נשים ומחשבים: טלִי דסטה רבנר, עמותת בוגרי 8200

שם ותפקיד: טלִי דסטה רבנר, מנהלת תוכנית "Woman2Woman" בעמותת בוגרי 8200.

תפקידים  קודמים: ניהול והובלת פרויקטים ויוזמות ב-Google/Waze לאורך כ־ 12 שנים, יזמית, מייסדת meebahutz.com – קהילה לאימהות לאחר לידה, שותפה להקמת עמותה לסיוע לניצולי שואה.

השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול מאוניברסיטת תל אביב, בוגרת יחידת 8200.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

סקרנות, אבל לא מהסוג החמוד והילדי. אלא מהסוג האובססיבי שלא מרפה. הרצון התמידי להבין איך דברים עובדים.

עד גיל 18 לא היה לי שום חיבור לעולם הטכנולוגי. לא ידעתי מה זה קוד, מה זה מערכות הפעלה, וזה גם לא עניין אותי במיוחד. ואז הגעתי ל-8200, ושם הבנתי שטכנולוגיה היא לא "תחום" – אלא עולם שלם עם שפה משלו, והשפה הזו התלבשה בול על הסקרנות הטבעית שבערה בי מאז שאני ילדה קטנה – וגיליתי שאפשר דרכה להבין מערכות, לפרק אותן ולבנות מחדש. מאז אני נמצאת בדיוק במקום הזה – בין אנשים, תהליכים וטכנולוגיה. להבין איך דברים עובדים, לזהות איפה הם נתקעים, ולגרום להם לזוז.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?

לא. במובן הפשוט של המילה. אין היום הרבה מקומות שיגידו לך "לא" כי את אישה. אבל יש דינמיקה שחוזרת על עצמה – מי מדבר ראשון בישיבה, מי מרגיש בנוח לזרוק רעיון לא הכי מגובש, ומי מחכה להיות מדויקת לפני שהיא פותחת את הפה.

ראיתי לא מעט מצבים שבהם גבר אומר רעיון חלקי, תופס עליו בעלות, ומקדם אותו – ואישה עם רעיון דומה תלטש אותו עוד קצת ותבדוק אותו מכל כיוון אפשרי לפני שהיא תציע אותו. ובינתיים השיחה כבר ממשיכה הלאה בלעדיה. זה נשמע זניח, אבל אלו הדברים הקטנים, היומיומיים, שמייצרים את הפערים בקנה מידה גדול יותר: מי נתפסת כמובילה, מי מקבלת את הבמה, ומי בסוף מגיעה לעמדות בכירות עם השפעה גדולה.

אז אפליה זו לא – אלא שהמשחק מתגמל את מי שלוקח מקום בלי לבקש רשות.