מטבעות יציבים: הגשר בין עולם הפיאט לעולם הקריפטו

כיצד מנסים ה-Stablecoins לספק לנו כסף דיגיטלי יציב, מהיר ואמין - ומדוע זה מסובך יותר ממה שנדמה?

מימין לשמאל: טל מצרי, סמנכ"ל טכנולוגיות ומנמ"ר חברת לואן ווייז; ו-אמיר עוז, יועץ טכנולוגי לארגונים, בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי.

במציאות שבה המטבעות הקריפטוגרפיים סובלים מתנודתיות חריפה ולעיתים כאוטית, צמח מושג המטבע היציב (Stablecoin) כפתרון שנועד להחזיק את החבל בשני קצותיו: ליהנות מהיתרונות של בלוקצ'יין, כמו ניידות, שקיפות ואוטומציה, ובמקביל להיצמד לערך קבוע בדומה למטבעות רגילים.

מטבע יציב הוא למעשה סוג של מטבע קריפטוגרפי שמבוסס על מנגנונים שמטרתם לשמור את ערכו קרוב ככל האפשר למטבע פיאט מוכר, בדרך כלל הדולר האמריקני, או לנכס אחר בעל ערך יציב יחסית, כמו זהב. המשמעות היא שמטבע יציב אמור להימנע מהתנודות האלימות שחווים מטבעות קריפטו כמו הביטקוין או האית'ריום, ובכך לאפשר למשתמשים ולמשקיעים בו לנוע בתוך הכלכלה הקריפטוגרפית מבלי לחשוש שביום אחד ערך נכסיהם ייחתך במחצית.

גיבוי רזרבות: הפתרון הפשוט והבעייתי

הדרך הנפוצה ביותר לשמור על יציבות המטבע היציב היא גיבויו ברזרבות אמיתיות. לדוגמה, מטבעות כמו USDT של Tether או USDC של Circle מצהירים כי לכל מטבע יציב מונפק מוחזק דולר אמיתי בחשבון בנק, או נכס דומה בעל ערך יציב. במילים אחרות, החברה שמנפיקה את המטבע מתחייבת שלכל יחידת Stablecoin יש גיבוי של 1:1, כך שהמשתמשים יכולים בכל רגע לפדות את המטבע ולקבל את התמורה בפיאט.

הרעיון פשוט ומרגיע, אך בפועל הוא מחייב אמון משמעותי במנפיק, בבקרות הפנימיות ובדו"חות השקיפות. סקנדלים מהעבר, כמו החשדות סביב Tether על גיבויים לא שלמים, מלמדים שהציבור חייב לבדוק לעומק עד כמה ההבטחות אכן מגובות בכסף מזומן נזיל וזמין. ברגע שאמון הציבור מתערער, גם מטבע יציב עלול לאבד את עוגן הערך שלו ולגרור פאניקה בשוק.

המטבע היציב הפך בשנים האחרונות לאבן יסוד בתשתיות הקריפטו, מעין גשר בין העולם המסורתי לעולם המבוזר. מי שבוחר להשתמש בו נהנה ממטבע שקל לסחור בו, מהיר להעברה ובעל פוטנציאל להוזיל עלויות

אלגוריתמים חכמים: יציבות אוטונומית

קטגוריה אחרת של מטבעות יציבים בוחרת לוותר על רזרבות מוחשיות, ובמקום זאת פועלת באמצעות קוד אלגוריתמי. מטבעות כמו DAI, לדוגמה, מתבססים על חוזים חכמים (Smart Contracts), שמעבדים נתוני שוק ומבצעים התאמות בהיצע המטבע באופן שוטף, כדי לשמור על ערכו יציב. אם המחיר מתחיל לסטות, האלגוריתם יוצר תמריצים אוטומטיים להגדיל או לצמצם את ההיצע, עד שהמחיר יתייצב שוב סביב ערך היעד. היתרון ברור: אין תלות בגורם מרכזי ואין חשש שכספי הרזרבה ייעלמו באיזה בנק מפוקפק. עם זאת, גם כאן אין קסמים. המשברים שראינו בקריסת TerraUSD המחישו שברגע שמנגנון אלגוריתמי מאבד שליטה, אפקט הדומינו יכול למחוק מיליארדים בזמן קצר. שוק המטבעות האלגוריתמיים עדיין בחיתוליו, ובכל פעם שהוא נבחן בתנאי קיצון, עולה השאלה אם קוד לבדו יכול להתמודד עם בהלת משקיעים.

כל מי שמחזיק אותם צריך לזכור שמדובר במוצר פיננסי לכל דבר. ה-Stablecoin.

כל מי שמחזיק אותם צריך לזכור שמדובר במוצר פיננסי לכל דבר. ה-Stablecoin. צילום: Shutterstock

יתרונות השימוש במטבעות יציבים

למרות הסיכונים, השוק לא מוותר על ה-Stablecoins, ומספרם רק צומח משנה לשנה. 

אחד היתרונות הגדולים במטבעות היציבים הוא האפשרות לבצע מסחר מהיר וזול, ללא מעבר במערכת בנקאית מסורתית, בדומה למזומן דיגיטלי. סוחרים בבורסות קריפטו משתמשים במטבעות יציבים כאמצעי ל"חנייה" בין עסקאות, וכך במקום לחזור בכל פעם לדולר או ליורו, הם מעבירים את הכסף בקלות בין פלטפורמות תוך שמירה על ערך יציב.

גם בחוזים חכמים ובמערכות DeFi, המטבעות היציבים הם ה"דלק" שמאפשר לפרוטוקולים לפעול, שכן קשה לבנות חוזה פיננסי מורכב כשערך המטבע משתנה ב-20% ביום.

יתרון נוסף טמון ביכולת להנגיש שירותים פיננסיים לעשרות מיליוני אנשים במדינות שבהן המערכת הבנקאית בעייתית או חסרת אמון, וכך הופכים ה-Stablecoins לכלי מעקף של בירוקרטיות, עמלות מופקעות או שליטה ממשלתית הדוקה.

חסרונות ואתגרים עתידיים

אלא שהבעיות סביב המטבעות היציבים לא נגמרות בשאלת הרזרבות או האלגוריתמים – סוגיית הרגולציה עומדת במרכז תשומת הלב של ממשלות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם, החוששים שהשימוש הגובר במטבעות דיגיטליים יציבים יפגע ביכולתן לנהל מדיניות מוניטרית.

אם הציבור יאבד אמון בבנקים וישים את כספו ב-Stablecoins, זרימת הכספים בכלכלה המסורתית עלולה להשתבש, ולממשלות יהיה קשה להפעיל כליי ריבית והזרמות נזילות במצבי חירום. בנוסף, קיימת סכנה לשימוש במטבעות יציבים להלבנת הון ומימון טרור, בשל האפשרות להעביר סכומים גדולים בין מדינות בצורה אנונימית יחסית.

גופי רגולציה החלו לאחרונה להחמיר בפיקוח על חברות המטבעות היציבים, לדרוש דו"חות מפורטים, ביקורות תקופתיות ולעיתים גם אישור רישוי כשירות מוסד פיננסי. לא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק נראה חוקים מחייבים, שיכבידו על השחקנים בתחום, ואולי יגרמו לאיחוד בין מנפיקים קטנים או ליציאה של חלקם מהשוק.

המטבע היציב הפך בשנים האחרונות לאבן יסוד בתשתיות הקריפטו, מעין גשר בין העולם המסורתי לעולם המבוזר. מי שבוחר להשתמש בו נהנה ממטבע שקל לסחור בו, מהיר להעברה ובעל פוטנציאל להוזיל עלויות. עם זאת, התלות בגורמים מרכזיים, במנגנוני אלגוריתם שעדיין לא הוכחו לאורך זמן, וגם עין רגולטורית בוחנת – כל אלה הופכים את המושג 'מטבע יציב' להרבה פחות פשוט מכפי שמרמז שמו.

בעתיד, ייתכן שנראה Stablecoins שקופים ומבוססים יותר, כאלה שישלבו בין רזרבות מוחשיות לפיקוח מבוזר, ויצליחו באמת להציע את ההבטחה המקורית: כסף דיגיטלי בטוח, נגיש ואמין. עד אז, כל מי שמחזיק Stablecoin צריך לזכור שמדובר במוצר פיננסי לכל דבר, שחלים עליו סיכונים, חובות בדיקה וזהירות, ממש כמו על כל השקעה אחרת.

הכותב אמיר עוז הוא יועץ טכנולוגי לארגונים, בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי. הכותב טל מצרי משמש כמנמ"ר וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת לואן ווייז

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים