סין, AI וכמובן, אנבידיה – סיכום השנה בחומרה

שני דברים שהתרחשו ממש בימים האחרונים מצביעים על כמה מהמגמות שליוו את שוק החומרה לאורך 2025: האחד קשור לאסוס והשני, וזה כמעט מתבקש – לסין.

לפני ימים אחדים הודיעה יצרנית החומרה הסינית ליסואן על כך שהיא החלה בהפצת כרטיסי המסך הראשונים בסדרת G100 שלה. הכרטיס הראשון שיצא לשוק, 7G106, שמיוצר בליתוגרפיה של 6 ננו-מטר ב-TSMC (איך לא?), אמנם הוגדר מראש ככזה שמיועד לשוק הגיימרים, אבל לפי הדיווחים, כל הכרטיסים שכבר מוכנים נשלחו לארגונים בסין שזקוקים לעוצמת מחשוב עבור יישומי ה-AI שלהם. החברה אפילו לא יודעת מתי יגיעו כרטיסים כאלה לשוק הצרכני, אם בכלל.

כך, ברגע אחד, התממשו כל התחזיות של אלה שטענו שהחרם של ארצות הברית על סין בהיבט של החומרה בכלל, וה-AI בפרט, יוביל לכך שהיא תסגור פערים מהר.

נכון, אלה לא כרטיסים שיכולים להתחרות, נכון להיום, בביצועים שמציעה מובילת השוק, אנבידיה, אבל ספרו את זה לשוק שמשתוקק נואשות לעוד ועוד כרטיסי ומעבדי AI. גם אם כל התוצרת הסינית מיועדת כעת למדינת האם בלבד, אי אפשר לדעת לאן זה יוביל.

אסוס חוזרת צעד אחד לאחור

בהמשך אחזור לליסואן, אבל עוד לפני כן – לדבר השני: כמה וכמה אתרים פרסמו היום (ד), ממש ביום האחרון של 2025, ידיעות שלפיהן אסוס מגבירה שוב את הייצור של לוחות אם שמיועדים לזיכרונות DDR4 מיושנים, עקב העלייה המטורפת במחירי זיכרונות הדור הנוכחי DDR5.

זו אחת התופעות הקשות ביותר של שוק החומרה ב-2025. היא הולכת לפגוע מאוד ברמת המחירים בשנת 2026, ותשפיע, בסופו של דבר, גם על מחיר החסה, אם להגזים קצת. ואולי, בעצם, זאת לא הגזמה.

חזרה לייצר ב-DDR4. אסוס. צילום: Hoyka Studio, ShutterStock

המחירים עולים מאחר שיצרניות החומרה לבינה מלאכותית מעדיפות לזרוק את כל מה שיש להן לשוק שבו החברות מציעות יותר כסף מאשר בשווקים של המחשוב "הרגיל", ואפילו לצמצם קווי ייצור מסוימים לטובתו. הבינה המלאכותית דורשת יותר ויותר דאטה סנטרים עם יותר ויותר מעבדים – ועם הרבה יותר צריכה של חשמל, והשוק לא ממש מוכן לזה. כאן נכנסות יצרניות החומרה, כדי לסגור את הפער.

כבר כתבנו, באנשים ומחשבים, על הצפי לעליות מחירים לכל אורך שוק המחשוב האישי, כולל טלפונים – ואין ארגון שלא צריך בכל שנה כמה מחשבים ניידים חדשים וכמה שרתים קטנים, ובטח טלפונים. הפתרון הוא ללכת אחורה, כמו במקרה של אסוס – וזה דבר מדהים. פתרון אחר הוא לשלם הרבה יותר על החדש – ומי שיכסו את העלויות אלה, כמובן, הצרכנים הסופיים, הקטנים – וכן, בסופו של דבר זה יגיע גם לדברים הקטנים שצורכים בכל יום, כולל חסה.

מה זה קשור לליסואן? יצרניות כרטיסי המסך לשוק הצרכני, כולל החברה הסינית, פשוט מפסיקות לייצר כרטיסים, אלא ברמה הכי גבוהה והכי יקרה, שבה שולי הרווח הכי גבוהים. אם זה יצליח לליסואן, אולי היא תכבוש חלק מהשוק, ואולי אפילו על חשבונן של אנבידיה ואסוס.

כולם רוצים אנבידיה

אם כבר מדברים על אנבידיה, שכל השוק משתוקק למוצרים שלה – החברה הוכיחה שהיא לא "יושבת על הידיים", בלשון השאלה. גם ב-2025 היא המשיכה להציג פתרונות יותר ויותר חזקים, ולא רק מעבדי AI, אלא גם מוצרי תקשורת מתקדמים כדי לספק עבודה מהירה יותר בתוך הדאטה סנטרים – ומהירות היא ממש לא מהשטן בעידן ה-AI, שבו הכלים החדשים חכמים ומורכבים יותר.

נכון להיום, אין חברה שיכולה להתחרות באנבידיה – ובצדק. אני לא יודע אם בועת הבינה המלאכותית תתפוצץ או לא, אבל החברה של ג'נסן הואנג מוכיחה שוב ושוב שמי שבאמת מרוויח מה-AI הוא מי שמספק את הברזלים שעליהם מריצים את כל התוכנות והתכונות שהטכנולוגיה החדשה מבירה איתה.

מרוויחה מן ההפקר. ד"ר ליסה סו, מנכ"לית AMD. צילום: ShutterStock

AMD, שמציעה פתרונות מעבדי/כרטיסי AI משלה, מרוויחה בינתיים מההפקר. מי שלא משיג מספיק סחורה מאנבידיה פונה ל-AMD, שאמנם מציעה פתרונות ברמה מספיק גבוהה, אבל לא יכולה להציע פתרון מקיף כמו זה של היריבה הגדולה שלה. האם זה ישתנה ב-2026? אני לא חושב, אבל כך או כך, AMD מרוויחה יפה מאוד ממה שאפשר ללקט בשוק הזה.

האם גוגל תהפוך למתחרה אמיתית באנבידיה?

עוד חברה שמרוויחה מחומרה היא אלפבית, או גוגל, שבמהלך נובמבר דווח שהיא הגיעה למצב שבו היא יכולה למכור את מעבדי ה-AI שלה עצמה – מעבדי ה-TPU, כפי שהם מכונים. החברה שרוצה לרכוש ממנה את המעבדים הללו היא מטא. זה אמור לקרות ב-2027, ובינתיים, החברה של מארק צוקרברג תקנה מגוגל כוח מחשוב מהדאטה סנטרים שלה, שמבוססים על אותם TPUs.

האם זה אומר שגוגל יכולה להפוך למתחרה אמיתית באנבידיה, אולי אפילו יותר מ-AMD ויצרניות אחרות? אני לא חושב. זה בדיוק כמו בשוק הטלפונים – גוגל היא שחקנית שמפיקה מוצרים ראויים ויותר (אנדרואיד), אבל לא שחקנית מובילה (עם מכשירי ה-Pixel שלה). זה יקרה גם בשוק הבינה המלאכותית, מאחר שגוגל צריכה קודם כל לספק את הצרכים של עצמה.

מה עם אינטל?

איפה אינטל בכל הסיפור הזה? 2025 לא הייתה שנה שענקית השבבים השאירה בה חותם – כלומר, אם לא לוקחים בחשבון עוד פיטורים המוניים, וגם לא את "התקף הלב" שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עשה למנכ"ל, ליפ בו-טאן, עת קרא לו לפני כמה חודשים להתפטר באופן מיידי והגדיר אותו סוכן סיני. הסיפור הזה נגמר אחרי שבוע בסולחה, לאחר שבו-טאן עשה כבוד לטראמפ, הגיע לבית הלבן, והם נפגשו פנים אל פנים ודיברו ביזנס, כמו שהנשיא האמריקני אוהב. בסוף הפגישה השניים הכריזו כי הם יעבדו יחד "כדי לחזק את המובילות של ארצות הברית בתחומי הטכנולוגיה והייצור".

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ומנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock ו-יח"צ (בהתאמה)

אמנם, אינטל הציגה ב-2025 את מה שהיה צפוי ממנה – טכנולוגיית ייצור חדשה, Intel 18A, בפעם הראשונה בעידן ה-2 ננו-מטר ומטה, אבל המעבדים שמבוססים עליה יגיעו לשוק רק ב-2026. אפל אמורה אמנם להיות לקוחה של התהליך החדש הזה, אבל הרוב מיועד לייצור פנימי לצרכיה של אינטל. מה שכן, אינטל מכוונת לדור הבא, Intel 14A, שעתיד להפוך אותה למתחרה ב-TSMC, וגם בסמסונג. העובדה שאנבידיה החליטה שהיא לא רוצה, לאחר בדיקה, להשתמש בתהליך הנוכחי עבור ייצור מעבדי ה-AI שלה, לא תרמה ל-"אגו" של אינטל, אבל ההסכם בין שתי החברות על ייצור הדדי של פתרונות מותאמים, לטובת כל אחת מהן, בהחלט היה טוב לה השנה.