צוק איתן: התקשוב בלב שדה הקרב

ביום א' פרסמנו ראיון נדיר עם תא"ל אייל זלינגר, מפקד חיל הקשר והתקשוב. במועד פרסום עוד השלינו את עצמנו שאנחנו נמצאים בסיומו של מבצע צוק איתן והגיע זמן הסיכומים.

יומיים לאחר מכן, המציאות טפחה על פנינו ושוב אנחנו מצויים בתסריט של אש, טילים וקורבנות. אלא שכל זה לא סותר את הדברים החשובים שאמר תא"ל זלינגר על פעילות התקשוב בצוק איתן. יהיו אשר יהיו המסקנות והחקירות שעוד נכונו לנו בעקבות המבצע, אם יהיו, על דבר אחד נאה שיהיה קונצנזוס בצבא ומחוצה לו: התקשוב, על זרועותיו השונות, היה חלק בלתי נפרד משדה הקרב. הוא זה שסיפק את התשתיות הטכנולוגיות שאפשרו לצה"ל לפעול כמו שפעל. זה מתחיל בפלזמות, שרק לפני שמונה שנים, עם שוך מלחמת לבנון השנייה, היו הדבר המושמץ ביותר, דרך מערכות השו"ב שפועלות בתוך כיפת ברזל וכלה בעוד שורה ארוכה של אביזרים, מערכות מידע וכלים ממוחשבים שהשתיקה יפה להם.

ההישג העיקרי של התקשוב בצוק איתן הוא היכולת לספק למפקדים בשטח תמונת מצב אמיתית, מלאה ומיידית – עובדה שאפשרה להם לקבל אינספור החלטות גורליות ואולי אפילו מצילות חיי אדם. אפשר לומר, בצניעות המתבקשת, שהכלים והפתרונות שהתקשוב הגיש למפקדים, הביאו את השילוביות ושיתוף הפעולה בין היחידות בצה"ל לרמה שלא הייתה באף מלחמה אחרת. באחד המקרים היא אף הצילה חיי חיילים. כאן ראוי לצטט את דברי תא"ל זלינגר: "המבצע טרם הגיע לסיומו, אולם כבר כעת ניתן לקבוע לגביו דבר אחד – מדובר באחד המבצעים המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית בהם לקח צה"ל חלק עד היום".

הישג אחר שראוי להיזקף לזכות כוחות הביטחון, כמו גם למנהלי המחשוב בארגונים הגדולים, הוא ההתמודדות עם נושא הסייבר ומיגור המתקפות שהיו על ישראל. אמנם, ההיקף הכללי היה קטן יותר משציפינו, אבל בחלק מהארגונים הוא דווקא היה גדול יותר, במיוחד בממשלה וברשויות מקומיות. השבוע גם נחשף כי מי שעמד מאחורי ההתקפות היזומות האלה הייתה איראן, שתומכת לא רק בטרור פיזי כי אם גם בטרור קיברנטי.

כאן חייבים להתריע בפני כל מי שעל המשמרת של ההתמודדות עם מתקפות הסייבר: בניגוד לאש הפיזית, שבשלב מסוים תיפסק, במלחמת הסייבר אין הפסקת אש. האקרים מתוחכמים מכל פינה בעולם שוברים את הראש כיצד לפצח את ההגנה הישראלית במגזרים הפרטי והציבורי. כמו בקרב, גם כאן הערנות צריכה להיות בשיאה כל הזמן, צריך לרענן נהלים, לחפש שיטות הגנה מקוריות שהאויב לא מכיר ולא להירדם בשמירה. מערכות ההגנה הטובות ביותר בעולם שמושקעות בארגונים לא שוות ולו דולר בודד אם פעם אחת הצליחו ההאקרים לפרוץ את המערכות ולגרום נזק משמעותי לארגון ובעיקר ללקוחות שלו.

המאבק בסייבר הוא כלל עולמי, והיעדים משתכללים ומתרחבים כל הזמן, בעיקר בכל הנוגע לגורמי תשתית: תחבורה, רשתות מים וחשמל, בתי חולים, מרפאות, רשתות קמעוניות, שאחראיות על אספקת מזון חיוני, ועוד. כאן אין מקום להסדרה או הבנות ויש צורך להיות ערני כל יום וכל שעה.

הרשת מתגייסת למאבק בהסתה

אחת התוצאות המסוכנות מצוק איתן היא גילויי ההסתה והאלימות שנחשפו ברשת. לא מדובר במשהו חדש, השסעים בחברה הישראלית ותיקים וידועים, אלא שהחידוש הפעם היה בשימוש הנרחב ברשתות החברתיות כדי לפרסם את אותם דברי הסתה. הפוסטים הללו והתפוצה הרבה שלהם נתנו דרור נרחב לדעות ומחשבות קיצוניות ביותר, עד כדי הסתה לרצח, והפכו את הרשת למקום שהרבה פחות נעים להיות בו.

אנשי פייסבוק (Facebook) ושאר המקומות שבהם היא באה לידי ביטוי מצאו את עצמם בפני מציאות שלא הורגלו בה: מצד אחד הם בונים את האימפריות שלהם על כך שהכול פתוח וכל אחד יכול לכתוב ככול העולה על רוחו, אולם, מצד השני, מופנות אליהם בקשות דחופות לסנן תכנים ולעצור כל בריונות ברשת.

מי שנקט ביוזמה יפה למניעת התופעות האלה הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיצא ביום ג' בקמפיין רשת שנועד להילחם מול ההסתה והגזענות.

במיוחד הופנו קריאות אל ראש הממשלה ושר החינוך בבקשה שייצאו בציבור בצורה הכי בולטת ומורגשת, כדי להבהיר אחת ולתמיד שהסתה נגד קבוצות אוכלוסיה מסוימות אינה מקובלת והיא מחוץ לשיח הציבורי-תרבותי. הקמפיין זכה כמובן להדים חיוביים רבים והופץ ברשת על ידי שיתופים והעברות שונות. כאן מתגלה אחד הצדדים היפים של הרשת, שמאפשרת, לצד הגזענות, קמפיינים נגדה ונגד פגיעה באושיות הדמוקרטיה.

הוויכוח בין ימין לשמאל, בין ערבים ויהודים, בין חרדים לחילונים ובין קבוצות אינטרסים שונות יכול להיות נוקב, חריף ובלי להגיע להסכמות, אבל חייבים לסמן קו אדום, קו ההסתה והגזענות, שאותו לא עוברים. פעילות כמו הקמפיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה היא חשובה ודחופה, מאחר שמדובר בתוך שעון חול שהולך ואוזל לקראת הרצח הפוליטי או הגזעני הבא.

קמפיין ברשת החברתית הוציא לפני שלוש שנים את ההמונים לרחובות במחאה החברתית. עכשיו תורה של הרשת להוציא את אותם המונים שוב לכיכר העיר, כדי להפגין ולהגיד לא להסתה. ויפה שעה אחת קודם.