גאווה כחול לבן: הטכניון ואוניברסיטת ת"א – ממובילות ה-AI באקדמיה העולמית

חדשות טובות: שתי אוניברסיטאות ישראליות נמצאות בין 30 האוניברסיטאות בעלות "תפוקות ה-AI" הגבוהות ביותר. השתיים הן הטכניון, שהגיע למקום ה-25 במדד, ואוניברסיטת תל אביב, שהגיעה למקום ה-28.

המדד הוכן על ידי חברת יחסי הציבור האמריקנית 5W. הוא בוחן 50 אוניברסיטאות, כאשר כל אוניברסיטה נבחנת על שישה ממדים בעלי משקל שווה: ריכוז ונוכחות החוקרים שלה במעבדות ה-AI המובילות; תפוקת מחקרי הבינה המלאכותית שנערכים בה; עומק תוכנית הלימודים שהיא מציעה בתחום; כמות ההון והיזמים בעולמות ה-AI יצאו ממנה; תשתיות ומחשוב; ומספר הציטוטים של חוקרים בה שמודלי הבינה המלאכותית מציגים.

מיהן האוניברסיטאות המובילות?

ארבע המובילות ברשימה הן אוניברסיטאות אמריקניות: סטנפורד, MIT, קרנגי מלון וברקלי. אחריהן נמצאות אוניברסיטת צינגהואה מסין, אוניברסיטת טורונטו הקנדית ואוניברסיטת פקינג, אף היא מסין. במקום השמיני נמצאת פרינסטון, האוניברסיטה הראשונה ברשימה מ-"ליגת הקיסוס" הנחשבת, וסוגרות את העשירייה הראשונה אוניברסיטת ETH מציריך ואוקספורד, שהיא המוסד האקדמי הנחשב ביותר בבריטניה. המתחרה שלה על התואר הזה, קיימברידג', פותחת את העשירייה השנייה במקום ה-11.

מחצית מהאוניברסיטאות ברשימה הן אמריקניות, כאשר הרחק מאחוריה נמצאות סין ובריטניה עם ארבע אוניברסיטאות כל אחת. מעניין לציין שישראל, עם שני המוסדות האקדמיים שמגיעים ממנה, נמצאת לפני צרפת, גרמניה, הונג קונג ויפן, שכל אחת מהן מיוצגת ברשימה על ידי אוניברסיטה אחת.

באילו מדדים הטכניון עובר את הרווארד?

אוניברסיטת הרווארד נמצאת רק במקום ה-17 ברשימה, ובמה שמכנים ב-5W כ-"קבוצת האמצע", שבה נמצאות גם שתי האוניברסיטאות הישראליות. עורכי המדד ציינו כי הרווארד טובה יותר מהטכניון בייצור של תוצרי ה-AI, אבל המוסד מחיפה עובר אותה במספר מייסדי החברות שיצאו ממנו, יחסית למספר הסטודנטים, כמו גם במספר החוקרים במעבדות. ככלל, 5W מציינת את ישראל וקנדה לטובה בממד הזה. כמו כן, עורכי המדד ציינו כי ה-"ייצור" של מייסדי חברות AI בטכניון גבוה מזה שבסטנפורד, יחסית לגודל המוסד.

עורכי המדד ציינו את היותה של אוניברסיטת תל אביב חלק מהאקו-סיסטם הסטארט-אפי של העיר, ואת הקשרים של שתי האוניברסיטאות עם אינטל ישראל, כמו גם את העובדה שהן "נהנות" ממאגר כוח האדם של בוגרי 8200.

קשרים הדוקים עם אנבידיה

עוד הם ציינו את הקשרים של שני המוסדות הישראליים עם אנבידיה, ובמיוחד עם מרכז המו"פ שלה ביקנעם, שהוא הגדול ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית. אלא שלכל אחד מהם יש קשרים רבים נוספים עם אנבידיה: המחקר בתחומי ה-AI בטכניון מתבסס במידה רבה על כוח מחשוב רב, שמבוסס על המעבדים הגרפיים וטכנולוגיות התקשורת של חברת הענק. כמו כן, חלק מחברי הסגל בו עובדים בשיתוף פעולה הדוק ואף משמשים, או שימשו, כיועצי מחקר באנבידיה. דוגמה בולטת לכך היא פרופ' שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, מחוקרי הבינה המלאכותית הבכירים בישראל, שבעבר הוביל קבוצות מחקר באנבידיה.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב לוקחים חלק פעיל ורב במעבדת המחקר של אנבידיה בעיר, וחוקרים משני הגופים מנהלים שיתופי פעולה מחקריים, משתתפים בצוותא בכנסים הבינלאומיים המובילים בתחום הבינה המלאכותית ומפרסמים מאמרים משותפים. כמו כן, אנבידיה היא שותפה אסטרטגית של המרכז לקשרי תעשייה באוניברסיטת תל אביב.