חומת ההיי-טק הסינית

בוועידה בינלאומית שנערכה בעיר ננג'ינג בסין, הכריזו הסינים על כוונתם לבנות עיר היי-טק ענקית, כחלק מכוונתם להוביל את התחום ● עמירם שור, שייצג את ישראל בוועידה, מספר על הכבוד הגדול לו זכתה ישראל, על ההערצה של הסינים לתעשיית ההיי-טק המקומית, וכיצד יהפוך את האהדה הזו לחלון הזדמנויות עבור חברות ישראליות שרוצות לפרוץ את החומה הסינית

בשבוע שעבר הסתיימה בעיר ננג'ינג שבסין, ועידה בינלאומית שנשאה את השם 3i, ראשי התיבות של "ישראל, אירלנד והודו". שלוש מדינות אלו נחשבות בעולם למובילות בטכנולוגיה, היי-טק, וחדשנות. בוועידה השתתפו נציגי 50 מדינות מהעולם, עובדה שהמחישה את התעניינות של מדינות העולם בעליית כוחה של סין בהיי-טק.

ננג'ינג היא עיר מחוז בת יותר משבעה מליון תושבים, ובעבר שימשה כמה פעמים בירת הקיסרות הסינית. בראש המשלחת הישראלית לוועידה עמד עמירם שור, המשמש כיו"ר פורום בתי התוכנה באיגוד יצרני התוכנה והאלקטרוניקה בישראל. שור הוזמן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה הסיני. יחד איתו היו במשלחת הישראלית מאיר גבעון – מנכ"ל חברת גיב סולושנס, יואל בראל מחברת טרסוס תוכנה ונציג של ג'ון ברייס הדרכה, שלה פעילות בסין מזה כמה שנים.

שור מספר, כי התרשם מתנופת הבניה העצומה שהסינים מבצעים בננג'ינג, שממחישה את כוונתם המוצהרת להפוך את העיר לעמק הסיליקון של המזרח. בכך הם רוצים לצרף עצמם למשולש 3i, ו-"על הדרך", באופן לא רשמי, גם לדחוק את רגליה של הודו.

בננג'ינג פועלות 80 אוניברסיטאות, המוציאות לשוק עשרות אלפי מתכנתים. באחרונה הוכרזה העיר כעיר העתיד של תעשיות התוכנה של סין. הפארק תעשייתי שמוקם שם, יאכלס בעתיד מאות בתי תוכנה וכ-100,000 מתכנתים, והוא משתרע על פני שטח של אלפי דונמים ומיליוני מטרים רבועים. מבני המשרדים הם בעלי אופי ארכיטקטוני ייחודי, מוקפים גנים ופארקים ירוקים מדהימים ביופיים. הפארק אמור לאכלס גם חברות רב-לאומיות מובילות בעולם.

הכנס היה חלק מתערוכה בינלאומית בנושא תקשורת ותוכנה, הנערך כל שנה בעיר זו. במהלך הכנס, הוכרז על הקמת פורום קבוע של איגוד יצרני התוכנה של אירלנד, הודו וישראל. מטרתו היא לקדם את שיתופי הפעולה בין תעשיות התוכנה בעולם. שור נבחר כיושב ראש הפורום.

מעבר למטרות החשובות שיש לפורום זה, הוא אומר, "שמתי לעצמי למטרה לקדם את שיתוף הפעולה בתחום התוכנה בין ישראל לסין. גיליתי שהסינים מעריצים אותנו, את תעשיית ההיי-טק שלנו, את החדשנות. הם לא מפסיקים להתפעל ולשבח. הם רוצים אותנו שם, רוצים שנפתח שם סניפי מכירות, מרכזי פיתוח".

העיתוי של  המהלך הסיני – לא מקרי

ישראל החליטה לפני כשנה, שהשוק הסיני הוא יעד אסטרטגי עבור חברות תוכנה ישראליות. אולם לא מעט חברות ישראליות רואות את ההיי-טק הסיני כאיום מרוחק, בבחינת ענן שמעיב על אפשרויות הצמיחה של חברות עתירות מחקר ופיתוח. שור מבהיר בצורה חד-משמעית, כי "בשום אופן אין הכוונה לסייע לסינים להעביר מרכזי ייצור ופיתוח מישראל לשם, אלא בדיוק להיפך". לדבריו, "הכוונה היא ליצור הזדמנויות לחברות ישראליות, שמבינות את הפוטנציאל הטמון שם, ולהביא להם עסקים, כדי שירחיבו את הפעילות שם". הוא מדגיש כי חברות ישראליות רבות מכירות בחשיבות השוק הסיני אבל מתקשות לחדור לשם, הן בגלל המרחק והן בגלל אופיים הקשוח של הסינים שלא עושים הנחות לאף אחד. למרות זאת, בסין כבר פועלות לא מעט חברות ישראליות.

הלהיטות של הסינים למשוך אליהם ישראלים, היא בעיני שור הזדמנות לייצר שווקים חדשים עבור החברות הישראליות. שור אומר כי בכוונתו לרתום ליוזמה את ראשי התעשיה בארץ, את מכון הייצוא וגופים אחרים – כדי לגבש אסטרטגיה למימוש החלום הסיני. "אין ספק לגבי המטרות והכוונות שלהם", אומר שור, "לדעתי מי שצריך לפחד מהם אלה האמריקנים. הסינים מצליחים להגיע לרמות טכנולוגיות גבוהות ביותר. הם כבר מזמן לא החצר האחורית של העולם, ויש להם את כל הסיכויים להצליח".

סקירה שפרסם לפני כחצי שנה מכון הייצוא, מעלה כי דווקא בתחום תעשיית ה-IT יש שם פוטנציאל גדול מאוד. המכון ציטט מחקר שביצעה פירמת ראיית החשבון זיו-האפט-BDO על השוק הסיני, היא מעריכה ששוק ה-IT שם צפוי להגיע למחזור של 76 מיליארד דולרים השנה, גידול ממוצע של כ-19% בכל אחת מחמש השנים האחרונות, וגידול כולל של כ-120%. לפי תחזית זו, עתיד שוק ה-IT הסיני להפוך לשוק המיחשוב השלישי בגודלו עד 2010, אחרי ארה"ב ויפן. עיקר הגידול יהיה בתחום שירותי ה-IT במגזרי הפיננסי, הממשלה והתעשיה.

אין ספק שהעיתוי של המהלך של הסינים, בניסיונם לקרב אליהם את מדינות המערב – אינו מקרי. המיתון העולמי כמעט ודילג עליהם. יש להם כלכלה חזקה מאוד, יכולת לבצע כמעט כל פרויקט שהם רוצים (ע"ע אולימפיאדת בייג'ין). כך, את עיר ההיי-טק הם יבנו מהר יותר ממה שחושבים. האתגר הוא איך לגרום לכך שגם להיי-טק הישראלי תהיה שם דריסת רגל, וזאת מבלי לפגוע במימד הכחול-לבן שלו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים