בינה מלאכותית כללית כבר כמעט כאן

כך סיפר מנכ"ל מובילאיי וסגן נשיא בכיר באינטל, פרופ' אמנון אמנון שעשוע, בהרצאה שנשא השבוע בכנס של האקדמיה הלאומית למדעים, בה הציג כמה פיתוחים של חברות הסטארט-אפ שלו

פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי וסגן נשיא בכיר באינטל. צילום: אבי בליזובסקי

"אפשר לדבר על בינה מלאכותית כללית", בישר מנכ"ל מובילאיי וסגן נשיא בכיר באינטל, פרופסור אמנון שעשוע, בהרצאה שנשא השבוע בכנס של האקדמיה הלאומית למדעים.

בכנס הציג בין היתר פרופ' שעשוע, את הפיתוח הבא של אורקם, המכונה MyMe – לזיהוי פרצופים בזמן אמת – וכן גרסה ראשונה של בינה מלאכותית כללית, העונה לשם "חיים", שמפתחת חברת הסטארט-אפ החדשה AI21 Labs, שכאשר מזינים אותה ברעיונות היא הופכת אותם לטקסט.

הוא סיפר כי "במערכת של אורקם שילבנו בין ראייה מלאכותית והבנת שפה טבעית. כך למשל המערכת יכולה לזהות תפריט לא רק ברמה הכללית, אלא ממש להבין את הרכב המנות. המערכת מפענחת באמצעות OCR את כל הטקסט, וממנו שולפת את המידע. היא מזהה טקסטים במרחב וכן יודעת לזהות מוצרים לפי הברקודים שלהם. מדובר בהוספת יכולות רבות למערכת הקיימת של אורקם. המערכת יכולה לזהות ולהבין את הסביבה ולחפש אחר קטגוריות של עצמים, כגון דלתות, רהיטים ובני אדם. היא יכולה לקרוא לוגואים של חברות, או לקרוא את הכתוב על כרטיסי ביקור".

לדבריו, אחת המשימות הבאות של אורקם תהיה במוצר חדש שיהיה תלוי על הצוואר או מחובר לדש – MyMe מסוגל לזהות פרצופים ולהזכיר למשתמש מתי פגש באיש המזוהה לאחרונה, ועל מה הם דיברו. הוא סיפר ש"המערכת הלבישה מצלמת את העולם עשר פעמים בשנייה ומגיבה בהתאם. תאמרו שאפשר לעשות זאת באמצעות הטלפון, יש לו יכולת מיחשוב מספיק חזקה, אבל הבעיה היא שהוא נמצא רוב הזמן בכיס ולכן קיים צורך במכשיר עצמאי שיכיל ספריה של כל הידע הדרוש כדי לקבל החלטות".

לא בטוח שניתן יהיה להשתמש במערכת כזו במרחב הציבורי, בשל החשש לפרטיות, אבל בארגונים גדולים היא תוכל לתעד ישיבות, הסביר שעשוע. הוא תיאר ניסוי של המערכת במקום מפתיע – המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שבו היא שימשה לזיהוי המטופלים, ולקישור לתיק הרפואי שלהם, כדי למנוע טעויות רפואיות ולקצר את הזמן שהאחיות מבזבזות כיום על הקלדת תכנים לתוך המערכות הרפואיות. MyMe עושה את זה במקומן.

וכאמור, פרופ' שעשוע הכריז על חברת הסטארט-אפ החדשה AI21 Labs, שהקים ביחד עם פרופ' יואב שוהם מאוניברסיטת סטנפורד, אורי גושן, ברק לנץ וברק פלג.

יצירה ספרותית שלמה שהאדם כותב בה רק משפטי פתיחה וסיום

"בואו נסתכל שלוש שנים קדימה אל העתיד בתחום עיבוד שפה טבעית. הראיתי לכם כיצד בינה מלאכותית יכולה להגיע לביצועים טובים מאוד בתחומים צרים, אבל עדיין לא הגענו למה שרואים בסרטי מדע בדיוני – בינה מלאכותית כללית. מדובר במכונות שיש להן אינטליגנציה רחבה יותר, ושאינה מוגדרת לשום תחום מוגדר. למשל, אני רוצה לקרוא ספר ואחר כך לענות על שאלות מחקר הנוגעות לאותו ספר. למשל, 'משחקי הכס' או 'מלחמה ושלום', יש צורך לנתח את העלילה, השחקנים ומערכות היחסים ביניהם – דברים שאנו כבני אדם עושים בקלות, אך אף מכונה לא יכולה לעשות זאת. אפשר להגדיר את הבנת הקריאה כמיקרוקוסמוס של האתגרים הצפויים לנו במהלך המסע לבינה מלאכותית כללית.

התבונה שאנו מחפשים מתבטאת ביכולת לקרוא לא רק משפט אלא קטעים ארוכים ולהבין אותם ברמה אנושית. AI21 Labs פיתחה את HAIM, שמקלה על כתיבה ספרותית. המשתמש כותב כמה רעיונות ונותן למכונה לעשות את הכל. זה לא מדע בדיוני, זה פיתוח שיהיה מוכן כבר בשנים הקרובות", סיפר שעשוע. "המשתמש כותב את פסקת הפתיחה ואת משפט הסיום, ונותן למכונה לעשות את כל השאר. אם לא מתערבים אחר כך, הטקסט הופך להיות גיבוב של שטויות, אך לאחר שמגבילים אותו באמצעות המשפט האחרון, הוא נראה סביר".

לסיכום אמר פרופ' שעשוע: "נהיגה אוטונומית היא האתגר האולטימטיבי של בינה מלאכותית צרה. יש בה את כל המרכיבים: ראייה ותפישה של המרחב וקבלת החלטות. אמנם עדיין קשה להגיע לקבלת החלטות אוטונומית מכיוון שהיא מחייבת תפישה של המרחב ברמה של בני אדם. ואולם תחום הראיה המלאכותית יכול לשנות את העולם, גם כשהיא מוטמעת בהתקנים לבישים. הבנת שפה טבעית היא תחום טוב להתחיל להסתכל בו על בינה מלאכותית כללית. אמנם הפיתוח עוד לא הושלם, אבל כל החידושים שהראיתי אינם מדע בדיוני – הם יהיו מציאות בתוך שנים ספורות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים