תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » האם המהפכה הדיגיטלית בבנקאות החלה?
האם המהפכה הבנקאית בישראל החלה? אילוסטרציה: BigStock

האם המהפכה הדיגיטלית בבנקאות החלה?

המכרז להקמת לשכת שירות לשירותי מיחשוב הוא לא פחות ממהפכה בעולם הבנקאות. בפעם הראשונה בתולדות המדינה, היעד של הקמת בנקים חדשים - שיצרו תחרות אמיתית בין הבנקים, מה שכמעט לא קיים היום - מתאפשר בזכות הטכנולוגיה

מאת 27 במרץ 2019, 15:54 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

במשך כמה עשורים דיברו כלכלנים, מומחי פיננסים על כך שהדרך היחידה לצמצם את הריכוזיות בענף הבנקאות היא הכנסה של בנקים חדשים לשוק. השלב הראשון היה שינויים והקלות רגולטוריות, שבנק ישראל פרסם בעשור הקודם, שאפשרו לבעלי ממון וידע להקים בנק בישראל. אף בנק לא הוקם.

החסם העיקרי היה המיחשוב – מערכות המידע, התקשורת וכל מה שמסביב. לא צריך להיות מומחה גדול למחשבים כדי להבין את המחסום הזה. די להסתכל במבצרי ה-IT והמיחשוב שיש בשלושת הבנקים הגדולים וגם הבינוניים. היקפי כוח האדם, ההשקעה בתשתיות וביישומים – דברים שאף גוף אחר, אם הוא לא בנק גדול, לא יכול להרשות לעצמו.

ואז עלה הרעיון של הקמת לשכת שירות לשירותי מיחשוב. העידן הטכנולוגי וההתפתחויות השונות יוצרים מצב שברוב הגדול של התחומים אין הבדל בין מערכות ה-IT של בנק א' למערכות ה-IT של בנק ב'. התחרות היא ביישום, בתוכן שעל גבי התשתיות, בשירותים שכל בנק נותן. הרעיון התקבל ברגשות מעורבים.

קדם למהלך זה, שהיה מעין "טסט", המהלך שעשה בנק איגוד במכרז של החלפת מערכות הליבה, כחלק ממדיניות בנק ישראל לא לאפשר לבנקים קטנים להישען על מערכות המיחשוב של בנקים גדולים. המכרז באיגוד – שתקוע בינתיים בגלל הליכי המיזוג עם המזרחי – דיבר על מודל דומה של לשכת שירות. גם מכרז זה, כמו הנוכחי, עבר דרך ייסורים קשה.

שינוי מהותי ברגולציה איפשר פתיחת בנקים חדשים בישראל

ואז החליט בנק ישראל, יחד עם האוצר, לצאת במהלך מהפכני במושגים של עולם הבנקאות. שינוי מהותי ברגולציה שיאפשר פתיחת בנקים חדשים בישראל, כאשר הבסיס הוא שהם יהיו דיגיטליים לחלוטין – לא יצטרכו להשקיע בתשתיות ובמיחשוב ויעסקו בליבה העיקרית של מה שהם יודעים לעשות: פיננסים.

כך נולד מכרז לשכת השירות, שאותה תקים טאטא. המודל הוא משולב: חברת IT שתקים את התשתית של בנק חדש, וקבוצה פיננסית שתשקיע ותקים את הבנק. האוצר אף הקצה למכרז כ-200 מיליון שקל, שינתנו כמענק למי שיעמוד בתנאים.

באופן טבעי כל חברות שירותי ה-IT הגדולות התעניינו במכרז, אבל סעיפים שונים בו הרתיעו אותן. TCS בסיוע טאטא, חברה למריוס נכט, יזם, איש היי-טק לשעבר, ממייסדי צ'ק פוינט, שהחליט להקים בנק דיגיטלי בישראל.

הבנק השני הוא בנק אופק, בנק חברתי. אגב, ההערכות בשוק דיברו על כך שלמרות התנאים המפתים של המכרז, ולמרות כמה סעיפים מגבילים בו, הבנקים שיקומו יהיו בעלי אופי חברתי בעיקר, או פילנתרופי. שמו של בנק הדואר עלה יותר מפעם אחת בדיבורים על מכרז זה, אבל לפי שעה הבנק מחוץ למשחק.

המבחן הגדול יהיה ב-אם וכמה בנקים נוספים יצטרפו ללשכת השירות. כי אם הלשכה תשרת רק שני בנקים, עומס העלויות של הקמת הלשכה עדיין יהיה גבוה, והוא יתחלק בין שני הבנקים. התפקיד של האוצר כעת הוא לדחוף בנקים נוספים, קיימים, בינוניים או קטנים, להצטרף ללשכת השירות, ובכך להתייעל ובעיקר לממש את היעד העיקרי של המכרז: להוזיל עלויות, להוזיל עמלות ולהוריד את יוקר המחיה.

בשלב הזה צריך רק לברך על המהלך של האוצר, לאחל בהצלחה לזוכים, ולקוות שזו תהיה הסנונית שתבשר את בוא האביב בכל מה שקשור לעמלות ולתשלומים שהבנקים גובים מאיתנו כדי להעשיר את קופתם ואת בעלי המניות שלהם.

האם המהפכה הדיגיטלית בבנקאות החלה? Reviewed by on . במשך כמה עשורים דיברו כלכלנים, מומחי פיננסים על כך שהדרך היחידה לצמצם את הריכוזיות בענף הבנקאות היא הכנסה של בנקים חדשים לשוק. השלב הראשון היה שינויים והקלות רג במשך כמה עשורים דיברו כלכלנים, מומחי פיננסים על כך שהדרך היחידה לצמצם את הריכוזיות בענף הבנקאות היא הכנסה של בנקים חדשים לשוק. השלב הראשון היה שינויים והקלות רג Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    יצחק עזוז

    רעיון מעולה.

    אני הגיתי אותו מזמן …

הגיבו