תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » המטרה: לשפר את איכות הניהול בעמותות למען הקהילה
חיים רוט, ממייסדי ומנהלי עמותת צ.א.ל.ה

המטרה: לשפר את איכות הניהול בעמותות למען הקהילה

זרקור על עמותת צ.א.ל.ה, שמתמקדת בעמותות שעושות "שיפור חברתי", כהגדרת אנשיה, ומראה להן איך הן יכולות להתנהל טוב יותר

מאת 9 בינואר 2017, 16:05 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

במציאות הישראלית הנוכחית, אפשר היה לצפות שגוף ממלכתי שנושא הרווחה הוא תחת אחריותו יירתם לטובת הפעילות של עמותה כמו צ.א.ל.ה, שהיא יוזמה פרטית של אנשים טובים שעושים למען כלל החברה

ישראל היא מדינה עתירת עמותות, שעוסקות כמעט בכל תחום. על פי האתר גיידסטאר, יש במדינה לא פחות מ-42 אלף עמותות, שפעילות ומשויכות לתחומי עשייה שונים במסגרות שונות. כולן מוגדרות כעמותות לתועלת הציבור. הן מגלגלות כספים בהיקפים ניכרים, לעיתים ברמה של חברה עסקית בסדר גודל בינוני ויותר. אלא שרמת הניהול של חלקן והשימוש בתקציבים הרבים שיש להן לא דומה, בלשון המעטה, למגזר העסקי, ולפעמים הרבה יותר גרוע.

את התופעה הזו זיהו לפני שמונה שנים מספר אנשים, שהגיעו כל אחד מניהול בתחום אחר. הם החליטו שמה שטוב לעסקים יכול להיות טוב גם לניהול עמותות והקימו עמותה בשם צ.א.ל.ה (ר"ת צוותי אזרחים לשיפור החברה). העמותה שמה לה למטרה לשפר את איכות הניהול בעמותות על בסיס שיטת TQM הוותיקה, שמיושמת כיום כמעט בכל ארגון עסקי בעולם.

השניים הם חיים רוט, שבקריירה הארוכה שלו שימש בתפקידי ניהול בכירים במגזר הציבורי, כגון מנהל אגף היצוא במשרד התמ"ת, היה יועץ כלכלי בבנק העולמי ואחרי פרישתו משם עבד בחברה לישראל.

רוט צירף אליו את ידידו, פרופ' מאיר חת, לשעבר המפקח על הבנקים ומי ששימש כיו"ר בשורה של גופים, כגון הבורסה, בנק לאומי וטבע. השניים צירפו אליהם את ד"ר אברהם חולי, שנחשב לאחד המומחים בישראל בתחום האיכות. בין היתר, הוא שימש במשך שנים רבות כסמנכ"ל איכות במוטורולה (Motorola) ובמירס, וכיו"ר האיגוד הישראלי לאיכות.

זכויות היוצרים לשם צ.א.ל.ה הם של השדרן ד"ר נדיר צור ז"ל, שסייע לה.

צ.א.ל.ה פועלת באמצעות מנטורים, מומחים לנושא איכות, מתנדבים, שפועלים עם העמותות במטרה לסייע להן לשפר את איכות הניהול שלהן, כדי להגיע לתוצרים טובים יותר בליבת העשייה שלהן.

המתנדבים מקיימים עם הארגונים סדרת פעולות, שכוללות זיהוי של הכשלים ושל האתגרים שעומדים בפניהם, ובמסגרת פגישות קבועות מייצרים תהליך שבסופו, מנהלי הארגון מבינים טוב יותר מה עליהם לשפר.

ד"ר אברהם חולי, ממייסדי ומנהלי עמותת צ.א.ל.ה

ד"ר אברהם חולי, ממייסדי ומנהלי עמותת צ.א.ל.ה

על אף שהעמותה קיימת כבר שמונה שנים, היא פועלת כמעט מתחת לרדאר ומתרומות אישיות של שני היזמים ותורמים נוספים. כעת הם רוצים להגביר את המודעות בציבור לפעילותם ולגייס כספים נוספים, להעצמת הפעילות.

מהי שיטת ה-TQM?

השיטה, שאותה מאמצת צ.א.ל.ה, הומצאה בשנות ה-40. זוהי אסטרטגיית ניהול שמטרתה הטמעת מודעות לאיכות בכל התהליכים הארגוניים, על מנת לאפשר לארגון לממש את המטרות המרכזיות שלו. המנטורים של צ.א.ל.ה מיישמים את שיטת ה-TQM באמצעות שלבים, כאשר כל שלב הוא כלי בפני עצמו. השלב הראשון, לדברי ד"ר חולי, הוא סיעור מוחות, שבמסגרתו מרכזים את כל הרעיונות. השלב השני הוא גיבוש הצוות שיוביל את השינוי והשלישי – איסוף הנתונים על האתגר שעומד בפני החברה.

"הנושא של שיפור איכות הניהול עמד מול עיניי במשך כל השנים, אף על פי שאני לא מומחה לנושא. היו כבר כמה ניסיונות שהייתי שותף להם, שנועדו להטמיע את השיטה הזו", אמר רוט. "אנחנו רואים את המצב החברתי של ישראל ומבינים כמה חשוב לתרום".

רוט תולה תקווה בשינוי מהותי שצ.א.ל.ה מובילה – הכנסת נושא ניהול האיכות לאקדמיה. "יש דוגמאות כאלה בעולם, מעטות אמנם, ואם נעבור את כל השלבים ונצליח להטמיע את זה בארץ, ניצור תקדים", אמר. "אנחנו סבורים שכל סטודנט בישראל חייב להיות בעל יכולות ומודעות לנושא ניהול האיכות ורוצים לשלב אותו בפעילות של האקדמיה".

תשובתו לשאלה האם בשמונה שנות הפעילות, העמותה הצליחה לשנות במעט את איכות הניהול, הייתה: "קשה לי לומר".

"לא שינוי חברתי – שיפור חברתי"

ד"ר חולי מעיד על עצמו כמי שהיה מעורב בהרבה מאוד צוותי שיפור במסגרת עבודתו במוטורולה ולפני כן במסגרת שירותו הצבאי. "כאשר רוט פנה אליי, כדי לרתום אותי לנושא, הוא הגדיר זאת כעמותה לשינוי חברתי", נזכר חולי. "אמרתי לו ששינוי עלול להיתפס גם כדבר שלילי ולכן, נקרא לזה שיפור – ואכן כך היה".

"הדבר המשותף למרבית העמותות שאנחנו עובדים איתן הוא שההנהלה מתקשה לזהות את הבעיות, את החסמים", ציין. "כשאני מבקש מההנהלות של אותן עמותות להגדיר מה כואב להן, האנשים מתחילים לספר לי מה הם עושים. או אז, אני מביא אותם לתובנה שלא יספרו מה הם עושים, אלא מה הם לא עושים, לנסות להבין למה ומשם להתקדם".

צ.א.ל.ה היא עמותה רזה והעובדת השכירה היחידה בה היא המנכ"לית, רנת דושנסקי-ורבנר, שציינה שהעמותה נערכת בימים אלה להטמיע מערכות מידע ומחשוב, גם כדי למנף את הידע והניסיון הרב שצברה וגם כדי להיערך לקראת הרחבת הפעילות וגיוס התרומות. פעיל נוסף בה הוא שבתאי סבי חנן, שביום יום משמש כמנהל התפעול הראשי של גלובל דטה סנטר ובזמנו הפנוי מבצע פעילות מנטורינג עם עמותות שונות, בהצלחה לא מבוטלת.

השורה התחתונה: פעילות העמותות בישראל הולכת ומתרחבת ככל שהצרכים גדלים והפערים בכל התחומים מעמיקים. במציאות הישראלית הנוכחית, אפשר היה לצפות שגוף ממלכתי כלשהו, שנושא הרווחה והפעילות למען החברה הוא תחת אחריותו, יירתם לטובת המאמץ, לטובת הפעילות של עמותה כמו צ.א.ל.ה, שהיא יוזמה פרטית של אנשים טובים באמצע הדרך שעושים למען כלל החברה.

המטרה: לשפר את איכות הניהול בעמותות למען הקהילה Reviewed by on . ישראל היא מדינה עתירת עמותות, שעוסקות כמעט בכל תחום. על פי האתר גיידסטאר, יש במדינה לא פחות מ-42 אלף עמותות, שפעילות ומשויכות לתחומי עשייה שונים במסגרות שונות. ישראל היא מדינה עתירת עמותות, שעוסקות כמעט בכל תחום. על פי האתר גיידסטאר, יש במדינה לא פחות מ-42 אלף עמותות, שפעילות ומשויכות לתחומי עשייה שונים במסגרות שונות. Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    סיגל גוטרזון

    עמותת צ.א.ל.ה סייעה רבות לקידום החזון של שילוב אנשים עם מוגבלויות בהייטק. לפני כ 8 שנים , הקמנו צוות לשיפור מספר האנשים עם המוגבלות העובד בהייטק. בדק את החסמים מצד האנשים שמתמודדים עם מגבלה נפשית ומצד המעסיקים. כיום המצב השתפר בכל פארמטר.

הגיבו