במקום להגביל חשמל לחוות שרתים, צריך לנצל אותו טוב יותר

המשמעות של החלטת מליאת רשות החשמל להגביל כל חוות שרתים חדשה להספק של עד 200 מגה-וואט ברורה: כ-50 פרויקטים חדשים להקמת חוות שרתים, שביקשו הספק גבוה יותר, חלקם בהיקף של ג'יגה-וואט ויותר, יידרשו להצטמצם או להתפצל בין כמה אתרים. ההחלטה מתקבלת על רקע תנופה חסרת תקדים בהקמת חוות שרתים בישראל בשנתיים האחרונות.

כמעט מדי שבוע מתפרסם פרויקט חדש, וגם הממשלה הכירה בחשיבות האסטרטגית, ואף הביטחונית, של התחום. בפברואר 2026 היא הכירה בחוות השרתים ליישומי AI כתשתית לאומית שיש להאיץ את הקמתה.

שני וקטורים מתנגשים

אלא שכאן מתנגשים שני וקטורים. מצד אחד, הרצון לבסס את מעמדה של ישראל בחזית מהפכת ה-AI העולמית באמצעות תשתית מחשוב מתקדמת ושרתים עם שבבים בעלי כוח עיבוד גבוה. מצד שני, כמויות האנרגיה האדירות שהשבבים האלה צורכים, והיכולת של מדינת ישראל לעמוד בעומסים כאלה.

המתח הזה אינו ייחודי לישראל. מדינות בארה"ב, כמו וירג'יניה וטקסס, הקימו חוות שרתים בהיקפי ענק, וכעת הן מתמודדות עם נפילות חשמל, עיכובים בחיבור תשתיות חדשות ועליות מחירים שמכבידות על הצרכנים. לישראל יש עכשיו הזדמנות ללמוד מהניסיון האמריקאי ולממש את החזון של חוות השרתים כמנוף כלכלי וכמרכיב חשוב בביטחון הלאומי. אבל הגבלת ההספק צריכה להיות רכיב אחד במדיניות רחבה, ולא הפתרון היחיד.

כמה כוח מחשוב אפשר להפיק מכל מגה-וואט

עבור קובעי המדיניות, השאלה אינה רק כמה חשמל להקצות לכל חווה, אלא כמה כוח מחשוב אפשר להפיק מכל מגה-וואט. במקום להתמקד רק בהגבלת הביקוש ובהרחבת התשתיות, ישראל צריכה לעודד טכנולוגיות שמאפשרות להפעיל יותר מעבדי AI באותה כמות אנרגיה. כך אפשר לשמור על משאבי החשמל של המשק כולו, לצמצם את ההשפעה הסביבתית ולחזק את התחרותיות של ישראל בשוק ה-AI העולמי.

אחד התחומים שבהם נדרש שינוי משמעותי כדי להוריד את צריכת האנרגיה הוא קירור השרתים עצמם. מערכות קירור מבוססות אוויר, הנפוצות בחלק ניכר מחוות השרתים, מתקשות להתמודד ביעילות עם החום שמייצרים מעבדי AI מתקדמים. הן צורכות חשמל נוסף ותופסות שטח יקר. לישראל יש סיבה נוספת להתייחס ליעילות אנרגטית ברצינות. חוות שרתים פועלות מסביב לשעון, גם בשעות שבהן הייצור הסולארי יורד. אגירת חשמל בשעות השפל לשימוש בשעות השיא יכולה להוריד את הביקוש מהרשת בשעות העומס, וקירור יעיל מקטין את החשמל הנדרש לאותו עומס עבודה חישובי. שני הכלים יחד יכולים להקל את הלחץ על משק החשמל.

קירור נוזלי במקום מיזוג אוויר

לכן יש לאמץ טכנולוגיות קירור מתקדמות, המבוססות על נוזל שמפנה את החום ישירות מהשרת. הן מבטלות את הצורך במערכות מיזוג אוויר יקרות ולא יעילות, ומאפשרות להפנות יותר חשמל למעבדים עצמם. כך, במקום לבקש 200 מגה-וואט, חוות שרתים יכולה להסתפק ב-160 מגה-וואט, או להפעיל כ-25% יותר מעבדים באותה הקצאת חשמל.

חלק ממערכות הקירור המתקדמות משתמשות בנוזל שאינו מוליך חשמל, שמגיע ישירות לרכיבים המתחממים, סופג את החום ומתאדה. האדים עוברים למערכת חיצונית, מתעבים וחוזרים במחזור סגור. השיטה מפנה את החום בסמוך לשבב, בלי להזרים מים אל רכיבי המחשוב עצמם, ובכך מפחיתה את האנרגיה הנדרשת לקירור ומאפשרת צפיפות מחשוב גבוהה יותר, תוך שיפור היעילות התפעולית והעמידות של המתקן.

ליתרונות האלה יש גם היבט סביבתי: פחות צריכת אנרגיה, ואין צורך במים בלולאת הקירור הישירה לשבב. זה יתרון חשוב במיוחד באזורים שבהם משאבי המים מוגבלים, דוגמת ישראל. היקף החיסכון בפועל תלוי בטכנולוגיה, בתכנון המתקן ובתנאי ההפעלה, אבל הכיוון ברור. את תשתיות הקירור צריך לבחון לא רק לפי עלותן, אלא גם לפי תרומתן ליעילות האנרגטית והסביבתית של חוות השרתים.

מה חסר במתווה של רשות החשמל

אלא שהמתווה של רשות החשמל, שהגיע אחרי הקפאת האישורים להקצאת חשמל לחוות שרתים בקיץ, קובע תקרות, מכסות וערבויות, אבל אינו כולל אף קריטריון של יעילות אנרגטית. כל עוד חלק מהקריטריונים עדיין פתוחים לשימוע, אפשר לסגור את הפער: לקבוע יעדי יעילות מדידים, לחייב דיווח על צריכת חשמל ומים, ולשלב ביצועים מוכחים בהחלטות על חיבור מתקנים חדשים.

חוות שרתים הן הרבה יותר מתשתית טכנולוגית. הן מנוף אסטרטגי לצמיחה, למשיכת השקעות ולפיתוח תעשיית ה-AI. ישראל לא צריכה לבחור בין צמיחה בתחום ה-AI לבין ניהול אחראי של משק האנרגיה: תשתית יעילה מאפשרת את שניהם, שומרת על אמינות אספקת החשמל לכל המשק, מצמצמת עלויות ופליטות ומחזקת את מעמדה של ישראל בשוק ה-AI הגלובלי.

הכותב הוא סמנכ"ל המכירות של זוטא קור, המפתחת פתרונות קירור שמפחיתים את צריכת החשמל לקירור ומאפשרים צפיפות מחשוב גבוהה יותר בחוות שרתים. החברה פועלת בפארק התעשייה ספירים הסמוך לשדרות.