תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » לחפש את ה-DNA שלנו כמעצמת סטארט-אפ
האיש שמאחורי הביטוי "אומת הסטארט-אפ". שאול זינגר

לחפש את ה-DNA שלנו כמעצמת סטארט-אפ

מי שחי פה יום-יום, לא מצליח להבין את ה-DNA של החוכמה והחדשנות הישראלית, ולרבים מאוד בעולם, העובדה הזו היא בגדר הפתעה מוחלטת ומעוררת הערכה ● "אחד המאפיינים שלנו כפי שאנו נתפסים בעיני העולם, הוא שאנו כל הזמן חושבים מחוץ לקופסה, לא במסלול הרגיל", אומר איש המדיה שאול זינגר● לדבריו, "יש בישראל נציגות לחברות הגדולות, הן עושות זאת כי כמות הידע שקיימת פה יוצרת כנראה יתרון מסוים על פני מדינות אחרות"

מאת 17 בפברואר 2011, 17:12 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"לדעתנו, ישראל כמדינה, היא סטארט-אפ אחד גדול. אם תחשוב מה עשינו פה ב- 63 שנים האחרונות, הרי שאין לכך אח ורע. לגבי ההיי-טק, אין ספק שהצבא הוא מקור מרכזי לתשתית של תעשיית ההיי-טק בישראל"

להלן כמה עובדות שאולי לא ידעתם: בישראל קמים מדי שנה כ-5,000 סטארט-אפים חדשים. בכל אירופה, לשם השוואה, קמות מדי שנה 600 עד 700 חברות הזנק בלבד; ההשקעות של קרנות הון סיכון בישראל לנפש הן פי 2.5 מארה"ב ופי 30 מאירופה; המו"פ הישראלי מדורג במקום גבוה יחסית גם למדינות עשירות; מספר הפטנטים שישראלים רושמים הוא מהגבוהים בעולם, יחסית לגודל האוכלוסייה שלה; יש תחומים בהם ההיי-טק הישראלי דומיננטי ביותר, כמו ציוד רפואי.

ישראל נתפסת בעולם כמעצמת היי-טק, מעמדה הבינלאומי בתחום הוא כמעט בלתי מעורער. אלא שלא תמיד אנו נוטים להפנים עובדה זו ואת המשמעויות החשובות הטמונות בה. את המחמאות על עצמנו ועל הייחודיות שלנו כמדינה קטנה שהפכה למעצמת היי-טק, עלינו לקבל רק כאשר אנו נמצאים בחו"ל.

מי שחי פה יום-יום, לא מצליח להבין את ה-DNA של החוכמה והחדשנות הישראלית. לרבים מאיתנו זה מובן אליו, אבל לרבים מאוד בעולם, העובדה הזו היא בגדר הפתעה מוחלטת ומעוררת הערכה. ניסיון אחד לפצח את ה-DNA של ההיי-טק הישראלי נעשה בספר חדש שיצא לא מכבר בארץ "מדינת הסטארט אפ – מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל", שיצא בהוצאת זמורה ביתן ומטר. ההוכחה הקלה להנחת היסוד שבכותרת הספר היא שכאשר יצא הספר באנגלית, לפני שנתיים, הוא זכה למקום החמישי ברשימת רבי המכר במדור הביקורת היוקרתי של הניו-יורק טיימס (New York Times). מאז, הופיע הספר בשפות נוספות  ובארצות רבות ביניהן הודו, סינגפור ועוד מעט הוא ייצא לאור גם בסין.

מחברי הספר "חשודים" בהעדר אובייקטיביות למושא הכיסוי: דן סינור הוא יהודי אמריקני, יועץ בכיר למדיניות החוץ של ממשל ארה"ב ומעורב מאוד בנעשה במזרח התיכון וגם משקיע בישראל. שאול זינגר, הוא ישראלי וגיסו של סינור, היה בעבר עורך מאמרי המערכת בג'רוסלם פוסט, כתב בוול סטריט ג'ורנל (Wall Street journal) ובעיתונים אמריקנים נחשבים, ואף חיבר את הספר "עימות עם הג'יהאד".

הספר מביא שמונה דוגמאות של חברות ישראליות, המשמשות מקור השראה לרבים. "הדימוי של ישראל בעולם כמובילת היי-טק, שונה לגמרי ממה שאנו תופסים אותו כאן", אומר זינגר, "בספר שכתבנו, מעבר לדוגמאות שהבאנו, ניסינו להתחקות אחר הגורמים להצלחה המסחררת שלנו בעולם בתחום זה. כלומר ניסינו למצוא את ה-DNA שלנו".

אז מה הוא סוד ההצלחה שלנו?
"קודם כל, לדעתנו, ישראל כמדינה, היא סטארט-אפ אחד גדול. אם תחשוב מה עשינו פה ב- 63 שנים האחרונות, הרי שאין לכך אח ורע. לגבי ההיי-טק, אין ספק שהצבא הוא מקור מרכזי לתשתית של תעשיית ההיי-טק בישראל. ההשפעה של המסגרת הצבאית על האנשים שיצאו ממנו והפכו להיות יזמים, בולטת מאוד. אחד המאפיינים שלנו כפי שאנו נתפסים בעיני העולם, הוא שאנו כל הזמן חושבים מחוץ לקופסה, לא במסלול הרגיל. הרי בכל העולם יש אנשים עם רעיונות, אבל יש מעט מאוד שמצליחים להגשים אותם, כמו הישראלים. הצבא לימד אותנו לעבוד בצוות, לא לפחד מאתגרים ולא להישבר.

מאפיין נוסף שלנו, הקשור גם לצבא במידה מסויימת, הוא הנכונות לקחת סיכונים במידה רבה יותר מאנשים במדינות אחרות. אנחנו מדינת מהגרים, יש פה אנשים שויתרו על הרבה מאוד דברים במדינות מפותחות, בעיקר על רמת חיים ותנאים אישיים, רק כדי לחיות פה, וזה משליך על כולם".

בספרכם, אתם מונים את הסיבות להצלחה גם בחינוך. לא הייתי אומר שאנחנו מצטיינים בזה.
"נכון שיש כעת בעיות בחינוך, אבל אין שום ספק שחלק מסוד ההצלחה של ההיי-טק הישראלי הוא האקדמיה, האוניברסיטאות שהצמיחו את כל אותם אנשים שהפכו את ישראל לשם דבר בעולם בתחום ההיי-טק. את זה אי אפשר למחוק. צריך לזכור שהדור שמוביל היום חברות כמו בטר פלייס, אינטל, צ'ק פוינט, אמדוקס ועוד הוא דור שסיים את לימודיו לפני שנים רבות. אז, מצב החינוך בישראל היה שונה. למרות שמשאביה היו מוגבלים, המדינה השקיעה בחינוך רבות ואת התוצאות אנו רואים כעת".

מה לגבי החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל?
"זה עוד סממן להצלחה שלנו. יש בישראל נציגות לחברות הגדולות, הן מנהלות ומפעילות מרכזי פיתוח וייצור, למרות שיש להן חלופות אחרות. הן עושות זאת כי כמות הידע שקיימת פה יוצרת כנראה יתרון מסויים על פני מדינות אחרות. אסור לשכוח שבחלק גדול ממרכזי הפיתוח של אותן חברות פותחו מוצרים ורעיונות על ידי ישראלים שהשפיעו על כל העולם. זה קרה במעבדות של אינטל, יבמ ובעוד הרבה מקומות. החותם שלנו מוטבע בכל מקום ואנשים יודעים זאת".

איך אתה מסביר שהספר הפך לרב מכר כמעט בינלאומי?
"העולם רוצה ללמוד מההצלחה שלנו. יש בעולם חברות רבות, שפועלות בטריטוריות שונות והן לא גלובליות. הן מבינות שעליהן לחזק את החדשנות שלהן, והספר פתאום פתח בפניהן דרכים ורעיונות חדשים. אני מבלה זמן רב בעולם בהרצאות בפני הנהלות של חברות ענק, בפני פורומים שונים שקראו את הספר ורוצים לדעת איך הדבר ייתכן. איך הפלא הזה נולד. אנחנו, שחיים פה, רואים את הדברים קצת אחרת, ויש בנו לא מעט ציניות. העובדה היא שאנחנו מעצמת היי-טק בעיני העולם שמחוץ לישראל".

ספרם  של סינור וזינגר נפתח בתיאור פגישותיו של שי אגסי, מייסד בטר פלייס, בחדר קטן בבית מלון שוייצרי, בעיירה דאבוס. בזה אחר זה נפגש אגסי עם ראשי תעשיות הרכב ושועי עולם, ומכר להם את הרעיון של המכונית החשמלית. לצידו בחדר ישב איש מבוגר, בעשור התשיעי לחייו, העונה לשם שמעון פרס, נשיא המדינה. "ללא המעורבות של פרס, לעולם לא הייתי מגיע לפגישות אלו", מצוטט אגסי בספר. והנה לכם לא רק דוגמא להצלחה ישראלית, אלא דוגמא לכך שלהצלחה יש שותפים בעמדות בכירות, כמו הנשיא פרס, שהטיל את כל כובד משקלו על החזון של אגסי, וסייע לו להניע את הפרויקט. חבל מאוד שפרס הוא יחיד בדורו.

לחפש את ה-DNA שלנו כמעצמת סטארט-אפ Reviewed by on . להלן כמה עובדות שאולי לא ידעתם: בישראל קמים מדי שנה כ-5,000 סטארט-אפים חדשים. בכל אירופה, לשם השוואה, קמות מדי שנה 600 עד 700 חברות הזנק בלבד; ההשקעות של קרנות להלן כמה עובדות שאולי לא ידעתם: בישראל קמים מדי שנה כ-5,000 סטארט-אפים חדשים. בכל אירופה, לשם השוואה, קמות מדי שנה 600 עד 700 חברות הזנק בלבד; ההשקעות של קרנות Rating:

הגיבו