יד ושם במגה פרויקט: החלפת מערכת הליבה לניהול ידע

יד ושם מצוי בימים אלה במגה פרויקט בעולם ניהול ליבת הידע על השואה: הארגון סיים באחרונה את האפיון לקראת החלפת מערכת הליבה שלו, שנערך בשיתוף שטראוס אסטרטגיות, ויוצא למכרז להטעמת פתרון ניהול נכסים דיגיטליים (Digital Asset Management – DAM) בארגון.

הפרויקט יטפל בשלושה מרכיבי על בפעילות יד ושם: ניהול אוספים פיזיים ודיגיטליים, הספרייה והארכיון. המערכת תטפל במאות מיליוני ישויות דיגיטליות: שמות, מקומות ופרטי מידע, אוספים שנאצרו וקוטלגו, מחקרים ופרסומים, ותנגיש את המידע באופן חדשני עם מאגרי מידע ייעודיים, סוכני AI ומודלי מיפוי ידע רבים. הפרויקט צפוי לארוך ארבע שנים, בעלות של מיליוני שקלים ובסיוע האיחוד האירופי.

את הפרויקט חשף דניאל שלום, ראש אגף טכנולוגיה וחדשנות ביד ושם, בראיון לאנשים ומחשבים לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנפתח הערב (ב'). לדבריו, "בפעם הראשונה, כלל מאגרי המידע של יד ושם החשופים לקהל הרחב יונגשו על פלטפורמת הענן המקומית של AWS, כחלק מפרויקט נימבוס".

אילו עוד פרויקטים אתם מבצעים בימים אלה?
"בינואר השנה סיימנו, יחד עם מלם תים, את השלב הראשון בפרויקט להטמעת מערכת סיילספורס לטובת ניהול כולל של גיוס התרומות ליד ושם. בהמשך השנה נעלה מודולים נוספים, לניהול פניות מבקרים וחוויית לקוח.

כמו כן, יצאנו למכרז להטמעת מערכת ERP חדשה, לייעול התהליכים הפיננסיים התפעוליים והעסקיים. בחרנו בפריוריטי, שתחליף מערכת ERP ישנה, ותפעל בענן.

השנה גם נתחיל בהחלפת פלטפורמת הדיגיטל שלנו, דרופל (Drupal), שהיא מערכת ניהול תוכן (CMS) בקוד פתוח. אנחנו משנים את הגישה: מקוד פתוח למוצר מדף, שיעצים את היכולות שלנו בעולם ה-AI, ויאפשר עולם שלם של חדשנות בדיגיטל".

מה עוד אתם עושים בעולם הבינה המלאכותית?
"אנחנו ממשיכים להכניס רכיבי ויכולות AI באחריות רבה ובזהירות, כמחויב בעולם התוכן שלנו, למשל בפרויקט לקטלוג חומרים ארכיונאיים, ותרגום אוטומטי של מסמכים וריבוי פורמטים. כמו כן, נכניס סוכני בינה מלאכותית בשכבות שונות של הנגשת מאגרים לקהל, לעמיתי המחקר ולשיפור חוויית המשתמשים באתר. אנחנו בוחנים גם שימוש בבינה מלאכותית בעולמות ההדרכה, הלמידה האינטראקטיבית והפדגוגיה בכלל. אנחנו עובדים עם כמה סטארט-אפים בעולם ה-GenAI ומטמיעים מודלי שפה גדולים (LLMs) מהחכמים בעולם. הפעילות שלנו נעשית תחת מגבלות אתיקה חמורות".

מה עם הסייבר?
"יד ושם עשה קפיצת מדרגה בעולמות הסייבר. סיימנו תהליך מול מערך הסייבר הלאומי, ומתחילת השנה הארגון מוגדר כ-'תשתית ממשלתית קריטית', ומקבל מעטפת הגנה מלאה על כלל נכסיו".

היכל השמות (הפיזי) ביד ושם. צילום: ShutterStock

5,000,000 שמות

בנובמבר האחרון יד ושם הכריז על אבן דרך היסטורית במלאכת איסוף השמות של קורבנות השואה, שנמשכת זה שבעה עשורים: במאגר שמות קורבנות השואה של יד ושם רשומים כיום חמישה מיליון שמות. המשימה לאיתור זהותם והנצחת זכרם של הנרצחים היא מהעיקריות של יד ושם, וחשיבותה גוברת מדי יום, כאשר מספר שורדי השואה הולך ופוחת. בארגון מעריכים שהיעד המספרי בר ההשגה הוא 5.3 מיליון שמות נרצחים ומציינים שבחלוף הזמן, איתור השמות נהיה איטי וקשה. "למרבה הצער, יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא תיעוד לכל נספי השואה", ציין שלום, "אבל אני מעריך, ומקווה, שגם פה, הטכנולוגיה תסייע לנו להמשיך במשימה החשובה".

"אגף ה-IT זוכה לגיבוי מלא מהנהלת יד ושם, ובכלל זה מהיו"ר, דני דיין, ומהמנכ"ל, צביקה פייראיזן", הוסיף שלום. "אנחנו מצויים בעיצומו של מהלך רוחבי למימוש החזון של הארגון: אנחנו מרחיבים את עולמות התוכן עם תוכן רב ממדי, רב תרבותי, שמונגש לכולם בערוצים רבים, ועם יותר חשיפה של מאגר האוספים לקהל".

"הדיגיטל משמש רכיב מרכזי למיצוב הארגון מחדש ולהרחבת הנגשת אוצרותיו ההיסטוריים. לטכנולוגיה ולחדשנות יש תפקידי מפתח בהתמודדות עם מפנה הדורות והנגשת מידע: עיבוד המידע, ההגנה עליו והטמעתו בפלטפורמות חדשניות, תוך שילוב רכיבי בינה מלאכותית יוצרת, להנגשה חכמה יותר ומותאמת קהל יעד", ציין.

מה בעתיד?
"נבסס את יד ושם כמקור מידע חובק עולם, חוצה מאגרים ואוספים, עם הנגשה של מיליוני עמודי תיעוד על מחנות ריכוז וכפייה, ושמות של קורבנות שואה, ניצולים ועקורים. ננגיש מקסימום חומרים לקהל הרחב מתוך כשישה פטה-בייט של מידע שיש בארגון .הקדמה הטכנולוגית מהווה רכיב מפתח בשימור וקידום זיכרון השואה לדורות הבאים".