"נדרש להסיר את ה-'הייפ' שסביב ה-Generative AI – ליישומה בארגונים"

"יש בארגונים בלבול מסוים בנוגע לבינה המלאכותית היוצרת, חוסר ודאות, שה-'הייפ' סביבה מחזק אותם, ועל כן נדרש להסיר אותו", כך אמר אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי בתחומי האנליטיקה והמידע

אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי בתחומי האנליטיקה והמידע.

"כדי ליישם את הבינה המלאכותית היוצרת (ה-Generative AI) בארגונים צריך להסיר את ה-'הייפ' שיש סביבה, לעבור את השלב הזה. רובנו, ודאי בארוגנים, נתקלים בבינה המלאכותית היוצרת ואומרים 'וואי'. מיד אחר כך, המחשבה היא: מה נעשה עם זה? כלומר: יש בלבול מסוים, חוסר ודאות, שה-'הייפ' מחזק אותם, ועל כן נדרש להסיר אותו", כך אמר אמיר רסקין בכנס Data Science, BI & Big Data Analytics של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון.

רסקין חלק עם המשתתפים מניסיונו כיועץ אסטרטגי בתחומי האנליטיקה והמידע. הוא אמר כי "הבינה המלאכותית היוצרת היא לא גימיק, אבל ה-הייפ' סביבה מסנוור הנהלות ארגונים עד כדי כך שהוא מביא לכך שהשאלות הכי בסיסיות בנוגע לקבלת החלטות לא נשאלות, ומכאן גם שלא מתקבלות תשובות".

ככלל, הוא אמר כי "בבואם של ארגונים לעשות משהו עם הבינה המלאכותית היוצרת הם נתקלים במורכבות גדולה מאוד. זאת, מאחר שמדובר במשהו שדורש מהארגון שינוי. נשאלות השאלות: במה הארגון צריך להשתנות? והאם הוא באמת יכול להשתנות?".

"כדי ליישם פרויקטי Generative AI על הצד הטוב ביותר, עליהם להגביר את מהירות השינוי, לחזק את השרידות שלהם, ולהיות יעילים והיברידיים באמת", ציין. "השרידות היא היכולת של הארגון להמשיך לעשות את מה שהוא טוב בו גם כשהוא עובר שינויים גדולים מאוד".

"ארגונים שמחזירים את העובדים למשרד – האם הם רוצים שהלקוחות יחזרו לטלפון?"

רסקין ביקר ארגונים שמחזירים את העובדים שלהם לעבודה במשרדים בלבד ואמר כי "השאלה היא האם אותם ארגונים מצפים מהלקוחות שלהם לעזוב את הדיגיטל, ולחזור לסניפים ולדיבור בטלפון. אני מניח שהתשובה היא 'לא'. זה אמור להיות המצב גם באופן העבודה, וזה מעיד על חוסר הבנה עמוק של אותם ארגונים מה קורה בחברה שלנו, שהעבודה מהמשרד היא כבר לא צורת העבודה האולטימטיבית, ו-ודאי שלא היחידה".

הוא העלה כמה שאלות שכדאי שארגון שמשתמש בבינה מלאכותית בכלל, ובזו היוצרת בפרט, לשאול: "אם הארגון יוציא את המילה AI מהמוצר – האם הוא יוסיף למכור אותו? האם ה-AI פותרת את הבעיות של הלקוחות? ועד כמה הפתרון, המבוסס על בינה מלאכותית, צריך להיות מדויק?" ושאלה נוספת: "האם הבינה המלאכותית היוצרת מתומחרת יקר מדי?".

לסיכום, רסקין המליץ לארגונים: "שימרו את 'הכפתור האדום' הגדול, ש-'לחיצה' עליו תביא לשימוש בבינה מלאכותית יוצרת, להרבה זמן. הארגון צריך לנהל את השימוש בה, ובכלל את הנושא הזה, בקפידה".

סער ברהום, סגן נשיא בכיר למו"פ ב-Veeva Crossix.

סער ברהום, סגן נשיא בכיר למו"פ ב-Veeva Crossix. צילום: עמית אלפונטה

סער ברהום, סגן נשיא בכיר למו"פ ב-Veeva Crossix, הציג את החברה. הוא אמר כי "19 מ-20 חברות הביו-פארמה הגדולות ביותר בעולם משתמשות באפליקציית הביג דאטה והאנליטיקה שאנחנו בונים בקריית אונו. אנחנו מנגישים להן מידע רפואי של מאות מיליוני אמריקנים, תוך שמירה על הפרטיות".

לדבריו, "השימוש בפלטפורמה שלנו שינה מהותית את האופן שבו הן מפעילות את השיווק שלהן בארצות הברית. מדובר בשיווק בצורה ישירה למטופלים ולרופאים – מה שאסור לעשות ברוב העולם, כולל בארץ, אבל בארצות הברית – מותר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים