תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » כישרון מגיע בכל מיני אריזות
אביטל ינובסקי. צילום: פלי הנמר

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות

כישרון מגיע בכל מיני אריזות

לרונן מתמודד הנפש, אחמד העיוור מלידה ויהודה האוטיסט יש כמה דברים משותפים: כולם בעלי מוגבלות, כולם השתלבו בהיי-טק וכולם מצליחים בעבודה ● אלא שלא תמיד אנשים מוכשרים כמותם זוכים להזדמנות ● כמה טיפים איך לגרום לזה לקרות, ולהוסיף לשורת הרווח - החברתי והעסקי

מאת 3 בדצמבר 2020, 16:30 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כדאי לכם להכיר את אביעד מחיפה, שהעסקתי בתחילת הדרך והוא איש QA מצוין שמחפש עבודה, את דוד ממרכז הארץ, שסיים תואר ראשון במדעי המחשב ומכוון ל-AI ולבקאנד, ו/או את יובל, שסיים תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות והוא רק בן 21 - כולם אנשים מוכשרים עם מגבלות

יהודה (שם בדוי), הוא מפתח תוכנה במובילאיי, אחמד (גם זה שם בדוי) סיים תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות בטכניון והחליט להמשיך לתואר שני, ורונן (הבנתם את העיקרון) התחיל לעבוד בחודש מאי, מיד לאחר הסגר הראשון, בבדיקות תוכנה בחברה קטנה. המוצר של החברה, שמיועד בעיקר לתקופות החגים, קיבל מחמאות רבות בחגי תשרי. "ממש מרגישים את השיפור מפסח", ציינו רבים מהלקוחות. אלה כמה סיפורים שנתקלתי בהם השנה.

רונן הוא מתמודד נפש. המחלה התפרצה אצלו בכיתה י"ב, אחרי תאונת דרכים קשה שעבר. התאונה קטעה את החלומות שלו, והיו לו הרבה כאלה, כתלמיד בכיתת מחוננים. כיום הוא בסוף שנות ה-30 שלו, והוא כבר ניסה כל מיני תפקידי IT בעבר וזה לא "תפס". המקצועות שלמד בהצלחה רבה פגשו את האתגרים של המגבלה. אבל הוא נחוש ולא מוותר, ואחרי שסיים ללמוד בדיקות תוכנה הגיע אליי לליווי. כיום הוא מצליח במשרה משולבת של תמיכה טכנית ובדיקות תוכנה. אנחנו עובדים ביחד על ביסוס הידע המקצועי, איך להתמודד עם שילוב התפקידים וגם על התמודדות עם המחלה, שמרימה ראש בתקופות לחץ (ויש כאלה), ושנינו מקווים שהוא יחזיק קריירה ארוכה ומוצלחת בתחום. הדרך תהיה יותר איטית מאחרים ברמתו האינטלקטואלית, אבל רונן נמצא בכיוון הנכון.

אחמד הוא עיוור מלידה. הוא סיים תואר בטכניון בציון גבוה, ניסה לחפש עבודה והתייאש מהר, "כי אין לי באמת סיכוי כאדם עם מגבלה", כך חשב. מכיוון שתהליך חיפוש העבודה התארך, אחמד החליט להמשיך ללימודי התואר השני במדעי המחשב, כי זה מבטיח הכנסה קטנה ויציבה, ואולי ישפר את סיכוייו למצוא עבודה. זו לא הייתה ההמלצה שלי לפני הקורונה. בתקופה הנוכחית, זו החלטה חכמה, ועדיין, אני חושבת שהתעשייה מפסידה אותו כבר עכשיו.

יהודה הוא אוטיסט, אבל זה לא היה על השולחן. הוא לקראת סיום תואר ראשון באוניברסיטה העברית, נשוי ואבא לתינוקת. הוא התאמץ מאוד למצוא משרת סטודנט ונכשל פעם אחר פעם. לאדם על הרצף האוטיסטי – מאוד חכם אבל עם קשיים בתקשורת בינאישית, ביטחון עצמי נמוך, פחות נטוורקינג ובלי רול מודלים – זה מורכב יותר. התהליך התמקד במיקוד הידע בתוכנה ואלגוריתמים, כי הוא יכול וזה מה שמעניין אותו, ובאיך הוא מספר את הסיפור שלו. אחר כך כבר היה די קל. כשהוא הצליח להוכיח שהוא טוב מקצועית וגם ידע לדבר את עצמו, הכול השתנה. בחברה מאוד נהנים מהיכולות שלו, בעיקר כמפתח תוכנה, אבל גם מהמאכלים שהוא היה מביא לפעמים לצוות, לפני הקורונה. זה משפיע לחיוב גם במעגלים נוספים.

הדוגמאות האלה מוכיחות שכישרון מגיע בכל מיני אריזות, ולפעמים, במבט ראשון האריזה נראית פחות נוצצת, אבל אז מגלים שהיא מכילה אוצר בלום.

היום (ה'), ה-3 בדצמבר, מציינים את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. בערך הוויקיפדי של היום נכתב כי הוא "מוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלות ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם; להגביר את המודעות לתועלת שבהכללת אנשים עם מוגבלות בכל היבטי החיים; ולאחד אנשים מרחבי העולם, שחוגגים ומכירים בתרומותיהם, כישוריהם והישגיהם של אנשים עם מוגבלות".

אוכלוסיות מגוונות נפגעו יותר מהקורונה

כל כך הרבה נכתב על חשיבות הגיוון לשורה התחתונה העסקית של הארגונים. ב-10 השנים האחרונות, המודעות לחשיבות ולכדאיות שבגיוון תעסוקתי הלכה וגדלה, ותקרת הזכוכית נסדקה יותר ויותר פעמים, מה שהביא להישגים של שילוב והכללה של עובדים מכל מיני אוכלוסיות. לצערי, 2020 קלקלה רבות, ואוכלוסיות גיוון בכלל ועובדים עם מוגבלויות בפרט נפגעו מהקורונה יותר מאחרים.

בשיחות שניהלתי עם מנהלים בכירים בחברות IT גדולות הם הופתעו מהשאלה לגבי הנתונים בנושא אצלם. מה שרובם טענו היה שהם כלל לא הציבו פרמטר של עובדים עם מוגבלויות בהחלטות אילו עובדים להוציא לחל"ת. "אנחנו מתייחסים אליהם כשווים בין שווים", אמרו בני שיחי. זה סימן טוב, אבל לא מצוין. דווקא בשגרה החדשה כדאי לארגונים לשמר את היתרונות העסקיים שהעסקה של עובדים אחרים מביאה לארגון, וגם לתת תשומת לב מיוחדת לאלה שקשה להם יותר. שהרי לרבים מהם, מקום העבודה הוא המסגרת הכי משמעותית בחיים.

בעלי מוגבלות יכולים להיות גם בעלי נחישות - להצליח, להתמיד ועוד יכולות שמסייעות בעבודה. מקור: BigStock

בעלי מוגבלות יכולים להיות גם בעלי נחישות – להצליח, להתמיד ועוד יכולות שמסייעות בעבודה. מקור: BigStock

מה כדאי לעשות? הנה כמה טיפים: ראשית, עצם זה שקראתם עד כאן אומר שעשיתם משהו בכיוון הנכון. אם תיקחו את זה מכאן, ותדברו ותחשבו על גיוון בארגונים שלכם – בין אם בפעם הראשונה או הגברת שיח שכבר קיים – תעשו משהו נכון נוסף. שלישית, כשיש צורך להוציא לחל"ת או לצמצמם עובדים, תחשבו על העובדים עם המוגבלויות. אם תצליחו לשמור עליהם זה יהיה חלק מההתאוששות שלכם כחברה ושלנו כחברה הישראלית. גלו גם חמלה כשאפשר. ועצה אחרונה: כשנפתחות משרות, תקדישו תשומת לב מרובה למתן סיכוי אמיתי לא.נשים מוכשרים עם מוגבלות. להם מאתגר יותר תמיד ועכשיו אפילו יותר. גם הם קוראים את האתרים והעיתונים שאומרים שחזון הגיוון הולך אחורה, וגם הם יודעים שבעולם הרבה יותר תחרותי, להם יש סיכוי נמוך יותר לבלוט.

אם אתם רוצים להכיר את אביעד מחיפה, שהעסקתי בתחילת הדרך והוא איש QA מצוין שמחפש עבודה, את דוד ממרכז הארץ, שסיים תואר ראשון במדעי המחשב ומכוון ל-AI ולבקאנד, ו/או את יובל, שסיים תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות והוא רק בן 21 – כולם אנשים מוכשרים עם מגבלות, כיתבו לי. תרוויחו בענק.

הכותבת היא היי-טקיסטית במיל', מומחית לגיוון בהייטק וטכנולוגיה, ובעלת חברה שעוסקת בייעוץ לחברות וארגונים בתחום ובליווי אנשים מוכשרים עם אתגרים, חסמים, מגבלות ומוגבלויות בהשתלבות בעבודה מקצועית בתעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה.

כישרון מגיע בכל מיני אריזות Reviewed by on . יהודה (שם בדוי), הוא מפתח תוכנה במובילאיי, אחמד (גם זה שם בדוי) סיים תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות בטכניון והחליט להמשיך לתואר שני, ורונן (הבנתם את העיקרון) יהודה (שם בדוי), הוא מפתח תוכנה במובילאיי, אחמד (גם זה שם בדוי) סיים תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות בטכניון והחליט להמשיך לתואר שני, ורונן (הבנתם את העיקרון) Rating: 0

הגיבו