תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » קריאת השכמה לתעשייה
התעשייה 4.0 כבר כאן, והגיע הזמן לעלות על הרכבת. צילום: BigStock

קריאת השכמה לתעשייה

המסר המרכזי מכנס Industry 4.0 היה שאם מפעלי התעשייה המסורתית רוצים לשרוד, עליהם להשקיע בטכנולוגיה ובהון האנושי שמפעיל אותה ● האם מנהלי המפעלים קשובים מספיק?

מאת 14 באוקטובר 2018, 17:33 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מעבר לעובדה שהמדינה אינה עושה מספיק כדי להקטין, שלא לומר לחסל, את המחסור בעובדים בתעשיית ההיי-טק ולהכשיר אנשים, גם המעסיקים לא נדיבים מדי בתגמול עובדים - עובדה שמבריחה רבים מהם. השינוי מתחיל בכיס של העובד וביכולת לשכנע מהנדסים ובוגרי אקדמיה להצטרף לתעשייה ולהחזיר אותה הביתה, למקומה האמיתי

כנס של אנשים ומחשבים שנערך ביום ה' האחרון נשא את השם Industry 4.0. מדובר אמנם במושג שהולך וקונה אחיזה בתעשייה, אבל לא מעטים מאלה שהיו בכנס נחשפו אליו בפעם הראשונה, והיו ביניהם כאלה שחשבו שזה גימיק. הסיבה לכך היא שהמושגים Industry 2.0 ו-Industry 3.0 אינם מוכרים.

המושג Industry 4.0 מתחיל לחלחל גם בישראל. תכליתו היא להמריץ את מגזר התעשייה להדביק את הפער הטכנולוגי העצום שנוצר בין רבים מהמפעלים בארץ ובעולם למגזרים אחרים. במהלך השנים נוצר פער ענק, כמעט נתק, בין הבק אופיס של מפעלי התעשייה, לשם הכניסו חדשנות בדמות מערכות ERP ,BI ,CRM, ניהול תהליכים והזמנות, לבין רצפת הייצור. הבעיה הייתה, ובחלק מהמקרים עודנה, שהמערכות של הבק אופיס לא מדברות עם רצפת הייצור, ולא יכולות לתקשר עם מערכות הבקרה. התחום הזה כמעט שלא קיים במפעלים לא מעטים וברבים אחרים הוא התקדם בקצב איטי. הפערים האלה השפיעו על התוצרים של מפעלי התעשייה ועל איכות המוצרים שלהם, ולא אפשרו, ובחלק מהמקרים עדיין לא מאפשרים, להם להתחרות מול טכנולוגיות חדשות ובעיקר מול שווקים בינלאומיים, במדינות שבהן מנהלי התעשייה השתכנעו שצריך להשקיע יותר בטכנולוגיה.

התעשייה היא מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית וכוללת 21,850 מפעלים, המספקים 370 אלף משרות. 18,500 מפעלים שייכים לתעשייה המסורתית או המעורבת (שכוללת אלמנטים מסורתיים וחדשניים כאחד), והם ענפי מוטי ייצור. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי בעשורים האחרונים נרשמה ירידה בשיעור התוצר התעשייתי מתוך התוצר העסקי – מ-24% בסוף שנות ה-80' ל-18% כיום. גם הפריון נמוך לעומת ממוצע מדינות ה-OCED – עובדה שיש לה משמעויות מרחיקות לכת. העדר השקעה בחדשנות היא הסיבה העיקרית למצב זה, לצד תחרות עולמית מול כוח עבודה זול, חסמים בהעברת מידע בין האקדמיה לתעשייה ורגולציה. ההשקעה בטכנולוגיה מוצגת כמי שיכולה לתת מענה למרבית אותם חסמים, אולם היא עדיין לא קורית במידה מספקת.

מי שלא יתעורר – לא ישרוד

הכנס, שאליו הגיעו כמה מאות מנהלים מכל הדרגים במפעלי תעשייה ממגזרים שונים, היה בסימן קריאת השכמה דחופה, שהשורה התחתונה שלה אומרת: מי שלא יתעורר בהקדם וישקיע בחדשנות – לא בטוח שנפגוש אותו בכנסים הבאים.

המצוקה הזו מתכתבת היטב עם המשימות שראשי התאחדות התעשיינים נטלו על עצמם לטפל – הן מול מוסדות הממשלה, הן בתוך התעשייה והן בהעלאת הנושא הזה לסדר היום של העולם העסקי. בכל כנס שבו נפגשים מנהלי תעשיה עם מנהלי חדשנות נוצר הרושם שמדובר בשני עולמות שונים: עדיין יש מנהלים שסבורים שטכנולוגיה זה דבר יפה, אבל במפעל שלהם היא לא רלוונטית. אחת הסיבות לכך היא שהם לא מאמינים שהם יכולים להתקדם לעבר המהפכה ללא סיוע ממשלתי. אלא שהממשלה מציעה סיוע מסוים, באמצעות משרד הכלכלה ורשות החדשנות. מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד, הייתה הדוברת המרכזית בכנס, והיא פרשה בפני המאזינים את עיקרי התכנית האסטרטגית הלאומית לייצור מתקדם בתעשייה.

התכנית כוללת חמישה מישורים בהם נדרשת מעורבות ממשלה: פיתוח תשתיות לאומיות, עיבוי שירותי ייעוץ למפעלים, פיתוח תכניות מתאימות להשקעות, הגברת הזמינות של הון אנושי ומיתוג מחדש של התעשייה. התכנית הלאומית מביאה אתה תקציבים של ממש, שמונחים לפתחם של מפעלי התעשייה ומנהליהם. שורה של חברות טכנולוגיות במשק, שמוכרות בעיקר כחברות אינטגרציה בענף ה-IT, נכנסות לתחום. הן נעזרות ביועצים ובמומחים שונים, שכל אחד מהם משתלב ולו ברכיב אחד של התכנית ליישום חדשנות במפעלים.

יצוין כי התכנית רלוונטית לא רק לחברות מסורתיות אלא גם לסטארט-אפים, שמפתחים פתרונות חדשניים שמותאמים לתעשייה. היא מעודדת שילוב של חברות שנמצאות בחממות הטכנולוגיות – של המשרד ואחרות, כמו אלה של התעשייה הקיבוצית.

אלא שאחד המסרים המרכזיים שהועברו בכנס הוא שסיוע ממשלתי, כמו גם עבודה עם יועצים וחברות טכנולוגיות זה נהדר, אבל לכל אלה צריך פרטנר בדמות בעל המפעל או בעלי המניות, שיפנימו כי הדקה ה-90' נמצאת במרחק נגיעה, אם הם עוד לא עברו אותה. הפנמה שלהם שהם צריכים לפתוח את כיסיהם, ולהפריש כספים להשקעות לא רק במכונות אלא גם בהון האנושי, היא חלק מפתרון הבעיה. הדבר יאפשר לתעשייה המסורתית להתקדם טוב והרבה יותר. מעבר לעובדה שהמדינה אינה עושה מספיק כדי להקטין, שלא לומר לחסל, את המחסור בעובדים בתעשיית ההיי-טק ולהכשיר אנשים, גם המעסיקים לא נדיבים מדי בתגמול עובדים – עובדה שמבריחה רבים מהם. השינוי מתחיל בכיס של העובד וביכולת לשכנע מהנדסים ובוגרי אקדמיה להצטרף לתעשייה ולהחזיר אותה הביתה, למקומה האמיתי.

קריאת השכמה לתעשייה Reviewed by on . כנס של אנשים ומחשבים שנערך ביום ה' האחרון נשא את השם Industry 4.0. מדובר אמנם במושג שהולך וקונה אחיזה בתעשייה, אבל לא מעטים מאלה שהיו בכנס נחשפו אליו בפעם הראשו כנס של אנשים ומחשבים שנערך ביום ה' האחרון נשא את השם Industry 4.0. מדובר אמנם במושג שהולך וקונה אחיזה בתעשייה, אבל לא מעטים מאלה שהיו בכנס נחשפו אליו בפעם הראשו Rating: 0

תגובות (1)

  • יעקב הכט

    לדעתי, בשלב הנוכחי של התפתחות האבולוציה התעשייתית מהווה Industry 4.0 יותר כתיאור ההדרגתי של המעבר ממדע בדיוני לטכנולוגיות ריאליות ברות מימוש לרצפת הייצור התעשייתי, בעוד המושג "תעשייה 4.0" משמש כאתוס לצרכי ה"שיווק הנרטיבי"( Narrative Marketing ) של "העתיד".

הגיבו