באה לבקר במאורת הנמר: מרה קופלר, תיכון אורט יד ליבוביץ', נתניה

19/11/2018 16:40
באה לבקר במאורת הנמר: מרה קופלר, רכזת מגמות טכנולוגיות בתיכון אורט יד ליבוביץ' בנתניה. צילום: פלי הנמר

בדרך כלל, אני מארח במאורת הנמר אנשי היי-טק – מבכירי התעשייה ועד לסטארט-אפיסטים. הפעם שמחתי שלמאורתי הגיעה אורחת מתחום חשוב לא פחות: החינוך. ולא סתם אורחת, אלא כזו שמחברת את החינוך עם הטכנולוגיה. מדובר במרה קופלר, רכזת מגמות טכנולוגיות בתיכון אורט יד ליבוביץ' בנתניה. שוחחנו על חשיבות החינוך הטכנולוגי לתעשיית ההיי-טק הישראלית ועל האופן שבו התעשייה יכולה להרוויח מקשרי גומלין עם המגמות הטכנולוגיות בתיכונים בארץ.

מה החשיבות של לימודים מדעיים-טכנולוגיים בתיכון? תואר אקדמי לא מספיק?
"כשאנחנו רוצים אלוף אולימפי, אנחנו לא מתחילים את תכנית האימונים שלוש שנים לפני האולימפיאדה, אלא מטפחים אותו מילדות. כך גם כשמדובר באנשי מקצוע בתעשיית ההיי-טק: יש יתרון להתחיל את ההכשרה והאימונים לפני הלימודים הגבוהים. באופן זה, התלמידים, שהם אנשי המקצוע לעתיד, יכולים לרכוש כלים נכונים, לפתח גישה נכונה לתחום ולצבור ניסיון בפרויקטים לימודיים. בסוף התהליך התלמידים רוכשים את הביטחון הדרוש להם ומגיעים לשוק מוכנים יותר".

אילו כלים ניתנים לתלמיד תיכון בחינוך הטכנולוגי?
"תלמיד שלומד מתודולוגיה בצורה נכונה מהבסיס בונה את עצמו לטווח ארוך. אנחנו שמים דגש על אלגוריתמיקה וניהול פרויקט הלכה למעשה, כמו גם על ההיבטים השונים של הפיתוח, התיעוד וההצגה. תלמיד יקבל ציון טוב על פרויקט רק אם ידע להציגו היטב בזמן מדוד. כל זה נכלל בתכנית הלימודים".

עד כמה קיימת בתעשיית ההיי-טק מודעות לאופן ההכשרה בתיכון?
"לצערי, המודעות למה שנעשה בלימודי התיכון – דלה. מעטים בתעשייה יודעים עד כמה גבוהות רמת ההוראה ורמת המחקר במקצועות דוגמת הנדסת תוכנה, גילוי ואיתור ועוד. אלא שהם לא יודעים כמה תועלת ניתן להפיק מתלמידים שקדניים, שעובדים במתודולוגיה הנכונה עם הציוד הנכון.

עם זאת, יש חברות טכנולוגיות שמשתפות פעולה עם תיכונים ומשלבות תלמידים בפרויקטים. כשתלמיד מקבל משוב אמיתי מהתעשייה, זה אישוש אמיתי ליכולותיו. בחזון שלי, חברות ההיי-טק יחזרו אחרי התיכונים במטרה לשלב את התלמידים בפרויקטים באופן משמעותי אף יותר".

מה לגבי משאבים? האם לתיכון יש את הכלים הדרושים לצורך ההכשרה?
"בחינוך הטכנולוגי יש צורך בכלי עבודה שדומים עד כמה שניתן לכלים שבהם נעשה שימוש בתעשיית ההיי-טק. הכלים הללו עולים הרבה כסף. לצערי, גם מעבדת מחשבים שנחשבת מיושנת על פי סטנדרטים של חברה מסחרית, עלולה להיות מחוץ להישג ידו של תיכון. דוגמה לזה היא למידת מכונה: כוח המחשוב הדרוש לצורך כך מחייב מכשור חדש.

ככל שתהיה הלימה רבה יותר בין הכלים שמשתמשים בהם בתעשייה לאלה שמשתמשים בהם בבית הספר, כך התוצרים והניסיון יהיו מתאימים יותר. קשרי גומלין בין התעשייה לבין התיכונים, קרי – שילוב של תלמידים בפרויקטים אמיתיים, ומתן גישה לכלים טכנולוגיים עדכניים יניבו פרי עבור כל הצדדים".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מרה המושלמת

    תקשיבו מרה המורה הכי טובה בעולם

  2. ירדן שיינפלד

    מרה קופלר - אושיית חינוך ארצית. מתגעגע לברדק של ימי אורט יד ליבוביץ העליזים בתחילת שנות התשעים. IBM-286, מסכי מונכרום, אלגברה בוליאנית, C\C++, גרפיקה ממוחשבת ... איזו תקופה, אינעל העולם.

אירועים קרובים