האמון בבנקאות בעידן הדיגיטלי: אבטחת סייבר כעמוד תווך קריטי

אתמול (ד') חל יום הבנקים הבינלאומי, וזוהי הזדמנות מצוינת לשוחח על הצורך הגובר באבטחת סייבר, הן בבנקאות המסורתית והן בבנקאות המודרנית – דיגיטלית (Web 3). עם המעבר לפלטפורמות דיגיטליות, האיומים, כמו פריצות נתונים והונאות פישינג, מאיימים לשחוק את אמון הלקוחות, מה שמחייב את הבנקים לאמץ אסטרטגיות אבטחה מתקדמות כדי להתמודד עם נוף האיומים המשתנה.

הנושא זוכה לתשומת לב גוברת ומדגיש את התפקיד הקריטי של אבטחת סייבר במערכת הבנקאית. בעידן שבו כלים דיגיטליים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של לקוחות, והאפשרויות להעברת כספים נעשו קלות וידידותיות יותר, החשש מהסיכונים בתחום הולך ומתרקם. כיום, מספיק לי לבצע זיהוי פנים או להשתמש בטביעת אצבע כדי להעביר כסף, מה שמקל על השימוש בשירותים פיננסיים אך גם מגביר את הסיכון, שכן כל כך הרבה פלטפורמות פיננסיות ויישומים שונים מעורבים בתהליך. ההשתלבות של טכנולוגיות רבות, משירותים מותאמים אישית ועד לפלטפורמות ניהול כספים מתקדמות, יוצרת אינטגרציות רבות, שמחייבות אבטחת סייבר ברמה גבוהה. כאשר כל חיבור בין טכנולוגיות מציב פוטנציאל לפגיעויות חדשות, אבטחת המידע הופכת למרכיב מפתח בהגנה על כל עסקה פיננסית.

הבנקים וחברות הסליקה הם בעצם צוואר הבקבוק של הכלכלה הישראלית בשל הסכומים הגדולים של עסקאות כספיות ונתונים רגישים שכל בנק מטפל בהם מדי יום. לאחרונה, בנק ישראל פרסם הנחיה לגופים הפיננסיים בארץ להתכונן למתקפת סייבר אפשרית בעקבות איומים מצד קבוצת סייבר איראנית. הקבוצה איימה לפגוע בשירותים הפיננסיים בישראל, והדבר עורר דאגה משמעותית, במיוחד לאור העלייה בניסיונות התקיפה על מערכות פיננסיות בשבועות האחרונים. על פי דו"ח מחלקת המחקר של צ'ק פוינט, ארגון במגזר הפיננסי בישראל סופג בממוצע 1,408 מתקפות בשבוע, עלייה של 66% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתון זה מדגיש את הצורך הקריטי בהיערכות מתקדמת ובחיזוק מערכות אבטחת המידע במוסדות הפיננסיים, כדי להתמודד עם האיומים הגוברים ולשמר את יציבות הכלכלה המקומית.

לפי דו"ח של Cybersecurity Ventures, העלות השנתית של פשעי סייבר לכלכלה העולמית מוערכת ב-8 טריליון דולר בשנת 2023, וצפויה לעלות ל-10.5 טריליון דולר עד שנת 2025. סכומים אסטרונומיים אלה מתנקזים, בין היתר, דרך תשתיות פיננסיות. המגזר הפיננסי מהווה מטרה מרכזית עבור האקרים בשל היקף העסקאות הכספיות והנתונים הרגישים שהוא מטפל בהם מדי יום. התקפות אלה נועדו לרוב לגנוב כספים או לשבש את הפעילות הכלכלית, ומדגישות את החשיבות הקריטית של אבטחת סייבר במערכות פיננסיות כדי להגן על נכסים, מידע ולקוחות.

הקשר בין אמון וטכנולוגיה

האמון והטכנולוגיה הם בלתי נפרדים במערכת הבנקאית של היום. בעוד שהטכנולוגיה מאפשרת נוחות באמצעות בנקאות דיגיטלית ואפליקציות, היא גם פותחת אפשרויות להתקפות סייבר מתוחכמות, כגון הונאות פישינג לגניבת זהות כניסה והתקפות רוגלה לקבלת אחיזה במכשירי הטלפון או המחשב ובכך להכנס לחשבונות . קריסת האמון, שנגרמת על ידי פריצות סייבר, מובילה להפסדים מוחשיים, הכוללים:

הפסדים כספיים: גניבת כספים ישירה או משאבים שנדרשים לשחזור המערכת.

הפרעה בשירותי בנקאות קריטיים: עיכובים בתשלומים ובגישה לחשבונות משפיעים על חיי הלקוחות, מה שעשוי להוביל להשפעות נלוות גם על מוסדות אחרים.

שחיקת מותג: אכזבה של לקוחות ופרסומים בתקשורת שפוגעים במוניטין ארוך טווח.

המאבק בהתקפות סייבר בתעשיית הבנקאות

ממשלות ברחבי העולם פועלות לחיזוק אבטחת הסייבר בתעשיית הבנקאות, הנחשבת לעיתים קרובות כתשתית קריטית למדינה. צעדים רגולטוריים אלו מכוונים להבטיח שהמגזר הפיננסי מוגן מפני האיומים ההולכים ומתרחבים של פשיעת סייבר. בארה״ב, הוועדה הפדרלית לבדיקת מוסדות פיננסיים (FFIEC) פיתחה כלי להערכת אבטחת סייבר. הכלי מאפשר למוסדות פיננסיים לזהות סיכונים פוטנציאליים, לבחון את מידת מוכנותם להתקפות סייבר, ולחזק את ההגנה על מערכותיהם. באירופה, מוסדות פיננסיים מחויבים להגן על פרטיות הלקוחות וליישם אמצעים מתקדמים לאבטחת נתונים במסגרת התקנות הכלליות להגנת מידע (GDPR). חוקים אלו נועדו לא רק לשפר את ההגנה על נתוני לקוחות, אלא גם להתמודד עם הפרות שמאיימות על יציבות פיננסית והאמון הציבו

כיצד להגן על המערכת הפיננסית מפני מתקפות סייבר בעידן הדיגיטלי

מסגרות אבטחת סייבר פועלות כעוגן של אמון, ומבטיחות שמוסדות פיננסיים יוכלו להציע שירותים יציבים, מאובטחים ואמינים. תשתיות אלו לא רק מגנות מפני איומים הולכים וגוברים, אלא גם מאפשרות לבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם ללקוחותיהם ולהשאיר את יציבותם בשוק התחרותי והדיגיטלי של היום. בעידן שבו כל עסקה פיננסית עלולה להיות חשופה להתקפות סייבר, אבטחת הסייבר מהווה את הבסיס לשמירה על אמון הלקוחות והמוניטין של המוסדות.

מהם העקרונות העיקרים כדי לאבטח ארגון פיננסי מהאיומים המודרניים?

יישום ארכיטקטורת "Zero Trust" – גישה זו מניחה כי אין להאמין למכשירים או למשתמשים כברירת מחדל, גם אם הם נמצאים ברשת הפנימית. זה כולל אימות מתמיד של זהויות וניטור גישה בזמן אמת, כדי למנוע פריצות אפשריות.

שימוש בזיהוי איומים מבוסס AI – טכנולוגיות בינה מלאכותית מסוגלות לנתח כמויות עצומות של נתונים, לזהות אנומליות בזמן אמת, ולנטרל איומים במהירות, לפני שהם מסבים נזק.

הצפנת נתונים רגישים – נתונים קריטיים צריכים להיות מוגנים הן בזמן מנוחה והן בתעבורה באמצעות הצפנה מתקדמת, כדי למנוע גישה בלתי מורשית במקרה של פריצה.

ביקורות אבטחה תדירות – סקירות תקופתיות של תשתיות האבטחה מאפשרות לזהות חולשות פוטנציאליות ולבצע עדכונים נדרשים כדי להתמודד עם איומים חדשים.

הבטחת אינטגרציות של צדדים שלישיים – ספקים חיצוניים מהווים לעיתים חוליה חלשה בשרשרת האספקה. לכן, יש להקפיד על בדיקות רקע, ניטור שוטף ושילוב פתרונות הגנה למניעת פגיעויות.

הדרכת לקוחות ואנשי צוות – מודעות לנהלי אבטחת מידע, כמו יצירת סיסמאות חזקות, שימוש באימות רב-שלבי (MFA), וזיהוי ניסיונות פישינג, מפחיתה את הסיכוי לניצול חולשות אנושיות, המהוות לעיתים קרובות את נקודת הפריצה הקלה ביותר.

מוסדות פיננסיים המיישמים אסטרטגיות אלו מחזקים את מערכות ההגנה שלהם, ובכך לא רק מונעים פריצות, אלא גם משמרים את אמון הלקוחות במערכת הפיננסית.

כאשר המגזר הפיננסי חוגג את יום הבנקים הבינלאומי, חשוב עבור המגזר הפיננסי להכיר בכך כי, האמון שהלקוחות מפקידים במוסדות אלו, מוגן על ידי שומרים שקטים אך עוצמתיים של אבטחת סייבר, שמעודדים השקעה נוספת בהיצע האבטחה העדכני ביותר ומאמצים יציבים בהגנה על המגזר.

הכותב הוא Chief Technologist בצ׳ק פוינט.