משבר בהיי-טק? תרגיעו!

דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן, שפורסם היום (ב'), מבהיר היטב את המצב הנוכחי בענף ההיי-טק: שהמשבר לא כל כך חזק כפי שרבים מציירים אותו, ושלצד הפיטורים יש גם גיוסים. אפשר לקרוא לזה משבר דה לוקס, אם תרצו.

יש משבר – כותב שורות אלה לא מתכחש לכך. קיימת בימינו האטה כלכלית בשווקי העולם, שבאה לידי ביטוי בשחיקת שווי חברות הצמיחה וחברות הטק הגדולות. כתוצאה מכך, חלק מהן מבצעות התאמות בכוח האדם ובפעילות. או, במילים אחרות, מפטרות. גם חברות סטארט-אפ ישראליות, שגייסו בשנים האחרונות, ובפרט בשנה שעברה, כספים רבים מאוד – דבר שסייע להן לצמוח במהירות, מבינות שהחגיגה הזו הסתיימה. הן מבצעות את הפיטורים כדי להיערך למצב החדש.

התהליך הזה לא כל כך היסטרי כפי שמציירים אותו ברבים מכלי התקשורת המרכזיים. אלה לא רק שמדווחים על הפיטורים בחברות הסטארט-אפ – ובאופן בולט (ובכך הם ממלאים את תפקידם), אלא הם מלווים את הדיווחים הללו במאמרי פרשנות מנבאי שחורות. באופן לא מודע, הם שותפים לתהליך מסוכן של נבואה שמגשימה את עצמה. הם ניזונים ממקורות שיש להם עניין להעצים את המשבר – אם אלה עובדים שפוטרו או אנשים שהם בעלי עניין בחברות כאלה ואחרות, שמבינים שיצירת אווירה של משבר שגדול פי כמה וכמה ממה שהוא באמת תיתן להם סיבה טובה להורדת שכר ולפיטורים של מי שהם מזמן רצו לפטר, אבל לא היה להם נעים. לכלי התקשורת שמפרסמים את הדברים יש בוודאי עניין, כי זה מעלה רייטינג ומוכר.

הכול לגיטימי ואף אחד לא המציא פה את הגלגל. אבל: דו"ח ההון האנושי, שנתונים נכונים לעד מאי 2022, כאשר המשבר העולמי כבר היה באוויר, מוכיח שהפיטורים שהיו עד כה לא ישנו את תמונת המצב הכוללת בהיי-טק: מחסור חמור בכוח אדם, קושי בגיוס טאלנטים, ואחוזים נמוכים של שילוב עובדים ממגזרים כמו נשים, חרדים וערבים. התמונה מתחדדת עוד יותר על ידי נתון מדהים בדו"ח, שמראה שעיקר הביקוש לעובדים שלא מוצא פתרון הוא דווקא לתפקידים שאינם טכנולוגיים, למקצועות המעטפת של ההיי-טק, כמו שיווק, ניהול מדיה, מכירות, אדמיניסטרציה ומשאבי אנוש – ולא לעובדים במקצועות הליבה של הענף. הסיבה לכך היא שמנהלי חברות הטק למדו שעל רקע המחסור החמור בכוח אדם, כל מהנדס שהם יפטרו – יש סיכוי יותר מסביר שהם יצטרכו לגייס שוב אותו או אחד כמוהו, כאשר המשבר יחלוף.

אז מה הדה לוקס?

כאן מגיע חלק הדה לוקס שציינתי: מרבית העובדים שמפוטרים ימצאו כנראה עבודה תוך זמן קצר, באותן חברות שמשוועות לכוח אדם. יש האומרים שכבר מתפתחת מיני תעשיה של צייד טאלנטים, שעובדים בחברות שצמחו במהירות בשנתיים האחרונות וכעת נאלצות לפטר עובדים. מנהלי משאבי אנוש בחברות אחרות, יציבות, מציעים להם הצעות לא רעות. הורדת שכר? הצחקתם אותם. במקרה הרע ביותר, שכר דומה. זה מקבל חיזוק מהנתון שמראה שגל ההתפטרויות בהיי-טק לא לגמרי דעך. בדרך כלל, המתפטרים הם עובדים בחברות קטנות שקיבלו הצעות טובות יותר מחברות גדולות יותר.

התהליך הזה לא כל כך היסטרי כפי שמציירים אותו ברבים מכלי התקשורת המרכזיים. אלה לא רק שמדווחים על הפיטורים בחברות הסטארט-אפ – ובאופן בולט, אלא הם מלווים את הדיווחים הללו במאמרי פרשנות מנבאי שחורות. באופן לא מודע, הם שותפים לתהליך מסוכן של נבואה שמגשימה את עצמה

יש גם כוכבית

אחרי כל זה, צריך לשים כוכבית גדולה: לא ידוע כמה זמן יימשך המצב הנוכחי – בין אם הוא משבר, כפי שקוראים לו רבים, או תיקון זמני, כפי שקוראים לו אחרים. זהו מסוג הנעלמים שמאתגרים כל מנכ"ל, יזם או משקיע, שמורגל לכך שהתחום שהוא עוסק בו כולל מרכיב של ניהול סיכונים. כל עוד אין נתונים מדויקים על היקף המשבר, מאחר שזה עדיין מוקדם מדי, כל אחד ממקבלי ההחלטות יכול לפרש את המציאות כפי שנוח לו ובהתאם לזה לפעול: להגביר את הפיטורים, להתייעל בדרכים אחרות, מורכבות יותר, כי פיטורים זה הדבר הכי קל, או פשוט לפתוח מטריה ולהתפלל שענני שמי הלא ברכה יחלפו במהירות.

השורה התחתונה: בדומה לענפים שונים במשק, ענף ההיי-טק נמצא בתקופה של שינויים, של צורך בהתאמות למציאות החדשה. הנעלם הגדול הוא חוסר הוודאות מתי יסתיים המשבר – בעתיד הקרוב, או שמדובר במצב שילווה אותנו בשנים הקרובות. האתגר החשוב לכל העוסקים בתחום הוא לשמור על פרופורציות. או, במילים אחרות, תרגיעו.