בעקבות הקורונה: הכפלה במספר הדיווחים על אלימות ברשת מאז תחילת השנה

בדיון שנערך אתמול בוועדה לזכויות הילד בנושא הבריונות ברשת עלה, כי בכל חודש השנה מספר הפניות שהתקבל במוקד החירום 105 היה כפול מבחודש המקביל בשנת 2019 ● ווטסאפ ואינסטגרם הן הזירות שיש בהן הכי הרבה אירועים, ולא פייסבוק ● מדי שנה ניכרת עלייה באחוז הקטינים שמדווחים בעצמם על אירועים, מה שמסמן, כי המוקד נתפס בעיניהם כמקום אמין

האלימות ברשת נגד ילדים ובני נוער גואה. צילום אילוסטרציה: BigStock

משבר הקורונה והסגר הארוך שליווה את תחילתו נתן את אותותיו בהיקף האלימות ברשתות החברתיות כלפי בני נוער וילדים. בדיון שנערך אתמול בוועדה לזכויות הילד בנושא הבריונות ברשת, אמר ח"כ יוסף ג'אברין, כי "בתקופת הקורונה, ממרס עד מאי, הייתה עלייה של פי 2.5 בשימוש באינטרנט, ואיתה מגיעה גם עלייה באירועי הבריונות ברשת".

ד"ר נאוה כהן אבגידור, ראש תחום מידע, מחקר ושת"פ במערך מאו"ר – מניעת אלימות ופשיעה ברשת, שפועל כעת במשרד לשוויון קהילתי, אמרה, כי "מבחינת נתונים לשנת 2020 – הרי אנחנו רואים שבכל חודש השנה מספר הפניות שהתקבל היה כפול מבחודש המקביל בשנת 2019". לדבריה, דווקא  ווטסאפ ואינסטגרם הן הזירות שיש בהן הכי הרבה אירועים, ולא פייסבוק, כפי  שהיה בעבר. מתחילת פעילותו של המוקד בפברואר 2018, התקבלו בו 17,876 אירועים מכל הסוגים, ומתוכם 2,687 הם אירועים מסוג בריונות, הצקה וביוש. "כל שנה אנחנו רואים עלייה באחוז הקטינים שמדווחים בעצמם על אירועים, וזהו סימן מצוין, שהמוקד נתפס בעיניהם כמקום אמין. יש לנו גם פורום נוער, שעוזר לנו בחשיבה כדי להישאר מחוברים אליהם".

היא ציינה, כי גם הנתונים האלה אינם מלמדים שברשתות אחרות אין אלימות, אלא מלמדים על הפופולריות של מדיות אלו. עוד אמרה ד"ר כהן אבגידור, כי "ככל שיותר בני נוער משתמשים ברשת, כך יהיו בה יותר אירועים ויותר דיווחים".

הנתונים מבוססים על הפניות למוקד החירום 105, המיועד לפניות שקשורות באלימות, בריונות והטרדה מינית ברשת. ממוצע הגילאים שפונים למוקד הוא 11-14, שסבלו מבריונות, הצקה וביוש, ואילו גילאי 12-14 הם קטינים שנפגעו מאלימות אחרת ברשת. נתון מעניין נוסף הוא, שגילאי התוקפים דומים לגילאים של הנפגעים, וכן כי 70% מהנפגעים הן בנות ו-61% הם בנים.

אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, אמר, כי פעילות המוקד צוברת הצלחה בגלל המבנה היעיל שלו, שכולל נציגים מאותם גופים שאמורים לטפל בתלונות, הפועלים ליד יחידת המשטרה  שאחראית על המוקד, הכפופה ללהב 433. כל תלונה ממוינת לפי קטגוריה האם זה אירוע פלילי שמועבר מיד למשטרה, או אירוע בעל אופי של עבירה אזרחית – שמועבר לדסק המקצועי, שם יושבים אותם נציגי משרדים. בדיון עלתה סוגיית המענה שניתן במוקד לדוברי ערבית, וצוין, כי יש להגביר את פעילות ההסברה בקרב הנוער ממגזר זה.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי  ציין, כי העיר אילת החלה כבר לפני שנתיים בתוכנית למניעת אלימות בשיתוף בין הורים, מורים וילדים. הוא סיפר, כי ההסתערות על התופעה הביאה לכך, שיש מודעות בעיר שאלימות ברשת אינה לגיטימית. אולם הוא גם ציין, כי למרבה הצער מערכות האכיפה, בתי המשפט והמחוקקים לא נותנים מענה שמתאים להיקף התופעה. "חסרה תורת לחימה שלמה בנושא הזה, שתייצר ברמה הארצית ארגז כלים לכל מי שמטפל בנושא", אמר ראש העיר.

בדיון השתתף גם נציג תוכנית שומרי מסך, שמשותפת לרשת אורט ולגוגל, וסיפר על הפעילות שלהם בקרב בני נוער על ידי הסברה ,הרצאות וסיוע בפיתוח כלים וירטואליים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים