דרושה חקיקה שתעגן את מעמדו של התקשוב בממשלה

אחת הבעיות המרכזיות בתקשוב הממשלתי היא שהרשות שכדאי שתנהל אותו יכולה רק לייעץ ואין לה סמכויות ביצועיות ● אם יינתנו לה סמכויות כאלה בחוק וישודרג מעמדם של המנמ"רים במשרדים, תהליך הדיגיטציה של הממשלה יקבל תנופה חזקה

רשות התקשוב הממשלתי

כנס התקשוב השנתי e-Gov של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (ב') במרכז הכנסים LAGO בראשון לציון, עסק בשני נושאים מרכזיים שיש קשר ביניהם: התכניות של הממשלה ליישם את המעבר לדיגיטציה בכל שירותיה, במסגרת תפיסת האזרח במרכז, כאשר הפלטפורמה המועדפת היא המובייל, ומעמדם של התקשוב והמנמ"רים בממשלה.

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, אמר בסקירה השנתית שנתן בכנס שעד 2021, הרשות תאפשר לממשלה לעבוד כגוף אחד ותקדם את החדשנות הדיגיטלית. פראנק ציין כי הרשות עצמה עוברת שינוי בתפיסתה, שלפיה המעבר לדיגיטל הוא לפי שירות ולא לפי משרד.

התכנית הזו והתכניות האחרות של רשות התקשוב טובות ונכונות, ואנשי הרשות עושים כמיטב יכולתם כדי לעמוד ביעדים, אבל בסופו של דבר, כל הכלים שמפותחים וכל השירותים מתנקזים אל המשרדים הרלוונטיים. כאן נכנסים לתמונה השרים והמנכ"לים של המשרדים השונים.

לרשות התקשוב אין כל סמכות ביצועית, אלא היא גוף מקצועי, שמייעץ ומסייע למנמ"רים ולשאר אנשי התקשוב בממשלה. העדר הסמכויות הוא אחד הגורמים שמייצרים במקרים רבים פערים גדולים בין אומת הסטארט-אפ, על החדשנות שלה, לבין השירותים שאנחנו מקבלים מהממשלה. האזרח אולי במוקד, לפי התפיסה, אבל הוא עדיין מתבקש למלא אין סוף טפסים ידנית, לסרוק אותם ולשלוח אותם למשרד הממשלתי בפקס. ברוב המקרים יש פתרונות יעילים שפותחו בממשלה, אבל המשרדים פשוט לא מיישמים אותם. בהעדר גורם בעל סמכויות אכיפה, ובנוף הכללי של העדר משילות, הדברים נופלים בין הכיסאות. השנה קיבלנו הוכחות לכך גם במשברים ובקריסת פרויקטים במוסדות ציבור, כמו הביטוח הלאומי, בין היתר משום שהם תוכננו ונוהלו ללא שיתוף רשות התקשוב וללא גורם מייעץ חיצוני. והביטוח הלאומי הוא לא הדוגמה היחידה.

לכן דיבר ד"ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים בממשלה, על הצורך בחקיקה שתיתן לרשות התקשוב סמכויות ביצועיות, ותתיר לה לחייב את משרדי הממשלה להתייעץ אתה וליישם את הפרויקטים שלה. הרבה מאוד פרויקטים.

יש לתת למנמ"ר הממשלתי מעמד של יועץ

למה שצוין כאן עד כה יש קשר למעמדם של המנמ"רים בממשלה. המעמד הזה לא זהה בכל המשרדים, והוא תלוי באלה שעומדים בראשם. בהעדר חקיקה שמכפיפה את התקשוב הממשלתי לרשות אחת, המנמ"רים תלויים בחסדיהם של המנכ"לים והשרים במשרדים שלהם, והתוצאות ניכרות בשטח. חקיקה מתאימה צריכה לתת למנמ"רים מעמד של יועצים – בדומה ליועצים משפטיים או למבקרי המשרדים. הם עובדים איש איש במשרדו אבל כפופים מקצועית לרשות אחת מחייבת. אם זה יקרה, החזון של הממשלה להפוך את כל השירותים שלה לדיגיטליים יקבל תנופה ויגדל הסיכוי לממש אותו בזמן הקרוב. הבעיה היא שבגלל איטיות התהליכים בממשלה, עד שמהפכה אחת מתחילה לנוע כבר מגיעה מהפכה חדשה שיש להתחיל אותה. על הממשלה לאמץ תהליכי עבודה וסטנדרטים שנהוגים בשוק העסקי בכלל ובמגזר ההיי-טק בפרט, ולשלב כמה שיותר סטארט-אפים כדי להאיץ את התהליכים.

ביום ג' הקרוב, ה-25 בדצמבר, יתארח פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ אורי מקלב. חברי הפורום ישתתפו בדיון מיוחד לכבודו, שיעסוק בכיצד מטמיעים את אומת הסטארט-אפ במשרדי הממשלה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים