תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » טכנולוגיה למען המלחמה ביוקר המחייה
הטכנולוגיה - אחד האמצעים המרכזיים שיכולים לסייע בהורדת מחירים. אילוסטרציה: BigStock

טכנולוגיה למען המלחמה ביוקר המחייה

מערכות מידע יכולות לעזור עד מאוד לארגונים, ועל ידי כך להוריד את המחירים – זו המסקנה שעולה מכנס ה-ERP ● וגם: כמה מילים על עיתונות הדפוס, כולל על המגזין החדש מבית אנשים ומחשבים

מאת 13 בנובמבר 2014, 18:58 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

בקרוב נוציא לאור מגזין שיעסוק בשילוב המתבקש של טכנולוגיה ועסקים: אנשים ומחשבים לעסקים. בגיליונות המגזין החדש ניתן תשובה לשאלה שכל מנהל שואל בכל פעם שמדברים איתו על מחשבים וטכנולוגיה: מה יוצא לי מזה?

הכנסת קיבלה השבוע בקריאה ראשונה את תקציב המדינה והעבירה אותו לדיון בוועדת הכספים לקראת הקריאות הסופיות. אחד היעדים של התקציב הוא לגרום למה שכולם מדברים עליו – הוזלת מחירים והקטנת יוקר המחייה.

בכנס ERP – מחשוב תעשייתי בעידן החדש, שהופק על ידי אנשים ומחשבים ונערך היום (ה') במלון שרתון בתל אביב, הוצגו פתרונות שיכולים לעזור בכך, על ידי סיוע למפעלי התעשייה להתייעל ולחסוך בהוצאות. כך תהיה להם אפשרות רבה יותר להוריד מחירים.

אין זה סוד שמפעלי התעשייה נמצאים די מאחור בכל מה שקשור לשימוש במערכות מידע שמסייעות לניהול העסק משלב ההזמנות עד לייצור. המקטע בין הבק אופיס לייצור הוא הבעייתי. בעוד שבבק אופיס נעשו השקעות בעשור האחרון, הרי שברצפת הייצור הטכנולוגיה נשארה כמה דורות אחורה.

איך זה מתקשר ליוקר המחייה? אחד ממרכיבי העלות היקרה של מוצרים רבים בשוק הישראלי הוא ההוצאות הקבועות: חשמל, מים, מיסים, שכר ושיווק. אלה הם פרמטרים שלבעל המפעל אין כמעט שליטה עליהם. המצב קריטי ביותר למפעלים שעובדים לייצוא לחו"ל, שם התחרות קשה, מאחר שבשורה ארוכה של מגזרים, מהנדס ישראלי לא זול יותר ממהנדס גרמני, אמריקני ובוודאי סיני או הודי.

לעומת זאת, ההוצאות על מערכות מחשוב יכולות בהחלט להיות מנוף מרכזי לצמצום עלויות הייצור, הן על ידי התייעלות והן על ידי אוטומציה של תהליכים עסקיים. החיסכון משמעותי והוא פונקציה של מידת המודעות של הנהלת הארגון ושל הכרה בעובדה שהשקעה במערכות ERP ובמחשוב בכלל אינה רק השקעה בכלי עזר. זהו כלי שיכול להיות ההבדל הדק בין המשך צמיחה של המפעל, בין יכולת הישרדות בשוק לקריסה או היעלמות.

המצב בשוק ה-ERP לתעשייה מוכר לראשי התעשיינים ולחברות שמספקות פתרונות. אחד מהם הוא יעקב רבינוביץ', שניהל את מערכות המידע של קונצרן המזון תנובה וכיום ממנכ"ל את Intentia, שמתמחה מזה שנים במערכות מחשוב לרצפת הייצור במפעלים.

גם השחקנים הגדולים האחרים מודעים לאתגר. סאפ (SAP), אורקל (Oracle) וחברות שמספקות פתרונות ERP באופן מסורתי לתעשייה נרתמות כעת למאמץ לחזק אותה ולהטמיע פתרונות מתקדמים שיסייעו לה להמשיך ולשגשג. הרי תעשייה מצליחה היא ארובה לתעסוקה לאלפי עובדים, תורמת לצמיחת המשק ומאפשרת לצעוד מהר יותר לקראת יציאה מהמשבר הכלכלי-חברתי בו אנחנו מצויים כיום.

יש תקווה לפרינט

אלה ימים לא טובים לתעשיית העיתונות המודפסת, בעולם וגם בישראל. האונליין, הטכנולוגיה, הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות הולכים ומייתרים את הצורך בהדפסת עיתונים. התעשייה שקיימת מאז שגוטנברג המציא את הדפוס, אי שם במאה ה-17, נמצאת במקום לא טוב.

גוטנברג וההתפתחויות אז גרמו להפצה מהירה יותר של מידע. בדיעבד, זה היה אחד המנועים למהפכה התעשייתית. תעשיית העיתונות היא אחד מתוצרי הלוואי של תעשיית הדפוס, אבל בהתמודדות מול הטכנולוגיות החדשניות, היא חטפה וממשיכה לחטוף מכה רצינית. בכל העולם אנחנו שומעים על יותר ויותר מו"לים שהחליטו לשנות את העיתונים שהם הבעלים שלהם בצורה דרמטית ואפילו להעביר את הפעילות לרשת.

בישראל המציאות לא פחות קשה ובאה לידי ביטוי בין היתר בתחרות הקשה המתנהלת בין העיתונים הגדולים. התחרות הזו גרמה לטלטלות רבות בעולם העיתונות המודפסת: החל מהמצב הקשה של מעריב, כולל מעבר מיד ליד וכמעט סגירה, ועד הפיטורים והצמצומים בהארץ. לא סייעה למצבם של העיתונים האחרים הופעתו של ישראל היום, שבמהרה כבש את המקום הראשון בדירוג העיתונים הנקראים בארץ ומנהל קרב ראש בראש מול העיתון אותו הוא הדיח, ידיעות אחרונות.

האונליין יכבוש את מקומו של הפרינט - אבל לא לגמרי. אילוסטרציה: BigStock

האונליין יכבוש את מקומו של הפרינט – אבל לא לגמרי. אילוסטרציה: BigStock

אתמול עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ איתן כבל שתכליתה להגן על תעשיית העיתונות הישראלית. בפועל, ההצעה הפכה למאבק פוליטי וקיבלה את השם "הצעת החוק לסגירת ישראל היום". היא תפסה את העין הציבורית בעיקר בגלל קרבת המו"ל של ישראל היום, שלדון אדלסון, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, והזדהות העיתון עם ראש הממשלה.

סגירת עיתון היא דבר רע, ולו בגלל העובדה שהיא מביאה לפיטוריהם של עובדים רבים. אין הגיון להצביע בעד פיטורי עוד עשרות עיתונאים. לא זה מה שיבריא את התעשייה. אולם, יש מקום שהממשלה תנסה לסייע לעיתונות המודפסת.

הצעת החוק תוקפת רק פן אחד בסיבות למשבר: האם ישראל היום יוכל להמשיך להיות מחולק בחינם – דבר שלא כל מו"ל יכול להרשות לעצמו, או שכמו יתר העיתונים, יהיה עליו להתחיל לגבות תשלום. אלא שהבעיה עמוקה יותר: גדל פה דור שלם של צעירים שמזמן הפסיק לקרוא עיתונים, גם אם הם מחולקים בחינם. סיוע לעיתונים הוא קודם כל חינוך לקריאתם, כבר מבית הספר, ולאחר מכן מתן תמריצים למפעלי דפוס שמדפיסים עיתונים, בדיוק כמו שנותנים למפעלי ייצור אחרים, תמריצים להעסקת עובדים מהפריפריה ועוד. יש בארץ כושר אדיר של הדפסה וחיזוק הפרינט ישפר מאוד את מצבם ויתרום לכלכלה.

במקביל, אנחנו רואים מגמה מעניינת בעולם, שדווקא עיתוני נישה, כמו העיתונות הטכנולוגית, לא הפסיקו לצאת. יש בזה הגיון, משום שברשת אנחנו קוראים את החדשות האחרונות, העכשוויות, ואילו דברים מעמיקים, ניתוחים ועוד, אנחנו עדיין אוהבים לקרוא בפרינט.

אנחנו, באנשים ומחשבים, מכירים בעובדה שהדפוס לא מת. כמדיה שבאה מהדפוס, בתור שבועון שהחל לצאת לאור ב-1981, לא הפסקנו להדפיס אף פעם. בכל פעם מצאנו מסגרת חדשה המתאימה לרוח התקופה. גם כעת אנחנו מתאימים את עצמנו לרוח התקופה, ובקרוב נוציא לאור מגזין שיעסוק בשילוב המתבקש של טכנולוגיה ועסקים: אנשים ומחשבים לעסקים. בגיליונות המגזין החדש ניתן תשובה לשאלה שכל מנהל שואל בכל פעם שמדברים איתו על מחשבים וטכנולוגיה: מה יוצא לי מזה?

השורה התחתונה: הפרינט לא מת. תעשיית העיתונות, בארץ כמו בעולם, זקוקה לעידוד וחיזוק ועל אף שהעיתונות מטבעה רוצה להיות חופשית ולא תלויה במחוקקים ובממשלות, במציאות של היום כנראה שאין ברירה.

טכנולוגיה למען המלחמה ביוקר המחייה Reviewed by on . הכנסת קיבלה השבוע בקריאה ראשונה את תקציב המדינה והעבירה אותו לדיון בוועדת הכספים לקראת הקריאות הסופיות. אחד היעדים של התקציב הוא לגרום למה שכולם מדברים עליו - ה הכנסת קיבלה השבוע בקריאה ראשונה את תקציב המדינה והעבירה אותו לדיון בוועדת הכספים לקראת הקריאות הסופיות. אחד היעדים של התקציב הוא לגרום למה שכולם מדברים עליו - ה Rating: 0

הגיבו