הגיקים כובשים את עולם המוזיקה

אור הזרקורים שלרוב מחפש את הכוכב הבא שעומד בקדמת הבמה, החל בשנים האחרונות למצוא את כוכביו דווקא מאחורי הקלעים, יושבים על כס המפיק המוזיקלי ● ואל תתבלבלו, הם לא פחות רוקסטארים מאלה שהיו עד כה

הסוד להצלחה: להיות בעל רגישות מוסיקלית גדולה. צילום: ספי מנוביץ'.

אם לפני כמה שנים "כוכב נולד" גרמה לכולם לרצות להיות זמרים, היום קדמת הבמה היא מקום הרבה פחות קורץ לדור הבא. כי היום, הרבה יותר רוצים להיות מאחורי הקלעים על כיסא המפיק המוזיקלי.

אך מי באמת מתיישב על הכיסא הזה? כי היום עושה רושם שההשכלה וההבנה המוזיקלית תופסת מקום שני בסדר העדיפויות, כשפחות או יותר כל אחד יכול להיות מפיק מוזיקלי ולייצר את הלהיטים הבאים ממש מחדרו הקטן בביתו שלו, ללא קונסלות ענק, חדרים אטומים ואקוסטיקה מושלמת.

ובכל זאת, אם תשאלו את עודד דוידוב ממגמת ההפקה המוזיקלית ברימון, גם התיאוריה הזו מדויקת למחצה בלבד.

"בעיניי, כדי להיות מפיק מוזיקלי צריך קודם כל להיות מוזיקאי ורק אז טכנולוג. אפשר ליצור צליל חדש עד מחר, אבל אם הצליל החדש הזה לא ירגש – אז מה עשיתי"?

עודד דוידוב ממגמת ההפקה המוסיקלית ברימון. צילום: יח"צ

עודד דוידוב ממגמת ההפקה המוסיקלית ברימון. צילום: יח"צ

דוידוב מסביר כל בכל הנוגע לדורשי כיסא המפיק כיום, יש בהחלט גם מוזיקאים וגם טכנולוגיים. אך עם זאת, הוא מבהיר כי "בשנים האחרונות יש יותר מוזיקאים שרוצים ללמוד הפקה – כי זו עצמאות. מהרעיון לשיר ועד המאסטר המוכן. יותר ויותר מוזיקאים עם כישורים מוזיקאיים; ידע הרמוני, שמיעה נהדרת – הם דווקא אלה שיהיו בתחום.

לדברי דוידוב, "מפיק מוזיקלי זה כמו במאי. הוא עוזר לממש את החזון. הוא יכול לבצע את כל אחד מהתפקידים הנדרשים לבניית המוצר – אבל הוא לא חייב. לבמאי תהיה נגיעה בכל התחומים, אבל הוא לא חייב להיות חלק פעיל מכל התחומים. מה שכן, חייב להיות לו את החזון. כך גם המפיק המוזיקלי – הוא חייב להבין מוזיקה. הוא לא חייב לדעת לכתוב עיבוד לרביעיית מיתרים, אבל הוא חייב לדעת איך רביעיית מיתרים תרגיש".

"מארק רונסון הוא דוגמה למפיק מוזיקלי בה קודם כל מדובר באיש של חזון. הוא יצר סאונד רטרו מאוד מגניב בלי באמת לדעת. וחלק נכבד מאוד מהעניין זה לדעת לאסוף את האנשים הנכונים".

"הסתכלות על הפקה בתור סאונדים בלבד היא לא רלוונטית. מפיק טוב הוא מי שעוזר לזקק את השיר. בין אם עצוב לי ואני לבד או בין אם נרקוד ונזיז את התחת. מפיק טוב ימצא את הדרך בה ההפקה תעבוד ברמה הרגשית".

העצמאות תופסת מקום. צילום: ספי מנוביץ'

העצמאות תופסת מקום. צילום: ספי מנוביץ'

דוגמה נוספת שנתן דוידוב, היא עידן רייכל. "לפני שהוציא את האלבום הראשון, הוא הוציא את 'בואי'. ולפני שהשיר הזה הפך להיות חרוש, היה מדובר ביציאה, כי זה היה גם אלקטרוני וגם עם ריף (Riff) אתיופי. כיום, החיבור הזה מובן מאליו, אבל אז זה היה וואו".

"אפילו במקרה של ג’סטין ביבר ו- Love Yourself זו החלטה הפקתית אמיצה של מפיק מוזיקלי. כי אם מקשיבים טוב, מבינים שהיא לא מתחנפת למיינסטרים לכאורה".

עולם המוזיקה היום ללא ספק משתנה. העצמאות תופסת את מקום חברות התקליטים והאולפנים הגדולים ששלטו ביוצרים. "יש כיום יותר הבנה והפנמה שזה מקצוע אמיתי", אומר דוידוב. "מפיק מוזיקלי הוא כבר לא רק האיש שיושב מאחורי המחשב".

"התחום איבד את המונופול של חברות התקליטים וכל השולטים עליו. היום אתה יכול להגיע לבדך לאן שפעם לא התאפשר באופן עצמאי. נדירים הפרויקטים כיום, שמתחילים באולפן מקצועי ומסתיימים באולפן כזה".

מדובר בתקופה קצת אחרת, מסביר דוידוב. "בעלות מאוד נמוכה, אפשר להגיע לתוצאות מאוד גבוהות. היום ידע יש בטונות באינטרנט. ועדיין, צריך למצוא את המידע הנכון – כי מעלים המון שטויות לרשת".

"פעם גם שלטו בתחום ג’וני והנרי, והיום זה תחום שנהיה יותר דמוקרטי. היום רבים יכולים להביא את מה שהיה נדיר אז. היום לא באמת צריך חברות תקליטים".

"בזמנו היה צריך לסגור אולפן יקר בטירוף, והיום אתה עושה את זה בבית, וזה לא עולה כלום חוץ מהכסף שהשקעת באולפן הביתי שלך. וגם אז אפשר 'לדפוק את המערכת'. צריכים אקוסטיקה טובה? פתחו את דלתות הארון שלכם שיתנו גב למיקרופון".

לכל אחד יש מקום לקול הייחודי שלו. צילום: ספי מנוביץ'

לכל אחד יש מקום לקול הייחודי שלו. צילום: ספי מנוביץ'

יחד עם זאת, הסירו דאגה מלבכם בעלי אולפני ענק שכמותכם. דוידוב מסביר כי מקומכם בשוק עדיין נדרש. "כל הציוד הקלאסי עדיין קיים ונדרש. השאלה היא מה אתם מחפשים. לרוב הולכים לאולפן מקצועי כשרוצים להקליט כלים רבים או כלים שרוצים באיכות גבוהה".

"כמפיקים מוזיקליים אנחנו לא רומסים תעשייה קודמת", מבהיר דוידוב. "כי מפיק הוא לא טכנאי וזהו. הוא ויז’יונר. סט היכולות שיש למפיק הוא כל כך רחב; מד’יגיי, לפרסומות, לקולנוע – עצם העובדה שאפשר להביא מוצר מוגמר זה מה שגורם להם לבוא ללמוד את התחום כיום".

"הלימודים נותנים פרספקטיבה, הם שמים אותך עם אנשים שהם כמוך. לימודים מאפשרים לעשות סדר. ועל אף שמדובר בכמה שנים של השקעה, הם דווקא מקצרים תהליכים, כי ידע שתצבור ב-10 שנים, אתה תקבל בלימודים בזמן קצר הרבה יותר".

ואם במקרה נדמה לכם שלשבת סגורים עם עצמכם שעות על גבי שעות יהפוך אתכם לטובים יותר, אז טעות בידכם, כי "בלי החיבור האנושי לא תוכלו ליצור משהו חם או מעניין. בכל מקצוע, בלי שתהיו רגישים – זה לא יפעל. אם לאנשים טוב לעבוד איתכם – זה יצליח. תהליך עבודה על שיר הוא הכי אינטימי שיש ואם האומן לא ירגיש נוח ונעים – זה לא יקרה. מדובר במסע עם האומן. לפעמים המפיק מוביל ולפעמים המפיק מובל".

לדחוף את הגבולות - זה העתיד. צילום: ספי מנוביץ'

לדחוף את הגבולות – זה העתיד. צילום: ספי מנוביץ'

"כמפיקים, אתם חייבים לדעת מה קורה בשוק ואיך לדחוף את הגבולות – זה העתיד. אין דבר כזה המצאה. המצאה – היא חיבור של דברים קיימים".

לסיכום אומר דוידוב, כי מעבר לכל הידע הטכני ולגאונות המחשבית, "מה שנוגע – מרגש. אף על פי שצריך לזכור תמיד – שלנצח הדור הקודם יגיד שהדור הנוכחי זה חרא".

"וכדי להיות חלק מדור העתיד של ההפקה המוזיקלית – אתה לא צריך להיות מוזיקאי מעולה, אתה צריך להיות בעל רגישות מוזיקלית גדולה".

אז לכל חולמי החלומות המוזיקליים, הנה טיפים טכניים של דוידוב למפיק הביתי מתחיל:

מחשב

"היום כמעט כל מחשב יכול לאפשר עבודה בסיסית ברמה סבירה מאוד. אני אישית אוהד מושבע של Mac, אבל זה לא באמת משנה. מה שכן – חשוב שיהיה הרבה זכרון (16 ג׳יגה ומעלה) אם מתכננים לעבוד עם הרבה דגימות. הארד דיסק SSD הוא אמנם לא קריטי כשעובדים עם אודיו, אבל זה תמיד טוב כדי לזרז את העניינים".

כרטיס קול

"לטעמי, אנשים נוטים להגזים בחשיבות כרטיס הקול בתהליך. הוא בהחלט חשוב – אבל מעל הכל, הוא צריך להתאים לצרכים – לא מעבר. אין מה לקנות כרטיס קול עם 16 כניסות אנלוגיות, 8 פרה-אמפים, 32 ערוצים בחיבור דיגיטלי ו-16 יציאות אם אנחנו הולכים להקליט שירה וגיטרה ב-DI. איכות ההקלטה ברוב המוחלט של הכרטיסים היא מצוינת – היום תוכלו למצוא אלבומים ושירים באיכות מדהימה שהוקלטו כמעט על כל כרטיס קול שקיים"!

מיקרופונים

"יש היצע מטורף בכל רמות המחיר, ואפשר למצוא מיקרופונים נהדרים, ובזול. הייתי מתחיל מקונדנסר כלשהו עם דיאפרגמה רחבה (אני מאוד אוהב את יחס התמורה לכסף של המיקרופונים של Audio Technica). קונדנסרים הם הכי ורסטיליים – אפשר לעשות איתם הכל, והתרגלנו לסאונד הבהיר שלהם. בשלב הבא הייתי קונה מיקרופון מסוג אחר, נניח דינאמי כמו ה-SM57 שהוא יחסית זול והוא סטנדרט בכל אולפן – סוס עבודה שאפשר להקליט איתו הכל, מגיטרות, דרך תופים ועד שירה. בשלב הבא הייתי קונה Ribbon שנותן סאונד שונה לחלוטין מהשניים הקודמים".

"שילוש שכזה (קונדנסר, דינמי וריבון) יתנו לנו הרבה יותר צבעים מאשר שלושה קונדנסרים, שזה מה שרוב האנשים קונים".

"כמובן שאם אתם יודעים שאתם הולכים להקליט בעיקר את עצמכם – לפני שאתם קונים מיקרופון, קחו שעה/שעתיים באולפן שיש בו מבחר גדול של מיקרופונים, ותבדקו איזה מיקרופון מגיב לקול שלכם הכי טוב".

"יותר מזה – אם תעשו מבחן עיוור שבו אתם לא יודעים למה אתם מקשיבים, יש לי הרגשה שתופתעו".

סביבת האזנה והקלטה

"אם כמו רוב האנשים יש לנו תקציב מסוים שצריך לחלק – אני הייתי משקיע הכי הרבה במוניטורים טובים ובטיפול אקוסטי בסיסי. זה נותן לנו שני יתרונות – הראשון הוא שערוצים שמוקלטים בחדר מטופל אקוסטית, שבו אנחנו שולטים בהחזרים, יהיו יבשים יותר ויאפשרו לנו גמישות גדולה יותר. השני, והכי חשוב, הוא שכל ההחלטות שנקבל יהיו על סמך תמונת סאונד הרבה יותר מדויקת, מה שמוביל אותנו לסעיף הבא, והכי חשוב:

אתם

"בסופו של דבר ההחלטות שלנו הן מה שיש לו הכי הרבה השפעה על התוצאה. זה לא הציוד שעושה את המוסיקה, זה האדם שמתפעל אותו. אדם עם הידע, הנסיון והכשרון הנכונים יצליח להגיע לתוצאה מדהימה מציוד פשוט וזול, ואדם בלי כל אלה לא יצליח להוציא שום דבר גם מהאולפן הכי מצויד בעולם".

אם זה המקצוע שלכם, קחו אותו ברצינות! קחו את עצמכם ברצינות. תלמדו! תלמדו, ותעבדו קשה עד שתצליחו להוציא תוצאה שאתם גאים לעמוד מאחוריה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים