"20% מהתקציב להיי-טק צריך להגיע למגזר הערבי"

השבוע התקיים ביוזמתך דיון בוועדת הכספים על שילוב צעירים ערבים בהיי-טק. דובר על כך כבר לפני ארבע שנים. האם משהו התקדם מאז או שהכל דיבורים?
"עצם העובדה שקיימנו דיון בנושא בוועדת הכספים אומר שיש בעיה. יש התקדמות במספרם של הסטודנטים הערבים שלומדים מקצועות שמתאימים להיי-טק, אך אין הכוונה ממשלתית. כמו כן, שיעורם עדיין עומד על כ-3% בלבד מכלל הסטודנטים שלומדים את המקצועות הללו.

עם זאת, כאמור, יש התקדמות: אם בתשע השנים שלפני כן, מספרם הכולל של סטודנטים הערבים בתחומים אלה הסתכם ב-1,590, ב-2016 לבדה הוא עמד על 2,290".

האם בישיבת הוועדה קיבלתם החלטות מחייבות?
"ההחלטות בוועדות הכנסת הן לא מחייבות אך יש להן חשיבות רבה: הן מהוות לחץ על הממשלה, במיוחד כשהוועדה עוקבת אחרי הפעילות שלה".

מהן בעצם הדרישות שלכם?
"אנחנו דורשים מעורבות ממשלתית בשילוב צעירי המגזר בענף. הממשלה הקצתה 900 מיליון שקלים לתכנית לאומית להגדלת כוח האדם בהיי-טק. 20% מהסכום הזה צריך להגיע אלינו – כחלקנו באוכלוסייה. הדרישה שלנו מהממשלה היא לבצע צעדים בכדי לשכנע את צעירי המגזר ללמוד נושאים טכנולוגיים, שמתאימים לתעשיית ההיי-טק. למשל, שהמשרדים שהם חלק מהתכנית הלאומית לעידוד כוח האדם בהיי-טק יקצו תקציבים מיוחדים למגזר הערבי. במסגרת התכנית יוקמו 15 מרכזים לקידום תעשיות היי-טק בכל רחבי הארץ ואנחנו דורשים ששניים מהם יוקמו בישובים ערביים – בנצרת ובכפר קאסם".

האם יש תשתית לפעילות היי-טק במגזר הערבי?
"בהחלט. כבר ציינתי את 2,290 הסטודנטים שלומדים בתחום באוניברסיטאות ובמכללות. בנוסף, יש בנצרת שתי חממות טכנולוגיות שבהן יש כ-40 חברות שמעסיקות יהודים וערבים. כמו כן, כבר כיום יש כ-5,000 מהנדסים ערבים שמעסוקים בענף".

לנוכח מספרים אלה, אולי הדיון בוועדת הכספים היה מיותר?
"לא. המספרים שציינתי הם התקדמות, אבל יחסית לחלקנו באוכלוסייה, מדובר במספרים זעומים. כדי שעוד ועוד צעירים וצעירות ערבים יועסקו בענף צריך הכוונה ממשלתית, הקצאת כספים, עידוד צעירי המגזר ללכת ללימודים טכנולוגיים, והקמת מרכזים טכנולוגיים וחממות טכנולוגיות בערים הערביות, בדיוק כמו שיש בערים רבות אחרות בישראל.

אנחנו גם דורשים לטפל באפליה שיש כלפינו. על אף שאנחנו 20% מהאוכלוסייה, אנחנו מהווים רק 10% מהשירות הציבורי – וזה כולל גם משרות טכנולוגיות. האפליה באה לידי ביטוי גם בשכר בענף, שכן פערי השכר בין יהודי/ה לערבי/ה שנכנסים לעבוד בחברת היי-טק יכול להגיע ל-30% ויותר".