אפקט דיפסיק: הפטנטים והקניין הרוחני הפכו לליבת הקרב על ה-AI

קהילת הסטארט-אפים והטכנולוגיה עוד לומדת את המשמעויות הטכניות של דיפסיק (Deepseek) הסינית, אבל במקביל, העימות סביבה חושף קרע עמוק יותר: האם הצלחתה בבינה מלאכותית יוצרת, GenAI, נשענת על פריצת דרך מקורית – או על שימוש שנוי במחלוקת במידע, בקוד ובאלגוריתמים של מתחרות אמריקניות? וכיצד מערכות הפטנטים בארה"ב ובשאר בעולם מתמודדות עם סוגיות מורכבות כאלו דווקא כשהביקוש לטכנולוגיה מזנק?

הטענה של דיפסיק – שהיא אימנה מודל ענק בהשקעה וחומרה מצומצמות – מעלה חשד במסדרונות עמק הסיליקון: היעלה על הדעת שזהו אך ורק "תיעול" מבריק של זיקוק ידע, או שמא גישה לא מורשית למאגרים של OpenAI ושימוש בחומרה ברמה צבאית או באלגוריתמים שהיו אמורים להישאר חסויים? בעולם שבו GPT ושאר מודלי ה-LLM מניעים תעשיות שלמות, הגנה על הקניין הרוחני הפכה לנדבך מרכזי בשמירה על היתרון העסקי. כשחברה כדוגמת דיפסיק יכולה לכאורה לעקוף את עלויות המחשוב והתשתיות של ענקיות ולקבל "בוסט" המבוסס על טכנולוגיה שפותחה במקום אחר – הדיון המשפטי גולש מהר מאוד לסוגיית הפרות פטנטים, הפרת תנאי שימוש בממשקי API והנדוס לאחור.

"עבור ענקיות טק בארה"ב, פטנטים הם כלי לייצור מונופול זמני וחסם לתחרות. אך כשכל ניסיון לאכוף פטנט נגד חברה סינית נמשך שנים וצובר עלויות עתק, רבים חוששים שהעולם צועד לעבר מעבר של מרכז הכובד הטכנולוגי מוושינגטון לבייג’ינג – ומעבר לכך, חברות עולמיות ישקלו אם לסמוך על מוצר המגיע ממקור שנחשד בהפרות של קניין רוחני"

במקביל, מסתמנת עלייה תלולה בהגשות פטנטים בתחום ה-AI, בייחוד על ידי חברות סיניות. גם שיפורים, שימושים ייחודיים  ושכלולים קטנים באלגוריתמים זוכים לרישום פטנט, בתקווה לייצר מעטפת הגנה מקסימלית ולפעמים גם לצורכי הרתעה. הקצב הבלתי נתפס הזה, במקביל למאבק של הביג טק במנגנון הפטנטים בארה"ב, מעמיד את חברות הטכנולוגיה האמריקניות בעמדת נחיתות יחסית, שכן בארה"ב ההגנה הפטנטית על אלגוריתמים ותוכנות הפכה למאתגרת בשנים האחרונות.

הקשיים הללו הובילו חלק מחברות הטכנולוגיה להירדם בשמירה. ואכן, מי שעוקב אחרי נתוני הרישום רואה, שבתחומי ה-GenAI וצוואר הבקבוק של עיבודי GPU, סין מתקרבת להובלה ואולי כבר עברה אותה, לפחות ברמת כמות הפטנטים שהוגשו.

חשוב להבין גם את ההשפעה העסקית: עבור ענקיות טק בארה"ב, פטנטים הם כלי לייצור מונופול זמני וחסם לתחרות. אך כשכל ניסיון לאכוף פטנט נגד חברה סינית נמשך שנים וצובר עלויות עתק, רבים חוששים שהעולם צועד לעבר מעבר של מרכז הכובד הטכנולוגי מוושינגטון לבייג’ינג – ומעבר לכך, חברות עולמיות ישקלו אם לסמוך על מוצר המגיע ממקור שנחשד בהפרות של קניין רוחני. קיימת גם הזווית הגיאו-פוליטית: חשד לחסות של הממשל הסיני, הענקת משאבים כבדים מחוץ לזירה המסחרית ושימוש בתשתית צבאית, יכולים להפוך במהרה לסוגייה של ביטחון לאומי.

אז לאן מועדות פני התעשייה? ייתכן שהתחרות הבריאה תמריץ חברות מערביות להשקיע יותר במחקר ובשכלול טכנולוגי, ותביא להאצת פתרונות אימון חסכוניים בעצמם. מנגד, אם תתקבלנה ראיות מוצקות לכך שדיפסיק (או כל שחקן דומה) ביססה את הפיתוח שלה על גניבת קניין רוחני או חומרה אסורה, נראה ניסיון מצד ארה"ב לחסום גישה לשווקים מערביים ולעצור, משפטית או רגולטורית, את ההתקדמות הסינית. בין שני הקצוות הללו פרוש שדה מורכב: הקהילה הטכנולוגית יכולה לצפות לשורת מאבקים משפטיים, לניסיונות פשרה וגם קריאות לרגולציה ספציפית, שתגדיר מחדש מי רשאי לשאוב דאטה ומאיפה.

בסופו של דבר, תחרות גלובלית בריאה נחשבת מנוע לחדשנות – אבל אם המסלול לשם כולל עקיפות משפטיות ושאלות אתיות, כללי המשחק סביב ה-GenAI, מנוע צמיחה מסיבי גם בעיני המשקיעים, עלולים לעבור שינוי יסודי במהירות מסחררת. מוסדות פטנט ותיקים, שמעולם לא התמודדו עם קצב הפיתוח המהיר של AI, מתבקשים כעת להסתגל או להסתכן באיבוד הרלוונטיות. ואם דיפסיק מציגה תקדים לכך שסטארט-אפ יכול לסובב את העולם סביב האצבע תוך דילוג על הגבלות קניין רוחני, אין ספק שהמחיר בסוף יגיע – השאלה היא רק מי, ומתי, ישלם אותו.

הכותב הוא עורך פטנטים ועו"ד בקבוצת ארליך.