פרויקט סיליקה של מיקרוסופט: איך הגיע סופרמן לפיסת זכוכית קטנה?

ענקית התוכנה שיתפה פעולה עם האחים וורנר, כחלק מ'פרויקט סיליקה' החדשני שלה, שכל מהותו אחסון מבוסס זכוכית ● במקרה הנוכחי מה שהעולה לאחסון החדשני הוא הסרט "סופרמן", שגילו 41 שנה, ושעבר מפילם ללוח זכוכית שגודלו פחות מכף יד

סאטיה נאדלה, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון מיקרוסופט. צילום: קובי קנטור ז"ל

חברת מיקרוסופט הציגה לעולם שיטה לא שגרתית לאחסון סרטי קולנוע, שיכולה לעזור בשימור סרט ישן ללא הגבלת זמן או חשש מנזקים פיזיים שונים.

המדיום החדש, שפותח במסגרת פרויקט סיליקה (Project Silica) של החברה, הוא למעשה זכוכית סיליקה קשיחה, שיכולה לסבול תנאים קיצוניים מבלי שהמידע הדיגיטלי המאוחסן עליה יפגע, כך דיווח TechRadar.

מנכ"ל החברה, סאטיה נאדלה, הוא שבישר: "בנינו את כל המערכת הזו שהיא בעצם מערכת אחסון קרה חדשה", הציג את פיסת הזכוכית וחשף אותה אתמול (ב') על במת כנס Ignite של החברה.

מיקרוסופט הצליחה לשתף פעולה עם ענקית הבידור האחים וורנר, בכדי לחרוט עותק של הסרט "סופרמן" משנת 1978 על לוח זכוכית מלבני, הקטן מגודל כף יד ממוצעת, ושבכדי לשחזר אותו נעשה שימוש ב'אור מקוטב' (polarised light) ובבינה מלאכותית, כך פירטה  בבלוג החברה ג'ניפר לנגסטון, כתבת ומפתחת תוכן בצוות הסיפורים של מיקרוסופט בנושא AI וחדשנות.

הכל החל כשחברת ההפקה האחים וורנר פנתה למיקרוסופט בבקשה שזו תסייע לה בהעברת הארכיון שלה מכוננים קשיחים ממוחשבים, ומאף מהמתכונת המיושנת של סרטים בגלגלי הקרנה, המאוחסנים ב"חדרים מבוקרי טמפרטורה" לצורך שימורם, לחלופה חדשנית, קבועה ו"שרדנית יותר", כך פירט ה-Daily Mail. לדברי האתר, הטכנולוגיה עשויה לפתור את הבעיה הישנה של ענף הבידור באחסון קטעי סרטים מקוריים על פילם, שהוא "רגיש יחסית ופגיע להשפלות לטווח הארוך".

בפוסט שלה הוסיפה והסבירה לנגסטון כי "זכוכית הסיליקה הקשיחה יכולה לעמוד בפני הרתחה במים חמים, אפייה בתנור, במיקרוגל, במקרה של הצפה במים, אם היא מחוררת, אם משייפים אותה, וכן באיומים סביבתיים אחרים, שיכולים להרוס ארכיונים היסטוריים או אוצרות תרבות שלא יסולא בפז".

מיקרוסופט מצידה ציינה בפוסט בלוג החברה אודות המיזם כי "פרויקט סיליקה מפתח את טכנולוגיית האחסון הראשונה אי פעם שתוכננה ונבנתה להעברה מהתקשורת אל הענן. אנו ממנפים תגליות אחרונות בתחום אופטיקת לייזר מהירה במיוחד, לאחסון נתונים בזכוכית קוורץ, באמצעות לייזרים של פמטו-שנייה (femtosecond), ובונים מערכת אחסון חדשה לחלוטין המעוצבת מאפס סביב טכנולוגיה זו. החידוש פותח הזדמנות מרגשת להפליא לאתגר ולחשוב מחדש לחלוטין על עיצוב מערכות אחסון מסורתיות, ולעצב יחד את תשתית החומרה והתוכנה העתידית בעבור הענן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים