ה-IT במזרח התיכון צובר תאוצה

המגזין הוותיק CIO, מקבוצת IDC, הכריז השבוע על הקמת פלטפורמת מדיה חדשה, שתוקדש כולה למזרח התיכון ואפריקה. עורכי המגזין כותבים, כי מטרת הפלטפורמה החדשה היא להבין טוב יותר כיצד השוק הארגוני ב-28 המדינות הנכללות בקטגוריה זו משלבות את ה-IT וכיצד מקבלי ההחלטות יכולים לקבל החלטות טובות יותר לעסק שלהם בזכות ה-IT.

לפי IDC, ההוצאה הלאומית על IT במזרח התיכון תכפיל את עצמה בשנים הקרובות, במיוחד במדינות כמו טורקיה, ואפריקה בכלל. על פי הנתונים, היקף ההשקעה ב-IT במדינות אלו יגיע ל-20 מיליארד דולר עד סוף השנה. עד 2022 צפויה ההשקעה במערכות מידע וטכנולוגיה במדינות אלו להגיע ל-40 מיליארד דולר, בהתאם לשינויים הדרמטיים המתרחשים בתחום החדשנות בכל העולם. גם במדינות אלו, המנוע שמוביל את הגידול בהשקעות ב-IT הוא הטרנספורמציה הדיגיטלית – היא מעודדת פיתוח של חדשנות, שתאפשר למדינות אלו להתמודד בשוק הגלובלי, שהופך להיות תחרותי יותר ויותר. לזה מתחבר מחקר אחר של IDC, שקבע לאחרונה כי עד סוף השנה הבאה יהיו 55% מהארגונים בעולם מבוססים על תהליכים דיגיטליים ועל הטמעת מודלים עסקיים חדשים, במיוחד במגזרים שקיימת בהם תופעת החדשנות המשבשת, שמונעת על ידי חברות צעירות, המפתחות פתרונות נקודתיים לתהליכים עסקיים שעונים על צורכי השוק הארגוני ומאומצים על ידי המנמ"רים עבור הארגונים. באופן לא מפתיע, גם במזרח התיכון הטכנולוגיות החמות הם בתחום הרובוטיקה, הבינה המלאכותית, הביג דאטה הדור הבא של אבטחת מידע וה-IOT.

ומה בישראל?

ישראל, שנכללת בקטגוריה של שוקי המזרחי התיכון ואפריקה, מציינת גם היא גידול מגמתי בהיקף שוק ה-ICT. על פי חברת המחקר STKI, היקף השוק צפוי להסתכם השנה ב-7.63 מיליארד דולר, עלייה של 4.44% לעומת שנה שעברה, כאשר הגידול בהשקעות יהיה בתחום התוכנה, התשתיות, האפליקציות לניהול מידע ועוד. השווקים המובילים בישראל ברכש IT הם הממשלה, הבנקים, ההיי-טק, התעשייה, האבטחה, הביטוח, הבריאות, החינוך ועוד.

הנתונים האלו מלמדים, כי שוק ה-ICT בישראל מהווה אחוז מכובד מסך כל ה-IT ביתר המדינות השכנות שלנו, בוודאי ביחס לגודל המדינה בהשוואה למדינות אחרות. לישראל יש לא מעט מעורבות בפעילות ה-ICT במדינות המזרח התיכון, בין היתר בגלל העובדה, שחברות רב לאומיות וגלובליות שיש להם מרכזי פעילות בישראל מפקידות את האחריות לניהול המכירות והפעילות בשווקים כמו טורקיה, יוון ואחרות בידי המנהלים מישראל, שמדלגים בין המדינות.

אולם לישראל יש פוטנציאל הרבה יותר גדול להרחיב את הייצוא שלה למדינות המזרח התיכון, בעיקר מדינות ערב, שגם הן מגדילות בהדרגה את היקף ההשקעות שלהן ב-IT. נכון להיום, מדינות המזרח התיכון, ברובן הגדול, אי נן על מפת הייצוא הישראלי, שעושה חיל בכל העולם בעיקר בתחומי הסייבר, הרכב, הבריאות ועוד. בשנים האחרונות אנו שומעים על ניצנים של שיתופי פעולה עם שכנינו הקרובים – הרשות הפלסטינית, מדינות כמו ירדן, מצרים, דובאיועוד. ועידת השלום שנערכה לא מכבר בבחריין, אירחה נציגות של מנהלי חברות היי-טק ישראליות לראשונה מאז קום המדינה, ויש לקוות שהיא פתחה פתח חשוב לשיתוף פעולה בין ישראל לאותן מדינות, שמבינות כי מעבר לסכסוך הפוליטי בין ישראל לפלסטינים יש מקום להרחבת העבודה המשותפת.

ישראל יכולה לתרום רבות לאותן מדינות על ידי טכנולוגיות ופתרונות, שיסייעו להן להגביר את פיתוח הכלכלה שלהן, להשקיע בתשתיות תקשורת, לשפר את השירותים שניתנים לתושבים, כמו, למשל, בתחומי הבריאות והתחבורה. בחריין הוכיחה, כי לטכנולוגיה, לקידמה ולעסקים אין גבולות פיזיים, וכי ואפשר לייצר מציאות חדשה. לשם כך דרושים משני הצדדים פולטיקאים אמיצים, ובעצם אולי דרושים פוליטיקאים חדשים, שאינם בהנהגה כעת, כדי שיוכלו לאזור אומץ ולייצר את השלום המיוחל.