תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » כך ניתן ליישם חדשנות במגזר הציבורי מבלי להיכנס להשקעות גדולות
כמה עצות איך להפוך את הממשל ליותר זמין - למרות הבעיות התקציביות. צילום אילוסטרציה: BigStock

כך ניתן ליישם חדשנות במגזר הציבורי מבלי להיכנס להשקעות גדולות

הרעיונות והתכניות על שירות לאזרח אונליין וחדשנות טכנולוגית במגזר הציבורי רבים וגדולים, אבל היישום נתקל לפעמים בקשיים, בגלל התקציב ● אלא שגם עם מגבלות תקציביות, יש כמה עצות שיאפשרו להוציא את הרעיונות האלה אל הפועל

מאת 11 בנובמבר 2018, 17:22 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ישראל נחשבת למדינה חדשנית ופורצת דרך בכל מה שקשור לפתרונות ממשל זמין, אבל למרבה האבסורד, הרעיונות הטובים והתכניות לא מחלחלים באותו הקצב שהיינו רוצים שיהיה

ממשל דיגיטלי, שירותים אונליין והצבת האזרח במוקד הפכו להיות חלק מהשיח במגזר הממשלתי-ציבורי – במשרדי ובסוכנויות הממשלה, ברשויות המקומיות וכיוצא בזה. כיום, השאלה אינה כבר האם ללכת על חדשנות וממשל אונליין, אלא מתי ואיך.

אלא שיש בכך אתגרים לא מעטים, וגם פאשלות. המקרה של אתר משרד הפנים, שקרס לשעות ארוכות לאחר הבחירות לרשויות המקומיות לפני כשבועיים, אחרי שהובטח לגולשים שהם יוכלו בנקל להיכנס אליו ולראות את תוצאות הבחירות, הוא דוגמה טובה לכך. ככלל, מוסדות ממשלתיים-ציבוריים רבים מנסים לגשר על הפער הגדול שקיים בין התכניות וההבטחות בכל מה שקשור לשיפור השירות לאזרח, לבין המציאות בשטח.

הקצב האיטי של היישום נובע לא רק מסיבות טכנולוגיות, ולא תמיד תלוי בגוף הציבורי, אלא הוא בעיקר תוצאה של משאבי כוח אדם ותקציב מוגבלים. הדעה הרווחת, גם בקרב ממשלות ורשויות ציבוריות, היא שגופים ציבוריים לא בנויים לממש תכניות ארוכות טווח בתחום זה, עם תקציבים עתירי מיליונים. בשלב מסוים, במוקדם או במאוחר, העסק נתקע להרבה שנים.
אבל יש מוסדות וממשלות בכמה מקומות בעולם שמתמודדים עם האתגר הזה אחרת, היטב, והוכיחו שאפשר להניע חדשנות גם ללא השקעה משמעותית.

פורטל a-Political ליקט מספר טיפים שיכולים לשמש ממשלות שונות, כולל בישראל. זהו ארגון ללא מטרות רווח ומהווה כר פורה לשיתוף פעולה בין ממשלות באירופה, שחולקות מידע ורעיונות כדי לשפר את השירותים אונליין. הארגון אף עוקב אחרי פרויקטים ציבוריים ומעצים את הגופים שמיישמים חדשנות. כך, למשל, השנה הוא העניק פרסי חדשנות לשתי מנהלות בכירות מישראל: שי לי שפיגלמן, מנהלת ישראל דיגיטלית, וליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו.

העצימו את העובדים

כל העצות עוסקות בהיבט האנושי, שהוא המרכיב העיקרי בכל מה שקשור לחדשנות. העצה הראשונה שהפורטל נותן לממשלות היא להעצים את צוותי החדשנות שלהן. לוודא שמדובר בקבוצה שחבריה יכולים להפרות האחד את השני, ושיש לה גישה לגורמים חיצוניים – בתוך המגזר הציבורי או מחוצה לו. התנאי הבסיסי הוא לאתר אנשים שיודעים לנהל נכון את זמנם, מסוגלים להגיב במהירות ויכולים גם לעסוק בתפקידים נוספים. בעיריית ניו-יורק למשל, מתגברים את הצוותים האלה ביועצים חיצוניים על בסיס שעתי, ובכך מאפשרים לקבל רעיונות חדשים מבלי להיכנס לעלויות גבוהות או דרישות תקן מסוימות.

עצה אחרת, שאותה מביא הפורטל על סמך ניסיון בכמה מדינות, היא שימוש מושכל בסטודנטים, שעובדים לצד הצוותים הקיימים. ב-ונקובר, למשל, מאפשרים, בתהליך מאוד מסודר, לשלב בין צעירים שרוצים להשתלב במגזר הציבורי לבין אנשי החדשנות. זהו מצב מובן של Win-Win. השילוב הזה הניב רעיונות ופתרונות בתחומי השירותים לקהילה, תחבורה חלופית כמו אופניים ועוד.

החוכמה לא מרוכזת במקום אחד

ואם בהיבט האנושי עסקינן, חשוב לאמץ גם את ההמלצה הבאה: ללמוד להקשיב לגורמים שמחוץ לממשלה. הגישה בדרך כלל היא שמי שיושב בממשלה יודע הכל, והיכולת לקבל ביקורת עם הערות מאנשים חיצוניים מוגבלת, אם בכלל קיימת. בבריטניה מיישמים את הטיפ הזה, וגורמי החדשנות שלהם נעזרים לא רק באנשים פרטיים, אלא לומדים גם ממוסדות אחרים כמו הצבא. השיתוף בין המגזר הביטחוני לאזרחי מניב פירות לשני הצדדים.

מה קורה כשסוכנות ממשלתית-ציבורית לא מצליחה להקים צוות חדשנות? במדינת לואיזיאנה, למשל, ויתרו על המאמצים להקים צוותים שכאלה. הם פנו לכל העובדים, ריכזו אותם בכיתות שמזכירות גן ילדים וביקשו מכל כיתה כזו להעלות רעיונות. מי שהצליח להעלות פתרונות מעשיים קיבל בונוס. בכך חסכה המדינה עלויות של הקמת יחידה חדשה וקיבלה שפע של רעיונות, כמעט בחינם.

אבל אסור להתבלבל – הגישה הרווחת כיום היא לא לוותר ולעודד תרבות של חדשנות, בין היתר על ידי חינוך עתודות של כוח אדם צעיר. בסינגפור, למשל, עובדי החדשנות בממשלה מעבירים הרצאות במוסדות האקדמיים שמלמדים ממשל ומדיניות ציבורית. ארגנטינה לקחה את זה צעד קדימה והקימה בית ספר לממשל משלה, כדי להכשיר את הדור הצעיר.

ומה אצלנו?

ישראל נחשבת למדינה חדשנית ופורצת דרך בכל מה שקשור לפתרונות ממשל זמין, ויש לא מעט מדינות ששולחות לפה נציגים כדי ללמוד מאתנו. אבל למרבה האבסורד, הרעיונות הטובים והתכניות לא מחלחלים באותו הקצב שהיינו רוצים שיהיה, וגם כאן למרכיב המשאבים יש תפקיד חשוב ביותר.

מעבר לזה, יש בארץ פער גדול בין המקום שבו שירותי הממשלה המקוונים נמצאים לבין שירותי האונליין במוסדות ציבור אחרים כמו רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועוד. רעיונות כמו אימוץ גורמים חיצוניים, למשל חברות סטארט-אפ, מיושמים במשורה. כך נוצר פער דיגיטלי גדול בין הפריפריה למרכז ומיזמים כמו ערים חכמות הם נחלתן בעיקר של רשויות עשירות.

בכנס e-Gov 2018, שייערך ב-17 בדצמבר על ידי אנשים ומחשבים בשיתוף פורום מנמ"רי הממשלה, יסופר על פרויקטים מוצלחים בתחום הממשל הדיגיטלי, כמו גם על האתגרים והמכשולים שעומדים בפני הממשלה בבואה ליישם את כל רעיונותיה בתחום. מגבלת התקציב היא טבעית ומובנת מאליה, ולכן טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם יאמצו חלק מהעצות שרוכזו במאמר זה. אין להם מה להפסיד.

כך ניתן ליישם חדשנות במגזר הציבורי מבלי להיכנס להשקעות גדולות Reviewed by on . ממשל דיגיטלי, שירותים אונליין והצבת האזרח במוקד הפכו להיות חלק מהשיח במגזר הממשלתי-ציבורי - במשרדי ובסוכנויות הממשלה, ברשויות המקומיות וכיוצא בזה. כיום, השאלה א ממשל דיגיטלי, שירותים אונליין והצבת האזרח במוקד הפכו להיות חלק מהשיח במגזר הממשלתי-ציבורי - במשרדי ובסוכנויות הממשלה, ברשויות המקומיות וכיוצא בזה. כיום, השאלה א Rating: 0

הגיבו