"לא גוגל או פייסבוק – חברות הפינטק הן המתחרות האמיתיות בבנקים"

"לרוב, חברות הפינטק צרות ויעילות ואין להן את היכולת לייצר שיתופי פעולה והטמעות בגופים פיננסיים ברחבי העולם - זה תהליך ארוך, מייגע שדורש הרבה מאוד משאבים", כך אומר דוראל בליץ, ראש תחום הפינטק ב- KPMG ישראל

מימין לשמאל: דוראל בליץ, ראש תחום הפינטק ב- KPMG; עופר קויפמן, מנהל תחום חדשנות בלאומי קארד; לורן נזרי, מנכ"ל Paris FinTech; ומריה פנאנן, מייסדת ומשקיעה ב- Accelerator Frankfurt. צילום: איל גזיאל

"שני הצדדים – גם חברות הפינטק וגם הגופיםם הפיננסיים צריכים להתאים את עצמם כדי שהקשר ביניהם יהיה מוצלח", כך אמר דוראל בליץ, ראש תחום הפינטק ב-KPMG ישראל בכנס Fintech Junction שהתקיים לאחרונה בתל אביב בהפקת אנשים ומחשבים.

בליץ הנחה פאנל שעסק באתגרים של שיתופי הפעולה בין התעשיה הפיננסית וחברות פינטק ברחבי העולם. בפאנל השתתפו: מריה פאנאנן, מייסדת ומשקיעה ב-Accelerator Frankfurt; עופר קויפמן, מנהל תחום חדשנות בלאומי קארד; ולורן ניזרי, מנכ"ל Paris FinTech.

לדבריו, "אחד האתגרים הגדולים הוא שמבנה של חברות שרוצות לעבוד עם גופים פיננסיים גדולים, הוא כזה שאין להן בדרך כלל היכרות מקדימה עם הגוף הפיננסי, עם הגורמים שהם מקבלי החלטות. הן לא מכירות את השפה המקומית, התרבות המקומית ותשתית ה-IT של הגופים הפיננסיים".

"בדרך כלל חברות הפינטק צרות ויעילות ואין להן את היכולת לייצר שיתופי פעולה והטמעות בגופים פיננסיים ברחבי העולם. זה תהליך ארוך, מייגע שדורש הרבה מאוד משאבים".

יותר דוגמאות של חוסר הצלחה מהצלחה

מצד שני, אמר, "הגופים הפיננסיים מצפים לקבל בדרך כלל מוצר מוגמר. אין להם סבלנות למוצר שהוא בפיתוח או לא מספיק אפוי ודורש הרבה מאוד התאמות לסביבה המקומית לתרבות, לשפה, לארכיטקטורת המחשוב,לרגולציה. יש פה תהליך מאוד קשה ביניהן. למרות שיש דוגמאות טובות בתעשיה להצלחה, יש הרבה יותר דוגמאות של חוסר הצלחה".

בליץ מסביר כי "המלצנו לחברות הפינטק שרוצות לחדור לשווקים חדשים, לעבוד עם אינטגרטור גלובלי שיש לו פעילות מקומית קבועה וצמודה עם הגוף הפיננסי, ולא לקחת סתם אינטגרטור כללי. אנחנו ב-KPMG בעצמנו מלווים חברות פינטק ישראליות כשותפים עסקיים וטכנולוגים ברחבי העולם, מתוך המקום של יצירת ערך וקיצור תהליכים אצל שני הצדדים".

כאמור שניים מהמשתתפים בפאנל ייצגו משקיעים מגרמניה ומצרפת בהתאמה. "מה שמאפיין את השווקים הצרפתי והגרמני הוא שהם אינם דוברי אנגלית" הסביר בליץ.

"השוק הגרמני למשל מאופיין בשמרנות מאוד גבוהה. יש בשוק הגרמני קושי מאוד רחב לאסוף ולנתח מידע חיצוני על לקוחות. בשוק הזה אין אפשרות להציע שום מוצר או שירות ללקוח לפני שהוא אישר מראש את הקבלה של ההצעה. זה שוק שמאופיין במספר מועט של בנקים גדולים וכמות נכבדה מאוד של בנקים קטנים. שוק שבו הרגולטור מאוד שמרן ולא מאפשר טכנולוגיות חדשניות יותר מדי".

השוק הצרפתי, הסביר בליץ, "מאופיין בתחרות עזה מאוד בין ארבעת הבנקים הגדולים, לכל אחד מהם יש גם בנק דיגיטלי משלו. התחרות מהווה חסם כניסה להרבה מאוד חברות פינטק שעוסקות למשל בעולם האשראי".

"זה שוק שסוג הלקוחות בו הוא מאוד תנודתי – הרבה מאוד לקוחות דיגיטליים, ומצד שני יש גם הרבה מאוד לקוחות מסורתיים. כמות השימוש בסניפים ובערוצים הפיזיים עדיין גבוה מאוד אפילו ביחס למדינה מערבית".

ומה קורה בארץ?
בארץ, אמר בליץ, "שיתוף הפעולה נמצא בתחילתו. יש לא מעט אתגרים שאני חושב שהרגולטורית פה בארץ מאוד מנסה לפתור אותם".

"לפני כשבוע היא הוציאה טיוטות חוזרים העוסקים בשירותי ענן בבנקאות. כל אחד מהבנקים והגופים הפיננסיים האחרים נמצאים כל אחד בקצב שלו בתהליך צדדי שמנסה לאתר פתרונות טכנולוגיים לצרכים של הבנק, לבחון אותם להתאים אותם ולנסות להטמיע אותם במסלול נפרד, מהיר יותר עם תקציבים".

"אני חושב שהאתגרים בגופים הישראלים זה היכולת למצוא. האתגר הוא תמיד סדר עדיפויות ומשאבים. זה עוד לא עובד כל כך כמו שצריך בגופים הפיננסיים בארץ".

"די ברור לנו שהתעשיה הפיננסית ברחבי העולם נמצאת בנקודת פיתול שבו היא צריכה לקבל החלטה איך היא תיראה בשנים הקרובות, אילו ערכים ותועלות עסקיות היא תייצר עבור כלל לקוחותיה בכל הערוצים ואיך היא הופכת להיות רזה, יעילה, גמישה לא רק בתשתית הטכנולוגית אלא בכל מרחב הפעילות שלה, ויודעת גם להוות סופרמקט פיננסי לכל הצרכים של הלקוח שלה".

"חלק מהשירותים הללו לאו דווקא פותחו בתוך הבנק. אם הבנקים עד היום היו גן סגור היה צריך להפוך אותם לגן פתוח יעיל, זריז, אמין שעדיין יודע לשמור על האמון של הלקוח ואף לחזק אותו, ובמקביל להיות רלוונטי לכל צרכיו הקיימים או העתידיים של הלקוח".

האם חברות פינטק צריכות לעבוד עם הבנקים או לנסות להתחרות בהן?
"הכניסה לעולם הפיננסי מהווה חסם מאוד גדול בגלל רמת האמון הנדרשת ועלות הרכשת הלקוח שזה פועל יוצא של רמת האמון, ולכן נמשיך לראות צמיחה משמעותית של חברות פינטק שמשתופת פעולה עם גופים פיננסים והרבה פחות חברות פינטק שמנסות להתחרות בגופים הפיננסיים".

בראיה כוללת, אמר בליץ, "גם אמזון (Amazon) היא מתחרה גדולה מאוד של התעשיה הפיננסית כי היא ספק אשראי חוץ בנקאי לעסקים קטנים מאוד משמעותי – אשראי בשלושה מיליארד דולר לעסקים שעובדים איתה".

"לאמזון יש את כל המידע על העסק היא לא רואה את התזרימים שלו רק פעם בשנה. אבל חברות אשראי חוץ-בנקאיות לעסקים היו תמיד. בתחומים אחרים – תשלומים, הלוואות, פקדונות סחר בינלואמי, השקעות מסחר – לא נראה חברות פינטק שמנסות להתחרות ישירות".

"מה שאולי נראה זו צמיחה של בנקים רגילים לכל דבר עם רשיון בנקאי שצצים ברחבי העולם במודל יעיל, או חברות פינטק שהופכות להיות בנק – כמו SOFI – חברת אשראי חוץ בנקאי אמריקנית גדולה מאוד, שנתנה הלוואות לימודים לסטודנטים ואחר כך נכנסה להלוואות רגילות, ולאחר מכן עברה לביטוח, ואז עברה להשקעות ולאחרונה ביקשה רשיון לבנקאות".

"גופים כאלה הם המתחרים האמיתיים של הבנקים. לא אמזון, לא גוגל (Google) ולא פייסבוק (Facebook) – אלא בסוף אותן חברות פינטק שהופכות להיות בנקים דיגיטליים או בנקים דיגיטליים שצומחים מתוך הבנקים הקיימים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים