איך הטכנולוגיה יכולה לעזור לקשישים?

יזמים או רעיונאים, חשבתם על פתרונות שיכולים לסייע למבוגרים? ייתכן שתוכלו למצוא פתרון שלצד הרווח הכלכלי, יניב גם רווח חברתי ● פאנל שנערך באחרונה עסק בנושא והעלה כמה תובנות מעניינות

למען הקשישים - גם בתחום הטכנולוגי. צילום אילוסטרציה: Goodluz, BigStock

האינטרנט והדיגיטל התנחלו כבר מזמן אצל רבים באוכלוסיה, בפרט בגילאים הצעירים, אבל דומה שהמהפכה פסחה על לפחות חלק מהקשישים. יש אמנם לא מעט קשישים שיודעים טוב יישומי מחשב ומשתמשים לא מעט באינטרנט, אבל דומה שאחרים לא מבינים איך להשתמש בו ובשאר האמצעים הטכנולוגיים או לא ממש התיידדו איתם.

השאלה איך מוצאים פתרון לפלח אוכלוסיה זה עמדה במוקד פאנל שהתקיים לפני ימים אחדים במתחם הספרייה – מקום של יזמות וטכנולוגיה שמתפעלת עיריית תל אביב-יפו במגדל שלום. הפאנל הוא פרי שיתוף פעולה של העירייה עם קהילת Be-Well – מיזם משותף של החברה הכלכלית לחיפה והמכון הישראלי לחדשנות, וטק פור גוד (‎Tech For Good Israel) – ארגון בינלאומי העוסק בפתרון טכנולוגי לבעיות חברתיות.

כל הדוברים הסכימו שיש לשפר את ההתמצאות של קשישים בסבך הביורוקרטיה ועודף המידע באינטרנט ולתת מענה מיידי ומהיר באמצעים חדשניים בעת אירוע משברי, תוך טיפול הוליסטי בבעיות. כלומר: להגביר את הנגישות שלהם לטכנולוגיה ולמצוא פתרונות שמתאימים להם.

חברה שפיתחה פתרון רלוונטי היא יוניפר. הפיתוח מבקש לענות על אחת הבעיות המרכזיות של קשישים רבים: הבדידות. רמי קירשבלום, מנכ"ל החברה, ציין שהיא מעניקה שירות ביתי דיגיטלי לקשישים, שמסייע להם להישאר עצמאיים בביתם, להיות מחוברים ולהרגיש בטוחים. הפתרון מנגיש להם, באמצעות הטלוויזיה, מעטפת שירותים, שמאפשרת להם להגביר את המעורבות החברתית, הקהילתית והמשפחתית שלהם, וכן תכני פנאי והעשרה ושירותים מסייעים, כמו שירותי משק בית, ניטור להגברת הביטחון ועזרה בניהול הצרכים הרפואיים.

קירשבלום סיפר על משתמשת קשישה בפלטפורמה של יוניפר, שבעבר נהגה לשבת בפיג'מה בביתה בכל שעות היום, אבל מאז שהחלה עולה יומיום לשידור, באמצעות הטכנולוגיה, היא מתלבשת ומטפחת את עצמה – ובכך מפיגה את השעמום והבדידות.

לדבריו, "טכנולוגיה לא באה על חשבון מגע אנושי אלא בכדי לשפר מצבים. היא תפצה על מחסור בכוח אדם או במטפלים". בנוסף, הוא ציין ש-"הרבה פעמים, פתרונות לא דיגיטליים שקיימים לא זמינים בשעות הלילה, בהם נתקפים הקשישים בבדידות, ולכן, לאמצעים הטכנולוגיים יש אפשרות לעזור בשעות אלה".

"המודעות והנכונות לאמץ חדשנות בטיפול באוכלוסייה המבוגרת בעולם כולו משתנה. עם זאת, בשוק הפרטי אין מספיק מענה לקהל המבוגר וישראל יכולה להיות אומת סטארט-אפ בתחום הגיל השלישי", אמר קירשבלום.

"אין מענה מהותי לגיל השלישי"

עומרי בורל, מנכ"לית טק פור גוד, אמרה כי "קיימת בארץ ובעולם מגמה רחבה של פיתוח תשתיות לגיל השלישי. אולם, על אף שהביקוש ליזמות טכנולוגית-חברתית הוא היסטרי ומהווה הזדמנות נדירה ליזמים לעשייה שתשנה את העולם, בינתיים אין מענה מהותי לגיל השלישי".

אחד הארגונים שפועל לשיפור האוריינות הדיגיטלית של קשישים הוא עמותת אש"ל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן. יוסי היימן, מנכ"ל העמותה, ציין ש-"טכנולוגיה מתקדמת היא אחד מיעדי החומש שלנו. אנחנו מתמקדים באוריינות דיגיטלית ובעידוד אימוץ המרחב הדיגיטלי על ידי קשישים, למשל – קבלת תוצאות בדיקות אונליין. אלא שאנחנו לא לבד ושיתוף בנתונים, שמאפשר ליצור רצף בין ארגונים, יסייע מאוד לטיפול באוכלוסיית המבוגרים".

איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה במשרד הרווחה והאחראית על תחום זה בישראל דיגיטלית, ציינה תוכנית של המדינה והרשויות המקומיות להצעת שירותים לבני הגיל השלישי. "התהליך במסגרת תוכנית זו יהיה דיגיטלי, עם הסתכלות על האזרחים הוותיקים הצעירים והוותיקים יותר, שיתמכו אלה באלה". פלורנטין אמרה כי המשרד מעוניין לשמוע רעיונות כיצד צריך הדבר להתבצע על הצד הטוב ביותר.

מה קורה בתחום בתל אביב-יפו?

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו, דיברה על אסטרטגיית החדשנות והעיר החכמה של העירייה, שהטיפול בקשישים הוא חלק ממנה. "אנחנו רוצים לנהל קשר עם קהילת הסטארט-אפים, בין היתר לצורך מציאת פתרון לבני הגילאים המבוגרים". היא תיארה כיצד העירייה פועלת בדרכים שונות לצורך כך, למשל באמצעות מיט-אפים, ועדה עירונית שנפגשת עם יזמים ומנסה לעזור להם, ומה שמכונה צ'אלנג': העירייה מציבה אתגרים, והסטארט-אפים מציעים עזרה ומגויסים לטובת הנושא.

שרון מלמד, ראשת המנהל לשירותים חברתיים בעיריית תל-אביב יפו, אמרה כי "בתחום הזקנה, יש יותר מ-80 תוכניות ושירותים ייעודיים שפרושים בכל רחבי העיר. העלייה בתוחלת החיים הביאה אותנו לבנות תוכנית אסטרטגית לבני הגיל השלישי ואנחנו רואים שותף בכל מי שיכול לתרום לכך, לרבות חברות טכנולוגיות. עם זאת, אנחנו לא רוצים להחליף אמפטיה באפליקציה, אלא לתת לבני הגיל השלישי גם וגם – להנגיש להם שירותים ולחבר את העולם הדיגיטלי אליהם".

ואמנם, זוהר שרון, מנהל מנהלת הידע בעירייה, ציין שאוכלוסיית הקשישים בתל אביב-יפו עושה שימוש נרחב בדיגיתל – מיזם כרטיס התושב המקוון שהושק לפני כמה שנים. דיגיתל מספק לתושבים הנחות קבועות ושוטפות במוסדות התרבות, הספורט והפנאי העירוניים, ומכיל גם שירותים שמאפשרים לבני גיל הזהב נוחות גדולה יותר בהתנהלותם מול העירייה, למשל אזור אישי באתר האינטרנט העירוני, שבו ניתן לקבל שירותים מקוונים ומידע מותאם אישית. גם יתר האפשרויות שמציע דיגיתל רלוונטיות, כמובן, אף לקשישים, בהן ניווט בעיר, קבלת עדכונים במייל או ב-SMS בנוגע לכל מה שקורה בה, בהתאם לתחומי העניין האישיים של המשתמש, ועדכונים על המתרחש בסביבה הקרובה שלו, ובכלל זה שיפוצים, חסימת רחובות ומקרי חירום.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים