התוכנית שתשגר לחלל ניסויים של 15 חברות טכנולוגיה ישראליות
טל סלע, מנהל הפיתוח העסקי של Access to Space, מסביר איך חברות ממגוון תחומים יבדקו את הטכנולוגיה שלהן בחלל ● התקציב: 60 מיליון שקל, וסבסוד של 35% מעלויות השיגור
מיזם חדש בשם Access to Space רוצה לאפשר לישראל הטכנולוגית להפוך לגורם מוביל גם בתחום החלל, מיוזמות של סטארט-אפים ועד ניסויים מדעיים. התוכנית, בהפעלת קריאיישן ספייס, נבחרה במכרז של סוכנות החלל הישראלית ורשות החדשנות, ותקציבה הכולל 60 מיליון שקל, מהם 40 מיליון שקל במענקים ממשלתיים. היא מזמינה חברות צמיחה, סטארט-אפים, קבוצות מחקר באקדמיה ויחידות פיתוח בחברות ביטחוניות גדולות לבדוק את הטכנולוגיה שלהן בתנאי חלל אמיתיים, ובכך להרחיב את מעגל המשתתפים בתעשיית החלל הישראלית.
המיזם יוצא לדרך כשהמרוץ לחלל הטכנולוגי נמצא בשיא התנופה שלו, ולא רק אצל SpaceX. כפי שדיווחנו אתמול, דו"ח חדש של מדענים מהפורום הבינלאומי Innovation for Cool Earth Forum טוען שבשנים הקרובות עשויים לנוע במסלול סביב כדור הארץ עד מיליון לוויינים גדולים יחסית שישמשו כדאטה סנטרים, כמות שעלולה להסתיר את אור הכוכבים.
אבל השימושים האפשריים בלוויינים, במסלול נמוך או גבוה יותר, לא נגמרים בדאטה סנטרים. גם בישראל התחום מתעורר: רק אתמול גייסה רמון ספייס 124 מיליון דולר לפיתוח תשתיות מחשוב על גבי לוויינים.
"הבאת טכנולוגיה לחלל פירושה להפוך פיתוח שעובד במעבדה כאן על כדור הארץ למוצר שמוכיח את עצמו בסביבת הפעולה האמיתית והמאוד מאתגרת שלו, בחלל. הרכיבים והמערכות בחלל נדרשים להתמודד עם קרינה, ריק, שינויי טמפרטורה ומגבלות אנרגיה, ולעבור גם את אתגר השיגור לחלל. בדיקות קרקע מסייעות בבדיקת הטכנולוגיה והמוצר אך אינן מחליפות לחלוטין הדגמה בחלל", אמר טל סלע, מנהל הפיתוח העסקי של Access to Space, בראיון ל"אנשים ומחשבים".
לדבריו, חברות מתחומי האנרגיה, השבבים, התקשורת, האופטיקה, הרובוטיקה, החומרים, הסייבר ותחומים נוספים יוכלו לבחון את הטכנולוגיה שלהן בחלל ולפתוח לעצמן שוק בינלאומי ענק, מעבר לשוק המובהק והמוכר להן. "בעולם, תעשיית החלל ושוק החלל כבר גדולים מאוד, יותר מכפי שרובנו בישראל מבינים. תעשייה זו מחפשת פתרונות רבים שחברות ישראליות כבר פיתחו ומתאימות לשימוש על פני כדור הארץ, אך מתאימות גם לשימוש בחלל, לעיתים בשינוי והתאמה קטנים ביותר. החלל קרוב ונגיש יותר מאשר בעבר. בעלות וברמת מורכבות סבירה ולא גדולה מדי ניתן להדגים את הטכנולוגיה בחלל, ויש מנגנון שלם המנגיש זאת לחברות", הוסיף סלע.
מה אפשר לעשות בחלל שאי אפשר לעשות על פני כדור הארץ?
"תצפית, חיישנים וחישה מרחוק מקבלים יתרון רב בחלל במבטם אל כדור הארץ, לעומת אותן טכנולוגיות הממוקמות על פני כדור הארץ. כך, למשל, ניתן לזהות מחצבים, שינויי אקלים, שריפות ותופעות אקולוגיות אחרות בזמן אמת ובכיסוי רחב. מיקרו-כבידה ממושכת משנה תהליכי שקיעה, זרימה והתגבשות. לכן נחקרים בחלל גבישים מסוימים, הנוצרים בתנאי חלל שאי אפשר לדמות על כדור הארץ, לטובת תעשיית התרופות למשל".
מדוע עד עתה השתרכה ישראל מאחור בניסויים טכנולוגיים בחלל?
"זה לא מדויק. בישראל יש ניסיון רב בפיתוח לוויינים, מערכות תצפית ושיגור. הפער שאליו מכוונת תוכנית Access to Space הוא הנגשת ההזדמנות הזאת למעגל רחב של חברות וטכנולוגיות אזרחיות. התוכנית הייחודית הזו באה לסייע לחברות ישראליות לחשוף את הטכנולוגיות שלהן לתעשיית החלל הבינלאומית. הכיוון הוא לבצע 15 מטענים ניסיוניים בתוך שלוש שנים. היא משלבת סבסוד של 35% מעלויות השיגור הזכאיות עם ליווי הנדסי, מנהלי ותפעולי. הגשת המועמדויות תימשך כמה שבועות. לאחר מכן תתכנס ועדה של סוכנות החלל ורשות החדשנות, שתבחר את 15 החברות שישגרו מטעני ניסוי בשלוש השנים הקרובות".
מה התוכנית החדשה תביא לשוק הישראלי?
"אם נצליח ביעד שלנו, זה יביא תועלת רבה לתעשייה הישראלית ולא רק למגזר החלל, מכיוון שחברות ממגוון מגזרים ייחשפו לתעשייה עולמית ענקית, הפחות מוכרת בישראל היום. התוכנית Access to Space נועדה להפוך את הדרך להדגמה בחלל למסלול נגיש יותר, מאורגן יותר ופחות יקר. בסופו של דבר זה יהווה מכפיל כוח לשוק הישראלי".
מה המטרה בסופו של דבר, ניסויים או מסחור? ואם מסחור, של מה?
"מטרת התוכנית בסופו של תהליך היא לסייע למסחר טכנולוגיות ומוצרים בתעשיית החלל הבינלאומית. הניסוי הוא שלב הכרחי בהפחתת הסיכון בדרך למסחור".












תגובות
(0)