הפתרון נמצא אצל העובדים שלכם – תנו להם לפתח אותו

הבינה המלאכותית מאפשרת לעובדים שמכירים את הבעיות לבנות בעצמם את הפתרונות ● כדי שזה יעבוד, הפיתוח חייב להתבצע בתוך מערכות הארגון ומנגנוני הבקרה שלהן

אבי מושקוביץ, מנהל חטיבת האנטרפרייז באורקל ישראל

מנהל שרשרת אספקה יודע לזהות תהליך מסורבל שמעכב את העבודה, אנליסטית כספים יודעת בדיוק מה צריך לשנות כדי לקצר את סגירת הדוחות, ומנהלת משאבי אנוש כבר תכננה בראש דרך יעילה יותר לניהול סידורי העבודה. לשלושתם יש משהו משותף: הם מכירים היטב את הבעיה ויודעים איך אפשר לפתור אותה, אבל לא בהכרח מחזיקים בכלים שיאפשרו להם לפתח את הפתרון בעצמם. אז הם פונים למחלקת ה-IT, פותחים בקשה ומחכים. וכשהבקשה שלהם מתחרה בפרויקט גדול יותר, היא נדחקת לסוף הרשימה.

זהו אחד הפערים הוותיקים בעולם התוכנה הארגונית. האנשים שמבינים הכי טוב כיצד העבודה מתבצעת אינם בהכרח אלה שיודעים לפתח את המערכות שישפרו אותה. מנגד, המפתחים לא נמצאים בתוך כל תהליך עבודה ולא מכירים כל קושי שעולה בשטח. במשך שנים ארגונים התנהלו כך, אבל התפתחות הבינה המלאכותית מאפשרת להתחיל לשנות את חלוקת התפקידים הזאת.

השינוי הוא ביכולת לקרב את פיתוח הפתרונות לאנשים שמכירים את העבודה עצמה, במקום להסתמך רק על צוותי פיתוח מרכזיים. אפליקציות המבוססות על סוכני AI מאפשרות לעובדים לקחת חלק בפיתוח כלים שיכולים לבצע פעולות ולקדם תהליכים עסקיים, ולא רק להציע המלצות. בעזרת כלים חדשים, עובדים יכולים לתאר בשפה טבעית את הפתרון שהם צריכים ולהשתתף בבנייתו, גם ללא ידע מעמיק בתכנות. במקביל, מפתחים יכולים להמשיך להשתמש בכלי העבודה המוכרים להם. כך אפשר להרחיב את מעגל האנשים שמשתתפים בבניית הפתרונות.

השאלה של הבקרה

אלא שכאן מתעוררת שאלה חשובה: מה קורה כשיותר עובדים יכולים לפתח כלים שפועלים בתוך מערכות הארגון וניגשים למידע עסקי? בארגונים רבים, פתרונות AI נבנים בנפרד ממערכות הליבה, ורק לאחר שהם כבר פועלים מתחילים להתמודד עם הרשאות, אבטחת מידע, אישורים ותיעוד פעולות. המשמעות היא שבפועל נוצר פרויקט נוסף, שלא תמיד נלקח בחשבון מראש. לא מעט פיילוטים מבטיחים נתקעים בדיוק בשלב הזה.

לכן, לא מספיק לתת לעובדים כלים שמאפשרים להם לפתח פתרונות AI בעצמם. חשוב שהפיתוח ייעשה בסביבה שמחוברת למערכות הארגוניות הקיימות ופועלת בהתאם לכללי אבטחת המידע, ההרשאות ומנגנוני הבקרה שלהן, כבר מהשלב הראשון. למשל, אם מנהלת משאבי אנוש מפתחת סוכן AI שיסייע לה בעבודתה, אפשר להגדיר שהסוכן יפעל בהתאם להרשאות שלה, כך שלא יוכל לגשת למידע שהיא אינה מורשית לראות או לבצע פעולות החורגות מכללי הארגון ומתהליכי האישור שלו.

הגישה הזאת עומדת בבסיסה של מגמה חדשה המכונה Builder Economy, שבה יותר עובדים יכולים להפוך רעיונות וידע מקצועי לפתרונות טכנולוגיים, מבלי שהארגון נדרש לוותר על מנגנוני הבקרה שלו. לשינוי הזה יש משמעות גם מעבר לתהליך הפיתוח עצמו. מערכות ארגוניות ששימשו במשך שנים בעיקר לניהול ולתיעוד מידע יכולות כיום, באמצעות סוכני AI, לסייע גם בביצוע משימות ובקידום תהליכים עסקיים. כך למשל, ניתן לקצר את תהליך סגירת הדוחות הכספיים, לייעל את סידורי העבודה ולשפר את ניהול שרשרת האספקה.

מאיפה מתחילים

אז מאיפה מתחילים? דווקא מהעובדים שכבר מכירים את הבעיות. לעיתים אלה האנשים שלפני שנים מצאו דרך לעקוף תהליך מסורבל באמצעות גיליון אקסל. מנהלים צריכים לזהות אותם, לתת להם כלים, להגדיר גבולות ברורים ומדדי הצלחה ולאפשר להם להתנסות.

העידן הקודם של התוכנה הארגונית הוגדר לפי המהירות שבה ארגונים יכלו לאמץ פתרונות שספקים פיתחו עבורם. העידן הבא יוגדר לפי המהירות שבה יוכלו לפתח פתרונות בעצמם, באופן בטוח ובתוך המערכות הארגוניות הקיימות. הפער יהיה בין ארגונים שיאפשרו למאות עובדים לפתח אפליקציות מבוססות סוכני AI לבין אלה שישאירו את היכולת הזאת בידי עשרות בודדות.

אבי מושקוביץ הוא מנהל חטיבת האנטרפרייז באורקל ישראל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים