תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » אבטחת מידע וסייבר » נחשף בכנסת: ועדת הבחירות – לא תחת פיקוח גופי הסייבר
כדאי לבחור בהגנת הסייבר. אילוסטרציה: BigStock

נחשף בכנסת: ועדת הבחירות – לא תחת פיקוח גופי הסייבר

מדיון ראשון בכנסת על ההיתכנות של מתקפות סייבר על מערכת הבחירות בישראל עלה כי הוועדה אינה מוגדרת כתשתית קריטית ● לפי הממצאים, קיים צורך בהדרכה, ייעוץ למפלגות ובכלל בכל הנוגע לפגיעת סייבר ישירה

מאת 13 ביוני 2017, 11:46 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון להגנה בסייבר, קיימו אתמול (ב') דיון בנושא "הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר לשם השפעה על מערכות בחירות".

רועי גולדשמידט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג בפני הוועדות מסמך שחיבר, וממנו עלה, כי ועדת הבחירות המרכזית לא מוגדרת כתשתית קריטית, וכפועל יוצא מכך אינה מצויה בהנחיה ישירה ובכפיפות לגופים האמונים על הגנת הסייבר בישראל, בפרט הרשות הלאומית להגנת סייבר, וכי הוועדה מגינה על תשתיותיה באמצעות מנגנון עצמאי. לדבריו, "ההפרדה הינה מתוך עניין בהפרדת רשויות ומניעת השפעה של ממשלה על התהליך הדמוקרטי. ועדת הבחירות מתייעצת עם גורמי המקצוע בתחומי עיסוקה, כיום זה מול רשות הסייבר. מנגד, יש טענות, שהוועדה מתייעצת לפי דרישתה ושיש צורך באכיפה אוכפת יותר ולא רק לפי רצון הוועדה".

עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אמרה, כי "אכן ועדת הבחירות היא גוף עצמאי בדומה לכנסת ולמבקר המדינה. זו החלטת המחוקק ואין צורך להרחיב על הסיבות לכך. הוועדה אינה גוף מונחה, אבל מתוך חשיבות הנושא הוועדה לא פועלת לבד, המערכת המרכזית פותחה ולוותה בליווי הרשות לאבטחת מידע בשירות הביטחון הכללי. גם היום אנחנו עובדים מולם ומול הרשות להגנת הסייבר, להבטחת ביטחון המידע. רק לאחרונה ישבנו עם בוקי כרמלי, ראש הרשות, ומיפינו את כל המערכות. לצד כך, המערכת שאליה מוזנות תוצאות הבחירות מנותקת לגמרי מהרשת, כך שאין כל חשש להתערבות שם. זו מערכת סגורה לחלוטין".

עדס התייחסה אף לכך שההצבעה בישראל אינה ממוחשבת: "הדיון הזה מראה למה. רוב מדינות העולם מצביעות בפתק, בעיקר בשל חשש מפני שיבוש של מערכת ממוחשבת. במקרה של זיוף בקלפי מסוימת, אפשר להוציא את הפתקים ולספור אותם".

ראש הרשות, כרמלי אמר כי עבודת הרשות מול ועדת הבחירות אינה נעשית מכוח חוק. "אנחנו רואים חובה להעמיד את הידע והאנשים כולל צוות לצורך כך, אבל אנחנו לא פועלים מולה מכוח חוק, כרגע הסמכות שלנו היא לגופים מסוימים, וגם כשהיא תורחב איני חושב שהיא תחול על גופים כמו הכנסת וועדת הבחירות".

Fake News – שיבוש מעשי של מערכת הבחירות והשפעה על תוצאותיה

בחלקו השני עסק הדיון בתופעת ה-Fake News (חדשות מזויפות), ובהיתכנות שכאלו ישפיעו על מערכות בחירות.

יו"ר ועדת המדע, ח"כ אורי מקלב, התריע כי "לא ראיתי שמישהו לוקח אחריות בקרב הגופים הרשמיים לעניין הפצת מידע שקרי שיש בו כדי לפגוע בבחירות". לדבריו, "כולנו נחשפנו לחדשות סביב אירועי הסייבר למיניהם, שהשפיעו על מערכות הבחירות בעולם המערבי, ארה"ב, צרפת, גרמניה. גם אם חצי או שליש מהחששות יתאמתו, וחלקם כבר התאמתו, זה הופך את מה שהיה תרחיש דמיוני לאיום מוחשי. נוכח כך החלטנו לקיים דיון בעניין ולהציג את הדברים. אנחנו מדברים על מנעד רחב של איומים – משיבוש מעשי של מערכת הבחירות והשפעה על תוצאותיה, דרך גנבת מידע למטרת השפעה על הבחירות ועד יצירת חדשות מזויפות שהן בעלות יכולת להשפיע על ההליך הדמוקרטי".

לדברי ח"כ ד"ר ענת ברקו, יו"ר ועדת משנה סייבר בוועדת בחוץ וביטחון, "כשדיברנו בעבר על תקיפה בתחום המחשבים לא היה מדובר בלוחמה על תודעה, היום זה הסיפור לא פחות ממתקפה על תשתיות. זו לוחמה מודיעינית, ממוקדת מטרה, זה כלי הרה גורל בזירה האינטרנטית, שיכול להשפיע על הרבה מאוד מהלכים. מהפכת הסייבר לא פחותה מהמהפכה התעשייתית, יש לה השלכות מרחיקות לכת בכל זירה של חיינו. צריך לבחון את התשתיות הקריטיות, שלא יפגעו לנו במערכות בחירות ושלא תהיה מעורבות של מדינה זרה, וגם ספק אם הייתה התערבות, שזה פוגע בהליך הדמוקרטי".

עמית סגל, פרשן פוליטי, חדשות 2, אמר, כי "לרובנו כאן, ילדי דור ה-X נראית הרשת כמקום הפחות רציני. בקרב ילידי דור ה-Y זה הפוך, כי התפישה היא שמה שאנחנו אומרים בטלוויזיה או בעיתונות או בכנסת זו מכבסת מילים, ואת המילים האמתיות שומעים בחוץ".

לצד כך ציין סגל, כי "אם Fake News היו גורמות לך להצביע הפוך, היינו אמורים לראות המונים של אנשים שאמרו 'איך רימו אותי, לא אצביע יותר טרמפ' – זה לא המצב. המנגנון הוא שאני קורא חדשות כדי להשתכנע בצדקתי מראש, גם אם מכרו לי חדשות לא נכונות זה לא מפריע לי בכלל, כי אני מרגיש שהאמת הגדולה איתי".

פייסבוק: לא רוצים להיכנס לוויכוחים פוליטיים מה נכון ומה לא נכון

פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, ציינה, כי "השבוע מחזיקי המניות של פייסבוק (Facebook) הצביעו שהם לא מסכימים שדו"ח של פייסבוק לגבי הפצת מידע כוזב ייצא לציבור, למה? אנחנו צריכים לזהות את שומרי הסף. הפלטפורמות לא יכולות לעמוד מאחור ולטעון אנחנו רק פלטפורמה, הן משפיעות על התכנים, הן מקדמות תכנים מסוימים, אז הן גם יכולות לפעול במישור הזה".

ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות פייסבוק בישראל, אמרה, כי "רוב החדשות המזויפות מגיעות מצד אנשים בעלי מטרות מסחריות ולא פוליטיות. באירופה אנחנו מתחילים לגייס 3,000 איש כדי שלא יהיו Fake News שמייצרים על החברה בנושאים כמו גזענות והסתה לאלימות. מדובר על בדיקת תוכן, וזה שונה מהעניין של בודקי עובדות. אשמח לקבל מסמכי עמדה ניטרליים על אנשים שיכולים לבדוק עובדות בזמן בחירות בלי נטיות, אשמח לראות דבר כזה. כחברה, אנחנו לא רוצים להיכנס לוויכוחים פוליטיים מה נכון ומה לא נכון".

לשאלת הח"כ מקלב, האם גם בעולם עוסקים בנושא, השיבה קטלר כי "באירופה ובארה"ב המצב מאוד שונה ממה שקורה בישראל. בישראל רוב החקיקה מיועדת לכל העולם, ומנסים לטפל בבעיה העולמית, באירופה ובארה"ב מנסים לטפל בבעיות שלהם".

ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "הנושא מורכב – יש להבדיל בין שמועות שקריות, שלא נרצה להתערב בהן בכלל, לבין הטיה מכוונת, התערבות זרה, שתילת מידע. לכל אחד יש את הדירוג שלו, ננסה להגיע לנוסחה נכונה. לצד כך אנחנו צריכים לקחת בחשבון פגיעת סייבר ישירה, ואת הצורך בהדרכה, ייעוץ למפלגות ובכלל. וכמובן זה מתקשר גם לתקינת סייבר, מה נדרש מגופים במערכת בחירות תוך שמירה מפני מניפולציה של המערכת".

נחשף בכנסת: ועדת הבחירות – לא תחת פיקוח גופי הסייבר Reviewed by on . ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון להגנה בסייבר, קיימו אתמול (ב') דיון בנושא "הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר לשם השפעה על מערכות בחירות". רועי ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון להגנה בסייבר, קיימו אתמול (ב') דיון בנושא "הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר לשם השפעה על מערכות בחירות". רועי Rating: 0

הגיבו