תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » אחרי הקורונה: איך לאתר במהירות ויעילות את הטאלנט הבא?
איימן עמאר, מייסד סקיל אין. צילום: רון קסלר

אחרי הקורונה: איך לאתר במהירות ויעילות את הטאלנט הבא?

איימן עמאר הקים את הסטארט-אפ סקיל אין, שפיתח מערכת שמאפשרת להפגיש בין מועמדים לעבודה למעסיקים ● הוא בא להתראיין על כך בפודקאסט אנשים ומחשבים

מאת 31 במרץ 2020, 16:31 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

אחד הנושאים שבהם עוסקים במשבר הקורונה הוא הצורך בהיערכות נכונה ליציאה מהמשבר. ערב פרוץ המשבר סבל ענף ההיי-טק ממחסור חמור בכוח אדם. ההאטה העצומה בפעילות המשק, שהביאה למאות אלפי דורשי עבודה חדשים, יכולה להיות הזדמנות חד פעמית לצמצם ואף להעלים את המחסור הזה.

מן המפורסמות הוא שאחד הקשיים בגיוס אנשים הוא היכולת לאתר את האיש הנכון שמתאים לתפקיד שאותו החברה מחפשת, ואז למיין ולמצוא את האדם המתאים. המחסור בכוח אדם יוצר תחרות לא קלה על טאלנטים, וכאן הזמן ויכולת המיקוד יכולים לשחק תפקיד חשוב. את הצורך הזה זיהה לפני כשנתיים איימן עמאר, שהקים את הסטארט-אפ סקיל אין. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים מספר עמאר מדוע החליט להקים את החברה, מהו הפתרון הייחודי שהוא פיתח ובמה הוא שונה מפתרונות אוטומציה אחרים שקשורים בגיוס כוח אדם. את התוכנית הינחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, וערך אותה רון קסלר, מנהל המדיה הדיגיטלית של הקבוצה. התוכנית הוקלטה זמן קצר לפני פרוץ משבר הקורונה, אולם היא ללא ספק רלוונטית לכל מי שמחפש כעת קריירה חלופית או חדשה בתחום ההיי-טק.

עמאר הוא יליד הכפר ג'וליס, בן 44, מהנדס תוכנה, בוגר 8200. לפני שהקים את החברה הוא מילא במשך 17 שנים למלא שורה של תפקידי ניהול, פיתוח וגיוס כוח אדם בחברות בולטות כמו אינטל. בסקיל אין השקיע היזם דוד ממן והיא מעסיקה שישה עובדים.

כמו הרבה יזמים, הרעיון להקמת סקיל אין עלה לו מכאב אישי. "ראיתי שיש אתגר לא פשוט למצוא את האדם נכון ולחבר אותו לתפקיד הנכון", אמר בראיון. "בניגוד למה שחושבים, הבעיה לא מתחילה בעומס של קורות חיים שמגיעים למגייסים, וכולנו יודעים שהם לא תמיד קוראים הכל. הבעיה מתחילה ביכולת של הארגון להגדיר את הכישורים הנדרשים לתפקיד שהוא מחפש, ואחר כך להתאים את זה למועמד".

מה שסקיל אין מציעה הוא זירה שמפגישה בין המועמד למחפש העבודה. מאחורי הזירה יש מערכת חכמה, שפותחה על ידי עמאר ואנשיו, שיודעת לנתח את המידע שהמועמד רשם בקורות החיים, להצליב אותו עם מקורות אחרים, כגון רשתות חברתיות, וכך לצייר פרופיל שלו. הפרופיל הזה נחשף לחברות המגייסות, והאחראים על הגיוסים בהן יכולים לקבל תמונה יותר ממוקדת על המועמד ולהמשיך אתו את התהליך. הזירה פתוחה לכל מועמד שמחפש עבודה, כאשר עמאר ציין שבניגוד לכלים אחרים, יש למועמד שליטה מלאה על הפרטיות של קורות החיים שלו. הוא יכול לבחור שהם יהיו פתוחים לכל, לחברות מסוימות בלבד או לשמור על דיסקרטיות.

עד לא מכבר, המערכת פעלה כפיילוט סגור במספר חברות, כגון סיסקו, וערב פרוץ משבר הקורונה התכנון היה לעלות עם גרסת בטה בקרב מספר חברות. עמאר ציין שבחברות שבהן פעלה המערכת עד כה דיווחו על צמצום משמעותי בתהליך הגיוס ויותר חשוב, על מיקוד טוב יותר של מציאת מועמדים.

אחרי הקורונה: איך לאתר במהירות ויעילות את הטאלנט הבא? Reviewed by on . אחד הנושאים שבהם עוסקים במשבר הקורונה הוא הצורך בהיערכות נכונה ליציאה מהמשבר. ערב פרוץ המשבר סבל ענף ההיי-טק ממחסור חמור בכוח אדם. ההאטה העצומה בפעילות המשק, שה אחד הנושאים שבהם עוסקים במשבר הקורונה הוא הצורך בהיערכות נכונה ליציאה מהמשבר. ערב פרוץ המשבר סבל ענף ההיי-טק ממחסור חמור בכוח אדם. ההאטה העצומה בפעילות המשק, שה Rating: 0

הגיבו