המדריך להצלת החיים הדיגיטליים שלכם

גיבוי הוא אחד היסודות הקריטיים בכל תוכנית התאוששות מאסון. חשוב לגבות את המידע שלנו, ולהפוך זאת להרגל קבוע. חישבו רגע על הטלפון שאצלכם בכיס. הוא מכיל כמעט כל פרט על החיים שלכם: תמונות שצולמו ברגעים חשובים, פתקים אישיים, תזכורות, סיסמאות ועוד. להלן המדריך השלם לגיבוי ומעבר לו, כדי להמנע מתרחיש בו הטלפון נפרץ, ננעל בעקבות מתקפת כופרה, נהרס, או אבד. האם תאבדו את כל המידע הזה – או שיש לכם גיבוי? זה בדיוק הזמן לשפר את הגיבוי.

גיבוי לא פחות חשוב מאנטי וירוס או פתרון הגנה אחר. לאבד מידע לנצח זה לא רק לא נעים, אלא לפעמים גם בעיה משפטית או עסקית.

חוקרי חברת אבטחת המידע ESET מציעים כמה אפשרויות שונות לגיבוי: גיבויים פיזיים – כוננים חיצוניים, או משניים. "זו אולי השיטה נטולת הטרחה ביותר. בחרו תיקיה – והעתיקו אותה לכונן אחר". למשתמשי MacOS, "השתמשו ב-Time Machine כדי ליצור גיבוי בהתקן אחסון אחר. משתמשי Windows יכולים לבצע גיבוי מלא של המחשב שלהם עם יצירת 'תמונת מערכת' – גיבוי כולל של כל מה שמותקן ונמצא על הדיסק, ולשמור את הגיבוי בכונן אחר. משתמשי אנדרואיד יכולים לחבר אותם למחשב Windows ולהעתיק את התיקיות הרצויות אליו. עבור iOS, התקינו את iTunes וצרו גיבוי מוצפן מקומי במחשב".

עם גיבויים בענן, ציינו, "ניתן בדרך אוטומטית לאחסן ולאחר מכן לשחזר נתונים במקרה חירום. אלא שלתשתיות ענן יש עלויות, אבל היתרון הוא שניתן לגשת לקבצים המאוחסנים מכל מקום".

מעבר מגיבוי – לחוסן נתונים

הגיבוי התפתח: משמירת עותק של נתונים המאוחסנים – הוא הפך לחלק מאסטרטגיית אבטחת הסייבר של עסקים, לצד שחזור, אבטחה, ניידות ו-AI. כך, הגישה לגיבוי נתונים השתנתה וכוללת שיקולי אבטחת מידע, ביניהם: הצורך בגיבויים בלתי ניתנים לשינוי, כמענה למתקפות סייבר הפוגעות בזמינות הנתונים ובסודיות שלהם. ברבעון האחרון של 2024, 87% ממתקפות הכופרה כללו קצירת נתונים. לכן, גיבויים שלא ניתן לשנות או למחוק אותם – עוזרים להגנה.

עוד מומלץ לעסקים לזהות איומים באופן אוטומטי, כמענה למתקפות כופרה ולתגובה מהירה ויעילה, עם ניטור רציף של סביבות הגיבוי.

מומחים קובעים, שיכולות שחזור מהיר הן הכרח: גיבויים הם חיוניים, אך רק הצעד הראשון. "ארגונים חייבים לבדוק באופן קבוע תהליכי התאוששות וליישם תהליכים למימושם. הגורם האנושי חשוב לא פחות מהטכנולוגיה – בעלי עניין מרכזיים חייבים להבין את תפקידיהם ואחריותם בתהליך ההתאוששות כדי להבטיח שיקום יעיל של מערכות קריטיות", ציין אחד המומחים, "צוותי אבטחה צריכים לשקול למנף סביבות גיבוי לציד איומים יזום ובדיקות אבטחה. ארגונים יכולים גם לשלב בינה מלאכותית ואוטומציה באסטרטגיית חוסן הנתונים שלהם". כך, ככל שנפח הנתונים גדל ואיומי הסייבר מתפתחים, הגיבוי כבר לא עוסק רק בשחזור, אלא בחזית ההגנה מפני פשעי סייבר. אמר בכיר בחברת אבטחה, העוסקת גם בגיבוי: "ארגונים המתייחסים לגיבוי כנכס אבטחת סייבר אסטרטגי, ולא רק ככלי שחזור פשוט – יהיו מצוידים טוב יותר לעמידה מול איומים מודרניים ושמירת החוסן התפעולי".

"בנוף אבטחת הסייבר המתפתח והחקיקה המתפתחת גם היא", אמרה מומחית אחרת, "אסטרטגיית גיבוי ושחזור היא כבר לא 'נחמד שיש', אלא חייבת להתפתח לאסטרטגיית חוסן נתונים מקיפה, ולשילוב של גיבוי נתונים, שחזור, אבטחה, ניידות ובינה, כחלק מתפיסת תאימות והמשכיות עסקית".

ההצלחה הגדולה ביותר במיתוג הגיבוי וההעלאה של החשיבות שלו היא במה שמכונה "כלל הגיבוי 3-2-1": שמירת שלושה עותקים של הנתונים, מקור ושני גיבויים; אחסון הגיבויים בשני סוגי מדיה שונים, למשל ענן וכונן קשיח חיצוני; והקפדה על שמירת עותק אחד, לפחות, מהנתונים הקריטיים – מחוץ לאתר.

"עדיף להישאר בטוחים מאשר להצטער אחר כך", סיכמו כלל העוסקים בעולם הגיבוי החדש, "גבו נתונים ובדקו אותם בקביעות, כיוון שסיכון הקיום הדיגיטלי שלכם פשוט לא שווה את זה".