ה-1 במאי: קום התנערה עם ה-IT

לא צריך להיות חסיד שוטה של סטאלין כדי לדעת: כאז, כך היום ● במזרח הרעב ובמערב השבע, יש צורך בהתאגדות, בשמירה על זכויות עובדים - גם בענף ההיי-טק

עובד מתוסכל. צילום אילוסטרציה: BigStock

במוסד פיננסי גדול בישראל, עובדים מאות אנשי היי-טק, הנחלקים לשתי קבוצות: המיוחסים והשווים פחות. המיוחסים הם עובדי המוסד, הנהנים מתנאים משופרים: שכר גבוה משמעותית בעשרות אחוזים מעמיתיהם, משכורות 13 ו-14, וצ'ופרים שונים, כמו ארוחות בחינם ומתנות יקרות ערך בחגים.

עמיתיהם, היושבים לצדם, ועושים את אותן העבודות בדיוק, אינם זוכים לאותם תנאים והטבות. הסיבה? הם "גולגלות", ביטוי מכוער במיוחד לעובדי IT במיקור חוץ. אומנם משכורתם גבוהה מהשכר הממוצע במשק, ועדיין – פחותה באלפי שקלים מעמיתיהם המיוחסים.

ב-1 במאי 1886 פתחה פדרציית ארגוני הפועלים בארצות הברית בשביתה כללית, לאחר שלא נענתה לדרישתה להגבלת יום העבודה לשמונה שעות. ההפגנות שערכו השובתים בשיקגו הידרדרו וזכו לשם "מהומות היימרקט", בהן נהרגו ונפצעו פועלים ושוטרים. בעקבות המהומות הוצאו להורג ארבעה ממנהיגי הפועלים, מה שזעזע את ציבור הפועלים ברחבי העולם.

לזכר אותם אירועים, החליטה הוועידה הראשונה של האינטרנציונל השני, ב-1889, להפוך את ה-1 במאי ליום הסולידריות והאחדות של תנועת הפועלים הבינלאומית.

בחלוף השנים, בשל ירידת כוחם של האיגודים המקצועיים, הצטמצם היקף האירוע, והתאריך אינו קדוש כבעבר. מבקרי הציון של התאריך טוענים כי עבר זמנו והוא אינו רלוונטי עוד.

מחסן של אמזון. צילום: BigStock

מחסן של אמזון. צילום: BigStock

רלוונטי, הכי רלוונטי

הנה כמה עובדות מהשנים האחרונות, המצדיקות – יותר מתמיד – את הרלוונטיות של האחד במאי.

תחקירן ה"סאנדיי מירור" עבד במחסן של אמזון באסקס, ותיעד במצלמה נסתרת את התנאים להם "זוכים" העובדים: 55 שעות עבודה בשבוע, והליכה של קילומטר לשירותים. אלו שלא יכלו לעמוד ביעדים פוטרו – וחלק שקרסו תחת הלחץ, פונו באמבולנסים. העובדים סבלו מנטלית ופיזית כשניסו לעמוד בביקוש המטורף. רבים נפצעו במגוון פציעות הקשורות למתח. על לוח שהוצב במחסן נכתב: "למה לא מאפשרים לנו לשבת כשהמצב שקט ולא עמוס? אנחנו בני אדם, לא עבדים". במחסן אחר של אמזון, בארצות הברית, העובדים נאלצו להשתין בבקבוקים, כי ההפסקות היו קצרות מדי.

Quanta Computers הטייוואנית, יצרנית שעוני אפל, העסיקה בסין תלמידי תיכון, בייצור בתנאים מנצלים. התלמידים לכאורה "התמחו", אבל בפועל, ביצעו את אותן העבודות כמו הפועלים בקו הייצור. הם נאצלו לעבוד שעות נוספות ובמשמרות לילה – שתי פעילויות לא חוקיות.

עובדי אחת מיצרניות ה-iPhone של אפל בסין נאלצו לעבוד בתנאי בלתי בטיחותיים, מסכני חיים ומחפירים, במפעלי Catcher שבסוקיאן. הפועלים עמדו על רגליהם למשך 10 שעות בסדנאות הפועלות בתנאי חום גבוהים, טיפלו בכימיקלים מזיקים ומסוכנים – ולא חבשו כפפות ומסכות. הפועלים חוו בעיות בריאותיות קשות, קשיי בטיחות תעסוקתית, זיהומים ועבודה בלוחות זמנים בעייתיים. כשהם רצו לעזוב את מקום העבודה, נתקלו בהלנות שכר סדרתיות, כאמצעי לחץ שלא יעזבו.

אייפונים של אפל. צילום: BigStock

אייפונים של אפל. צילום: BigStock

רוצה להיות פועל-עבד של אפל? שלם לה

לפני כשנה חלה עלייה בכמות הליקויים והפרות של מדיניות אפל בהיבטי תעסוקה ואיכות הסביבה במפעלי הספקים שלה בעולם. לפי הדו"ח השנתי, עלו מקרים של זיוף שעות עבודה והעובדים נדרשו לשלם עבור "הזכות" לעבוד אצל הספקים של אפל.

מפעל פוקסקון בשנזן נודע לשמצה בתחילת העשור, בעקבות חשיפת תנאי העסקה מזוויעים בו – שכללו עשרות שעות עבודה נוספות בחודש, עבודה בעמידה, איסור לדבר במהלך המשמרת, צפיפות במעונות, השפלת עובדים ושכר רעב שבקושי מספיק למחייה של 20 עד 30 שקלים ליום – ושהביאו חלק מהעובדים לייאוש מוחלט שגרם להם להתאבד. העובדים אולצו לחתום על מסמך המאשר שידוע להם שאם יתאבדו – בני משפחתם לא יקבלו את מלוא הפיצויים המגיעים להם. זאת אולי הסיבה לכך שהתופעה המחרידה לא זוהתה כנפוצה בשנים שחלפו.

ה-1 במאי רלוונטי מתמיד. מחקר העבדות הגלובלי מ-2016, העלה שקרוב ל-18.5 מיליון הודים וכ-3.5 מיליון סינים מוגדרים כעבדים. להיי-טק יש חלק נכבד במספר העבדים המודרניים. לא צריך להיות חסיד שוטה של סטאלין כדי לדעת: כאז, כן היום, במזרח הרעב ובמערב השבע, יש צורך בהתאגדות, בשמירה על זכויות עובדים וב-1 במאי – גם בענף ההיי-טק.

ולסיום: האם השתנה משהו בתנאי עובדי הקבלן ב-IT שבבנק שמתחילת הטור? לא. האשם, למרבה האירוניה, נעוץ בוועד העובדים, שטירפד מהלכים לשיפור תנאיהם של עובדי מיקור-החוץ.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים