תוכן פרסומי
ראשי » בחירות 2019 » מה אתה עשית בשביל היי-טק?
שר הכלכלה, אלי כהן, והמנחים, רינה מצליח וארז צור, יו"ר משותף של IATI. צילום: ניר שמול

מה אתה עשית בשביל היי-טק?

שורה של פוליטיקאים שטחו אמש (ב') בפני בכירים בענף את מה שהם עשו למענו ואת מה שעוד יש להם בקנה ● ההתרשמות מהדברים היא שהסל שלהם די ריק ושמי שמחפש את הפתרונות לבעיות הענף בממשלה לא ימצא הרבה

מאת 19 בפברואר 2019, 16:39 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ממצעד הפוליטיקאים אמש בבורסה עולים שני מסרים חשובים, שעברו לבכירי הענף - האחד, הוא שמה שהיה הוא שיהיה והשני - שאת הפתרונות האמיתיים לאתגרי הענף, בעיקר בנוגע לכוח האדם, הם לא יקבלו מהממשלה, כל ממשלה שתקום אחרי ה-9 באפריל

שמואל פלאטו שרון, איש העסקים והח"כ לשעבר, שהלך לעולמו לא מכבר, תרם לשפה העברית (או שמא הישראלית) את השאלה "מה אתה עשית בשביל מדינה?" האירוע שארגן אמש (ב') IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות – בבורסה בתל אביב, שבו הופיעו פוליטיקאים בפני ראשי התעשייה, יכול היה לקבל כותרת דומה: "מה אתם עשיתם בשביל היי-טק?" – בארבע השנים האחרונות או בכלל, ומה עוד תעשו בשבילו.

האולם היה מלא במנהלים מהענף, שקיוו לשמוע מהפוליטיקאים בשורות חדשות. אבל באופן לא מפתיע – זה לא קרה. אותם מנהלים למדו כבר מזמן שהממשלה היא לא הפתרון לכל הבעיות שלהם, ולפעמים היא חלק מהבעיה. אבל יש דברים שמדינה חייבת להשקיע בהם, לרבות ההיי-טק – לא לטובת מנהלי החברות בענף, הם כבר מסודרים, אלא לטובת יתר האזרחים, שיכולים ליהנות מפירותיה של אומת הסטארט-אפ הרבה יותר מאשר כיום.

השר שחזר לבייס ההיסטורי שלו

הדברים של שורת המתמודדים לבחירות, מהמפלגות השונות, לא נטעו תקווה בקרב המשתתפים ולא כללו כל מחשבה או הצעה פורצות דרך. מי שהצליח לשכנע את הכי הרבה משתתפים היה שר החינוך, נפתלי בנט. העובדה הזאת נתגלתה בתום הצבעה שנערכה ביניהם באפליקציה ייעודית.

בנט חזר במידה רבה אל הבייס ההיסטורי שלו, כמי שהגיע מענף ההיי-טק, נכנס לפנתאון של המצליחנים בעקבות אקזיטים יפים שעשה (בעיקר מכירת סאיוטה ל-RSA תמורת 145 מיליון דולר) ועבר לפוליטיקה. הוא גם היה כמעט היחיד מבין הדוברים שהגיע עם קבלות: רפורמת חמש היחידות במתמטיקה ומדעים שהוא חולל מיד עם כניסתו לתפקיד שר החינוך. אפשר להתווכח על ההשפעה של הרפורמה, ניתן לדון האם היא זו שתפתור את בעיית התעסוקה, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שבנט, בניגוד לתרבות המשורשת במוסדות הממשלה, חולל שינוי, במטרה להגדיל את מספר המהנדסים ולהתגבר במידת מה על המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי. האם זה יצליח? את זה ימים יגידו – רוב הבוגרים הראשונים של הרפורמה הזו משרתים כיום בצה"ל.

בינתיים, המחסור ממשיך, מה שמאפשר לשכר שניתן למהנדסים ולמפתחים שמתקבלים למקומות עבודה לשיאים חדשים – עובדה שמגדילה את הפערים בחברה הישראלית ומעמיסה על הנהלות החברות הוצאות מעבר למה שהן ציפו.

שוב, (בעיקר) דיבורים על קידום הפריפריה

אחד הנושאים שהועלו על ידי רבים מהדוברים היה הצורך בעידוד מגזרים נוספים, כמו החרדים והערבים, להצטרף לענף. אלה זמירות שכבר נשמעו לא פעם, וזכו להחלטות ממשלה – אבל הביצוע, כרגיל, רחוק מלהשביע רצון.

שר הכלכלה, אלי כהן, שרשות החדשנות נמצאת תחת אחריותו, חזר בפעם המי יודע כמה על התכניות של הממשלה לקידום הפריפריה, על המנטרה שצעירים מוכשרים יש לא רק בטכניון וב-8200, ועל עוד קלישאות. כמובן שהוא לא שכח להלל את ההחלטה של אינטל להשקיע מיליארדים במפעל שלה בקריית גת – ולקבל מענק ממשלתי נדיב. אלא שאינטל קיבלה את ההחלטה על אף הבירוקרטיה והקשיים שהפקידים ממשרדו וממשרד האוצר מתחרים ביניהם להמציא. כהן (ואחרים) דיבר על הסרת חסמי בירוקרטיה, והתפאר במה שמפלגתו עשתה בעניין, אבל גם כאן לא נעשה די. הוא לא כל כך הסביר את זה ולמה הוא חושב שעוד ארבע שנים, אם מפלגתו תעבור את אחוז החסימה, יאפשרו לו לעשות את מה שלא עשה עד כה.

היחיד שהצליח לעורר מיני סערה ותגובות מהקהל – פרט למנחה, רינה מצליח, שהיו שהתקוממו על כך שהיא שאלה גם שאלות פוליטיות כלליות – הוא נציג ש"ס, סגן שר האוצר, יצחק כהן. הוא לפחות מיעט להסתתר מאחורי ססמאות נבובות וביטא את הדעה שרווחת בקרב חלקים מהציבור, בעיקר כאלה שאינם חשופים לעולם ההיי-טק, שלפיה הענף לא זקוק למימון ולסיוע נוספים. נראה שגם אחרים בממשלה מסכימים אתו, שכן המציאות העגומה היא שההשקעות של הממשלה במו"פ קטנות כל הזמן ועומדות כיום על 0.6% מהתל"ג בלבד – מקום 19 בעולם. כמעט כל ההשקעות בענף מגיעות מחו"ל ומבוססות על רצונם הטוב של מנהלי ענקיות הטכנולוגיה והקרנות.

תחום נוסף שעלה על השולחן הוא הסייבר. בלטו בהתייחסותם לכך, אולי מטבע הדברים, ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד, חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובוועדת המשנה שלה, ושר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, שמתמודד ברשימת חוסן לישראל של בני גנץ. אלא שהם, ובפרט יעלון, לא חידשו. מצופה היה ממי שמשתייך למפלגה חדשה, שזה עתה קמה, להציג תפיסה חדשה ורעננה – אבל זה לא קרה. היו גם דוברים אחרים, כמו סתיו שפיר ממפלגת העבודה, עודד פורר מישראל ביתנו ותמר זנדברג ממרצ, שהצביעו על הפערים ההולכים וגדלים בחברה הישראלית והציעו שלל הצעות.

השורה התחתונה: ממצעד הפוליטיקאים אמש בבורסה עולים שני מסרים חשובים, שעברו לבכירי הענף – האחד הוא שמה שהיה הוא שיהיה והשני – שאת הפתרונות האמיתיים לאתגרי הענף, בעיקר בנוגע לכוח האדם, הם לא יקבלו מהממשלה, כל ממשלה שתקום אחרי ה-9 באפריל.

מה אתה עשית בשביל היי-טק? Reviewed by on . שמואל פלאטו שרון, איש העסקים והח"כ לשעבר, שהלך לעולמו לא מכבר, תרם לשפה העברית (או שמא הישראלית) את השאלה "מה אתה עשית בשביל מדינה?" האירוע שארגן אמש (ב') IATI שמואל פלאטו שרון, איש העסקים והח"כ לשעבר, שהלך לעולמו לא מכבר, תרם לשפה העברית (או שמא הישראלית) את השאלה "מה אתה עשית בשביל מדינה?" האירוע שארגן אמש (ב') IATI Rating: 0

הגיבו