מדוע מתקפת הכופר הצליחה לעקוף את הבקרות הקיימות שלהם, 40% מהם ציינו שהפיתוי הראשוני נראה לגיטימי, והעובד לא חשד שמשהו לא תקין.
שליש מבין המותקפים ציינו שבקרות אבטחת הדואר האלקטרוני הקיימות כלל לא זיהו את התקיפה. רבע מהם ציינו תצורה שגויה, או פערים בבקרות האבטחה, כדברים שסייעו להצלחת המתקפה.
"ה-AI מציגה את המתקפה כחלק מתקשורת לגיטימית"
חוקרי פרופפוינט ציינו כי "בעבר, מיילים, קבצים מצורפים ואתרים זדוניים רבים הכילו סימנים מחשידים קלים, אבל כאלה שנראו חשודים מספיק כדי להסב את תשומת לב המשתמשים. הם כללו ניסוח עילג, לוגואים לא תואמים או דפי כניסה 'רשמיים' שכלל לא נראו אמינים. כעת, לתוקפים יש יכולות תקיפה משופרות, כי הם מחוזקים בכלים מבוססי AI. הכלים מסייעים להם להציג את המתקפה כחלק מתקשורת עסקית לגיטימית".
"הבינה המלאכותית לא שינתה באופן יסודי את תוכנות הכופר, אבל היא שיפרה באופן מהותי את ההתקפות שהובילו לכופר", ציינו החוקרים. "התוקפים משתמשים בבינה מלאכותית כדי ליצור מיילי פישינג משכנעים מאוד, רכיבי נוזקות כמו סקריפטים וקמפיינים לגניבת אישורים, שמנצלים אמון אנושי בהיקף רחב. ארגונים שממשיכים להתייחס לכופרה ולסחיטה של נתונים כאל בעיות קצה או שחזור מפספסים את מה שמתקפות אלה מנצלות בדרך כלל: אנשים, זהויות ותקשורת מהימנות".
הם הוסיפו ש-"לא רק אנשים מוטעים על ידי התקפות מבוססות בינה מלאכותית. גם פתרונות הגנה ארגוניים ובקרות טכניות נכשלו באופן קבוע בזיהוי פעילות זדונית".
לסיכום כתבו החוקרים כי "ארגונים שרוצים להפחית את הסיכון למתקפות כופרה חייבים להתמקד בעצירת המתקפות בנקודת הכניסה, בהגנה על זהויות מפני חשיפה ובתגובה – לפני שהתוקפים יצליחו להגיע לשלב הסחיטה".











תגובות
(0)