"בקורונה, הטכנולוגיה הפכה ממקלה על החיים – לצורך קיומי"

האם 2020 הייתה שנת הבריאות הדיגיטלית והביאה למהפכה בתחום, או רק להתפתחות של מגמות קיימות? בשאלה זו ואחרות דנו מומחים בפאנל שקיימה מערכת אנשים ומחשבים בנושא

יעל אלרואי, מנהלת השקעות בקרן הון-הסיכון ויולה. צילום: יח"צ

נגיף הקורונה פגע קשות בציבור – בריאותית (פיזית ונפשית) וכלכלית – אך גם יצר הזדמנויות טכנולוגיות רבות. מטבע הדברים, אחד התחומים הבולטים בכך הוא תחום הבריאות הדיגיטלית – בין אם מכשור רפואי או מערכות אחרות, וכמובן חיסונים.

כדי לבחון מה קרה, וקורה, בתחום זה בתקופת הקורונה קיבצה מערכת אנשים ומחשבים פאנל של מומחים בתחום הבריאות הדיגיטלית. את הפאנל הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, והשתתפו בו אמיר אלרואי, מנהל שותף של קרן וחממת וול-טק 1, שמשקיעה בעולמות ה-וולנס והשמירה על אורח חיים בריא; יעל אלרואי, מנהלת השקעות בקרן הון-הסיכון ויולה; אמיר גלאור, מנהל שותף באינפיניטי מדיקל, שפעיל מזה יותר מ-20 שנים בסין – המקור של המגפה; ליאור שחורי, מנכ"ל חממת אינסטיב ושותף בקרן ההון-סיכון פרגרין, מהקרנות המובילות בישראל בהשקעות בתחום הרפואי; ניר ברנצוויג, מנכ"ל יחידת טכנולוגיות הבריאות בפיליפס; ודביר כהן, מנכ"ל ומייסד שותף של ממיק כירורגיה חדשנית.

לדברי יעל אלרואי, "הקורונה הביאה הרבה אסונות על העולם, אבל גם לשינויים רבים בדרך שבה אנחנו מנהלים את חיינו – בעיקר הצורך לשמור על הריחוק החברתי. זה הביא לפיתוח ושגשוג של טכנולוגיות שבאמצעותן אנחנו יכולים לשמור על קשר עם חברים, מכרים ובני משפחה, לקיים פעילות כלכלית ולקבל שירותים רפואיים".

היא ציינה כי "בעוד שלפני הקורונה, הטכנולוגיה הייתה אמצעי שהקל על החיים, עם הנגיף היא הפכה לצורך קיומי. זה בא לידי ביטוי בין היתר בנכונות הרבה יותר של המוסדות הרפואיים להציע שירותי בריאות דיגיטלית ובנכונות של הציבור לקבל את השירותים האלה".

אמיר גלאור, מנהל שותף של קרן אינסנטיב. צילום: יח"צ

אמיר גלאור, מנהל שותף באינפיניטי מדיקל. צילום: יח"צ

לדברי גלאור, לא מדובר בשינוי תודעתי, אלא במהפכה – שטרם הושלמה. הוא הביא לרב השיח את ההיכרות שלו עם סין ואמר כי "שם טיפלו במגפה טוב יותר מאשר מקומות רבים אחרים, לרבות ישראל, משום שהם היו ערוכים לכך, כי הם הוכו ב-2003 במגפת הסארס, והם עדיין חיים את הטראומה הזאת. זה הכין אותם להתמודדות עם הקורונה בצורה קלה יותר, כי כבר אז הציבור הלך עם מסכות".

הוא הוסיף כי "הקורונה הציגה את הכשלים המערכתיים במערכת הבריאות, שאחד מהם הוא חוסר הפתיחות המספקת לטכנולוגיות של מערכות הבריאות המסורתיות".

דביר כהן, מנכ"ל ומייסד שותף של ממיק כירורגיה חדשנית. צילום: יח"צ

דביר כהן, מנכ"ל ומייסד שותף של ממיק כירורגיה חדשנית. צילום: יח"צ

לעומתם, כהן אמר ש-"לא הייתי מגדיר את 2020 כשנה שבה התחוללו מהפכות טכנולוגיות בתחום הרפואי, אבל כן כשנה שבה התעצמו תהליכים קיימים בתחום – למשל, נכונות הציבור להשתמש בטכנולוגיות לצרכים רפואיים ולבצע טיפולים חדשניים, כדי להקטין עד כמה שאפשר את השהות בבתי חולים. זה כולל העברת ניתוחים למתקנים אמבולטוריים, שמחייבים שהות קצרה בלבד. כל אלה האיצו פיתוחים טכנולוגיים וחייבו חברות לשנות את המודל העסקי ואת שיטות השיווק שלהן".

אמיר אלרואי, מנהל שותף של קרן וחממת וול-טק 1. צילום: יח"צ

אמיר אלרואי, מנהל שותף של קרן וחממת וול-טק 1. צילום: יח"צ

אמיר אלרואי אמר ש-"מגפת הקורונה הדגישה את החשיבות שבניהול אורח חיים בריא. אנשים רוצים לנהל אורח חיים בריא – זה התחיל עוד לפני הקורונה, אבל תפס תאוצה עם הגעתה – ומוכנים לאמץ טכנולוגיות בתחום".

"ב-2020", הדגים, "חלה עלייה של 50% בקריאת אתרים שעוסקים ב-וולנס ובשמירה על הבריאות, וגידול של 50% בהתעניינות באכילה בריאה, כושר גופני, שינה טובה וכדומה. זה תחום שגדל במהירות. הוא צנח מאז 2018 ב-20%, ב-2020 הוא גלגל כ-4.5 טריליון דולר וב-2021 הוא יוסיף לגדול".

ניר ברנצוויג, מנכ"ל יחידת טכנולוגיות הבריאות בפיליפס. צילום: יח"צ

ניר ברנצוויג, מנכ"ל יחידת טכנולוגיות הבריאות בפיליפס. צילום: יח"צ

לדברי ברנצוויג, הבריאות הדיגיטלית צמחה גם לפני הקורונה, אבל לא באותו הקצב כמו תחומים חדשניים אחרים דוגמת הפינטק – משום שאנשים עדיין מעדיפים להיפגש עם הרופא פיזית ולא להתייעץ אתו באמצעים דיגיטליים, וגם המוסדות הרפואיים העדיפו את השיטה המסורתית יותר. אלא שגם לדבריו, זה השתנה עם הצורך בריחוק חברתי שהביאה אתה הקורונה.

כתבה נוספת מהפאנל – בהמשך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים