האם ההיי-טק יסייע לשמור על כדור הארץ?

אם חברות הטכנולוגיה יעמדו בהבטחתן וימשיכו לנהוג על פי הסכם האקלים, שטראמפ החליט על פרישת ארצות הברית ממנו, ההחלטה תישאר על הנייר ● האם הן באמת יעשו זאת?

ענקיות טק למען שמירה על הפלנטה שלנו. צילום אילוסטרציה: כריסטיאן צ'אן, BigStock

ה-"בעיטה" שבעט נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בהסכם האקלים (הסכם פריז), שממנו החליט לפרוש, נתקלת בחומה שמורכבת לא רק מגורמי איכות הסביבה, אלא גם ממגזר שספק אם טראמפ צפה שיהיה חלק ממנה: חברות הטכנולוגיה הגדולות.

הביקורת על החלטת טראמפ נשמעת מכל רחבי עמק הסיליקון. ראשי גוגל (Google), יבמ (IBM), אפל (Apple), מיקרוסופט (Microsoft) וטסלה (Tesla), ואפילו ראשי דיסני (Disney), לא חסכו במילות ביקורת בעקבות ההחלטה הלא ירוקה של הנשיא האמריקני. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, שהצטרף לצוות המומחים של טראמפ, אף הודיע כי הוא פורש ממנו.

הסכם פריז הוא לא עוד הסכם בין מדינות שאמור לייצר מערכת יחסים ושיתופי פעולה. גיבוש ההסכם נעשה לאחר מאבק של שנים שעשו הארגונים הירוקים. לאחר שנחתם על ידי 195 מדינות, המימוש שלו יצר אינספור תקנים, רגולציות ובעיקר תרבות חדשה של צמצום וחיסכון באנרגיה. בהקשר של תעשיית ההיי-טק, לצד הפתרונות הירוקים הופנו הזרקורים בעיקר לדטה סנטרים. ככל שמספרם גדל, כך זינקו צריכת החשמל, זיהום האוויר והוצאות האנרגיה.

נתונים אחרונים מראים שצריכת האנרגיה של הדטה סנטרים מהווה 3% מכלל צריכת החשמל העולמית. בארצות הברית, למשל, היא הייתה זהה בשנה החולפת לזו של 6.5 מיליון בתים. המספרים האלה ואחרים יצרו תעשייה שלימה של ספקי ציוד ומערכות לדטה סנטרים, שהמוטו העיקרי שלה הוא חיסכון באנרגיה. הם הראו למנהלי הדטה סנטרים ולמנהלי הכספים שהארגונים שלהם משלמים סכומי עתק עבור הוצאות חשמל, כמעט בלי בדיקה ובלי שום ניסיון לדרוש צמצום מיידי.

הנתונים האלה סייעו למנמ"רים ולמנהלי התשתיות לקבל תקציבים חדשים, שאפשרו הטמעת חדרי מחשב ירוקים. מדובר במערכות שלימות שפותחו במיוחד בגלל המגמה הירוקה והפכו לסטנדרט מחייב ב-195 מדינות.

פיתוח תעשיית הקלינטק

אמנם, ישראל תורמת את חלקה בצמצום פליטת גזי החממה פחות משאר מדינות העולם, אבל היא נמצאת בקדמת הבמה של יצואניות טכנולוגיות הקלינטק ופתרונות אחרים לאיכות הסביבה. מומחים ישראליים פיתחו והטמיעו פרויקטי קלינטק בתחומי החקלאות, שימור המים ועצירת המדבור. ישראל אף משתפת פעולה בנושא זה עם מדינות אחרות באזור – דבר שמגביר את האמון ומוריד את המתח.

כחלק מהקדמה הישראלית בתחום זה, החלה להתפתח בארץ תעשייה של אנרגיה סולרית שתחליף את האנרגיה המסורתית, בעידוד ממשלתי. בכמה ערים בישראל מתכננים בימים אלה פרויקטים כאלה, שבסופו של דבר יצמצמו את התלות בחשמל. טכנולוגיה זו יכולה לשמש בעתיד גם דטה סנטרים ועוד דברים זוללי אנרגיה.

בנוסף, המודעות לירוק יצרה תרבות צריכה שונה, מתוך אחריות לכדור הארץ. יש כאן חינוך שוק, חינוך לתרבות חדשה במדינות רבות, כולל בישראל. התמוטטותו של הסכם כמו זה שהושג בפריז לא יכולה לשנות תרבות כזו, בדיוק כמו שלא יעלה על הדעת שמחר יוחלט שמותר לקטוף פרחי בר או שהעישון מותר בכל מקום ובכל עת – דברים שכבר שכחנו מזמן שפעם היו מותרים ונפוצים.

מכאן שהחלטתו של טראמפ עשויה להישאר על הנייר, אם הכוחות הכלכליים בארצות הברית, ובתוכם הטכנולוגיים, אמנם יתמידו בהחלטתם להמשיך ולנהוג על פי הסכם פריז.

להחלטה יש גם משמעות צינית, שספק אם טרמאפ חשב עליה: אל גור, ששימש כסגן הנשיא של ביל קלינטון, היה מזוהה במשך שנים עם המאבק למען איכות הסביבה והיה מהראשונים שרתמו את תעשיית הטכנולוגיה לצורך כך. לאחר שהפסיד לג'ורג' בוש בבחירות 2000 פרש גור מהחיים הפוליטיים והתפנה לעסוק באופן מלא באיכות הסביבה. בין היתר, הוא הפיק את הסרט התיעודי אמת מטרידה, בו הציג מחקרים שמצביעים על הנזקים שאנחנו גורמים לכדור הארץ – סרט שעליו אף זכה בפרס האוסקר. ב-2007 זכה אל גור בפרס נובל לשלום יחד עם הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם, על פעילותם למניעת התחממות כדור הארץ.

יש יותר מאשר אירוניה בכך שדווקא ארצות הברית, שאחד מבכיריה זכה בפרס נובל לשלום על תרומתו לקירור כדור הארץ, היא זו שמאיימת על שלימות הכדור יותר מכל מדינה אחרת.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים