משבר האמון הגדול ביותר בין ההיי-טק לממשלה

האיום של תום ליבנה, מנכ"ל ורביט, לרדת מהארץ חשף פן מרכזי בחוסר האמון בין מנהלי ההיי-טק לממשלה ● על נתניהו והשרים מוטלת האחריות לנקוט בצעדים בוני אמון כדי להרגיע את הרוחות - ולא רק מילים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

מחאת חברות ההיי-טק המשיכה גם השבוע, ואף עלתה מדרגה: לצד ההפגנות שהתקיימו שלשום (ג'), זה השבוע השני ברציפות, אמש שודרה בחדשות 12 כתבה שבה דיברו מנהלים בהיי-טק על השפעתה ההרסנית, לדבריהם, של התוכנית המשפטית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יריב לוין. המשתתף המרכזי בכתבתה של עמליה דואק היה תום ליבנה, מייסד ומנכ"ל היוניקורן ורביט, שהודיע שבכוונתו לעזוב את הארץ, לוותר על אזרחותו הישראלית ולהעביר את החברה לארצות הברית, כלומר – להפסיק לשלם מיסים כאן. המהלך הזה מבטא תופעה מדאיגה: משבר אמון חריף ביותר בין מנהלי מגזר ההיי-טק לבין הממשלה.

תום ליבנה, מנכ"ל ומייסד ורביט.

תום ליבנה, מנכ"ל ומייסד ורביט. צילום: שלומי יוסף

בכתבה התראיין גם אדם פישר, מבכירי קרן ההון-סיכון האמריקנית בסמר. המשקיע הישראלי אמנם לא הרחיק לכת עד כדי ירידה מהארץ, אבל אמר שאם התוכנית של הממשלה תעבור, יותר ויותר יזמים ישראליים ירשמו את החברות שלהם מעבר לים.

השניים מצטרפים לשורה של בכירים שמזהירים מקבלתה של התוכנית המשפטית של הממשלה – מבחינה משפטית ודמוקרטית. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה (שעשתה זאת היום), שרים לשעבר, שופטים לשעבר, בכירי ההיי-טק, כלכלנים, אנשי אקדמיה, משפטנים, רופאים ומי לא מזהירים מפני הסכנות הגלומות בתוכנית.

נזק כלכלי ונזק לשיח

האם הנזק, מבחינת השקעות, יהיה מיידי? לפחות לפי טל ברנוח, מנהל הקרנות דיספרטיב ודיסרפטיב AI, שכבר הודיע שיוציא את הכספים שלהן מישראל, התשובה היא לא. הוא הסביר שהחשש איננו מבריחה מיידית של קרנות הון-סיכון וחברות, אלא מכך שמשקיעים פשוט לא יבואו לפה. זוהי תופעה שיכולה להימשך לאורך תקופה ארוכה, מה שאומר שבעוד 4-5 שנים אנחנו עלולים לעמוד בפני שוקת שבורה, בגלל ירידה משמעותית בהיקף הזרמת ההון הזר לישראל בכלל ולהיי-טק הישראלי בפרט. זה ישפיע על כל המשק, על יוקר המחיה ועל החיים שלנו כאן באופן כללי.

נזק גדול לא פחות קיים כבר עתה: הכוונה היא לנזק לשיח בחברה הישראלית, שכרגע הוא קיצוני, משני הצדדים. המתנגדים לתוכנית מחדדים את מסריהם וההיי-טקיסטים מחריפים את צעדיהם, פעמים רבות בגיבוי ההנהלות שלהם, ואילו תומכיה מקצינים את תגובותיהם. כך או כך, הפערים הולכים וגדלים, ואף אחד לא ייצא נשכר מכך.

מנהלי ועובדי היי-טק חוסמים את רחוב קפלן בתל אביב, שלשום (ג').

מנהלי ועובדי היי-טק חוסמים את רחוב קפלן בתל אביב, שלשום (ג'). צילום: מחאת ההיי-טקיסטים

הטענות נגד המוחים, שהם מגזימים בכך שהם מדברים על "קץ הדמוקרטיה" ו-"אסון לכלכלה הישראלית", לא נכונות. כשרואים את הסכנה מתקרבת, במיוחד כשהיא סכנה כלכלית, אי אפשר לשבת בשקט, ולחכות ולראות האם התוכנית אמנם תפגע במדינה, בכלכלה ובהיי-טק. כי אם וכאשר זה יקרה, זה יהיה מאוחר מדי. כל דולר שלא יושקע כאן בגללה, כל קרן שתוציא את הכסף שלה מישראל, וכל מפעל או מרכז מו"פ שיוחלט להקים אותו במקום אחר יתרמו לנזק גדול שאנחנו עלולים להיות עדים לו כי מישהו שם למעלה רוצה להחליש את מערכת המשפט. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבין את זה, אבל מסיבותיו שלו, קואליציוניות ואחרות, מעדיף להמשיך בריצת אמוק עם התוכנית.

היכן ראשי איגודי ההיי-טק?

המחאה הנוכחית של ההיי-טק מורכבת, במידה רבה, מיוניקורנים, יזמים, סטארט-אפיסטים ואנשי הון-סיכון. למעט אחדים, הגוורדיה הוותיקה של ההיי-טק הישראלי לא ממהרת להביע את דעתה על התוכנית ועל הנזק שהיא עלולה להביא. אנחנו לא רואים את ספינות הדגל של הענף מצטרפות למחאה, הן מעדיפות להמשיך לשבת על הגדר (יניב הלפרין כתב על זה כאן). כך גם ראשי איגודי ההיי-טק. למרבה הצער, אלה האחרונים, יחד עם ראשי הארגונים הכלכליים, עדיין מביטים מהצד, מחשש להביע עמדה פוליטית. הם אף אומרים לשומעיהם שהם שמייצגים גופים רשמיים, ויכולים לנסות להגיע להידברות עם השרים הרלוונטיים.

על הממשלה להוכיח לבכירי ההיי-טק ולמשקיעים, במעשים ולא בהצהרות, שגם אם התוכנית תעבור, מערכת המשפט לא תחווה זעזועים דרמטיים וישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית, עתירת השקעות זרות וטכנולוגיה

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', היה הראשון להבין את הנפיצות שקיימת במחאה של ראשי ההיי-טק, בטח מבחינת הממשלה, ולעשות מעשה: על פי דיווח מאמש בחדשות 13, הוא מתכוון להחיות את "חוק האנג'לים" שיזמה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה בממשלה הקודמת, אורית פרקש הכהן. חוק זה ייתן למשקיעים בסטארט-אפים מתחילים הטבות מס נדיבות. כלומר, הוא ייטיב אמנם עם הסטארט-אפיסטים, אבל אלה שייהנו ממנו בעיקר יהיו עשירי ההיי-טק.

סמוטריץ' גם הזמין את ליבנה, שכאמור אמר שהוא ירד מהארץ, לשיחה. זהו מהלך חשוב, שצריכים להצטרף אליו ראשי הענף. לפני כשבועיים הם קיימו פגישת עבודה ראשונה עם שר הכלכלה, ניר ברקת, ויצאו ממנה בתחושה טובה. המשתתפים בפגישה עם ברקת, שהוא יזם היי-טק ותיק ומראשוני צ'ק פוינט, התרשמו שיש לו רצון לסייע. אמנם, הם לא דנו ברפורמה אלא באתגרים (האחרים) ובמציאות הקשה של ההיי-טק, אבל לכולם היה ברור שאם יחול קרע בין ההיי-טקיסטים לממשלה, המצב עלול לצאת מכלל שליטה.

השורה התחתונה: הממשלה צריכה לעשות צעדים על מנת להחזיר את האמון של בכירי ההיי-טק הישראלי והמשקיעים בארץ ובחו"ל בה. עליה להוכיח להם, במעשים ולא בהצהרות, שגם אם התוכנית תעבור, מערכת המשפט לא תחווה זעזועים דרמטיים וישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית, עתירת השקעות זרות וטכנולוגיה.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אלון

    עדכון קטן לגבי תום ליבנה - אבישי גרינצייג פרסם בטוויטר שבראיון שערך לפני 3 שנים עם תום ליבנה כבר אז הוא איים בירידה מהארץ. לדעתי תעשיית הייטק צריכה להוקיע אנשים כאלה. מדינת ישראל צריכה להיות לפני ויכוחים פוליטיים כאלה או אחרים.

  2. יאללה שיעופו מהארץ כל מי שלא מתאים לו..מאיימים על מדיניות של ממשלה שנבחרה ברוב

    נסתדר בלעדיכם

אירועים קרובים