איזו ממשלה שלא תהיה, ההיי-טק צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות

בחירות 2026 הסתיימו במה שנראה, במציאות הפוליטית הישראלית, כ-Dead lock. נכון שמבחינת מספר המנדטים יש הכרעה ברורה – 67 מנדטים נגד המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה ורק 53 מנדטים בעד, אבל 19 המנדטים של המפלגות הערביות נחשבים על ידי רוב המפלגות הציוניות כ-"אקס טריטוריה", כאלה שמקסימום אפשר לשתף איתן פעולה בכנסת, אבל לא להיכנס איתן לממשלה. לכן, נותרנו ללא הכרעה, ולא ברור לאן פנינו מועדות – ממשלת מיעוט בראשות גדי איזנקוט, ממשלת אחדות, בחירות חוזרות או אפשרות יצירתית אחרת.

מצב שכזה, של חוסר הכרעה פוליטית, הוא לא טוב להיי-טק. אלא אם הערפל יתפוגג בשבועות הממש קרובים ותורכב ממשלה, לא יהיה תקציב מדינה לשנת 2027, וחוסר הוודאות ימשיך לשלוט – בכלל, ובכל הנוגע לכלכלה בפרט. זה משפיע ישירות על חברות טכנולוגיה ומשקיעים, מפני שההיי-טק חי על העתיד יותר מאשר על ההווה. והעדר תקציב מדינה אומר פעולה בתקציב המשכי – בכל חודש מקבל כל אחד מהגופים הממשלתיים 1 חלקי 12 מהתקציב שלו בשנה שעברה. בהקשר של חברות הטכנולוגיה זה אומר פגיעה במענקים מהמדינה (למשל של רשות החדשנות), קושי בתכנון כלכלי ארוך טווח, מאחר שלא ברור מה תהיה מדיניות המס, וחשיפה לשלל סיכונים. וזה מאוד לא טוב כשמדובר בתעשייה שמתבססת במידה רבה על השקעות זרות, חברות רב לאומיות וייצוא.

לתשומת לב הקורא בנימין נתניהו. צילום: Shutterstock

לכך יש לצרף את הדברים שנתניהו אמר ערב הבחירות בראיון לערוץ הכלכלה, שלפיהם הוא נערך למעבר לכלכלת קריפטו עקב סנקציות בינלאומיות שעלולות להיות מוטלות על ישראל. מעבר לחוסר ההיתכנות המעשית של רעיון זה, ברור שהדהודו בעולם לא מגביר, וכנראה שאף מוריד, את המוטיבציה של חברות טק ומשקיעים זרים לשים כאן את כספם, שגם ככה היא לא בשמים בשלוש השנים האחרונות.

המטרה: להשאיר את החברות הרב לאומיות והישראליות כאן

בישראל פועלים יותר מ-400 מרכזי פיתוח של חברות טכנולוגיות רב לאומיות, שמעסיקים, על פי נתוני רשות החדשנות, כשליש מעובדי ההיי-טק בישראל. אחד הסימנים לחוזקו של הענף בארץ הוא העובדה שרוב חברות הטק הגדולות פעילות פה ולא נטשו, למרות השנים הקשות שעברנו והאווירה הבינלאומית השלילית כלפי ישראל. ההון האנושי שלנו, החדשנות הישראלית והחוזים השמנים שיש לרבות מהן כאן הכריעו לטובתנו.

לכך יש להוסיף את שלל החברות הישראליות – מסטארט-אפים ועד לחברות גדולות ומבוססות. אלא שהעדר תקציב, המשך המהפכה המשפטית ועוד פעולות מעוררות מחלוקת עלולים להביא את אותן חברות להעביר את הרישום ואת הכסף לחו"ל – מה שכבר קרה בכמה וכמה מקרים ב-2023, ואת החברות הרב לאומיות להעתיק את הפעילות שלהן בישראל למדינה אחרת, עם העובדים ובעיקר בלעדיהם.

לשם כך צריך להקים מהר ממשלה, שתגבש תמריצים שיעודדו את החברות להשאיר את הפעילות שלהן בארץ, ותפעל בצורה הרבה יותר יעילה וחזקה להילחם בבריחת המוחות. על פי הערכות שונות, בין 11 אלף ל-13 אלף עובדי היי-טק עזבו את ישראל מינואר 2023 ועד עכשיו. לפי רשות החדשנות, 8,300 עובדים עשו זאת בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה בלבד.

כמה רשויות ממשלתיות, ובהן המטה הלאומי לבינה מלאכותית, עשו בשנה האחרונה כמה פעולת כדי להחזיר לארץ מדענים חוקרים, בעיקר בתחום זה. הם הביאו להגדלת תקנים במוסדות האקדמיים וסיוע לחוקרים לעשות את הפוסט דוקטורט שלהם כאן ולא בחו"ל. אלא שזאת טיפה בים, והאתגר העצום של החזרת המוחות שברחו לחו"ל, כולל המדענים, יונח לפתחה של הממשלה החדשה. ללא אותם מדענים, ישראל לא תוכל לממש את הפוטנציאל שלה בתחומי המחקר והפיתוח של הבינה המלאכותית.

ולתשומת לב הקורא גדי איזנקוט. צילום: יהב טרודלר (Yahav Studio / דוברות גדי איזנקוט), מתוך ויקימדיה קומונס, רישיון CC BY-SA 3.0.

אתגר נוסף, שקשור גם הוא לבינה מלאכותית, אבל לא רק, הוא השקעה בתשתיות. הממשלה אמנם השיקה תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, אבל התקציבים מצומצמים יחסית וצריכים לגדול דרמטית, והמכרז להקמת מחשב על לאומי נתקל בעיכובים ביורוקרטיים, שצריכים להיפתר.

בנוסף, יש את החלטת הממשלה מפברואר האחרון, שמטרתה להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית באמצעות האצה נרחבת של הקמת חוות שרתים. אלא שכאן יש את האתגר, או צוואר הבקבוק, של משק החשמל: החוות האלה זוללות כמות אדירה של חשמל – מה שהביא את רשות החשמל לפרסם הנחיות קשיות לחוות אלה. זאת, כדי למנוע קריסה של רשת החשמל. שלא לדבר על ההתנגדויות של ארגוני סביבה ורשויות מקומיות להקמת חלק מהחוות. הממשלה הבאה תצטרך "לשבור את הראש" ולהבין איך היא נותנת לאתגרים האלה מענה – ואיזה מענה.

הגדלת מעגל המועסקים – ומה עם החינוך הטכנולוגי?

אתגר נוסף הוא הגדלת הפיריון והרחבת מעגל המועסקים בהיי-טק הישראלי, כך שיהיו בענף יותר עובדים מאוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בו, בהן חרדים וערבים. כאן זה תלוי במידה לא מעטה איזו ממשלה תוקם: לממשלה עם המפלגות החרדיות עלול להיות תמריץ נמוך, אם בכלל, לשלב חרדים בהיי-טק, כמו שאין לממשלה הנוכחית כל רצון לשלב אותם בצבא. לעומת זאת, לממשלה עם או בתמיכת המפלגות הערביות יכול להיות אינסנטיב לשלב את האוכלוסייה הערבית בהיי-טק, ויכול להיות שממשלת אחדות תרצה לשלב את שתי האוכלוסיות הללו יותר מאשר ממשלה בהרכב אחר.

נושא אחר שהממשלה הבאה תצטרך להתמודד איתו הוא החינוך הטכנולוגי. אם היא תחפוץ שההיי-טק הישראלי ימשיך לשגשג, יהיה על ראש הממשלה, מי שזה לא יהיה, למנות שר חינוך שירחיב את לימודי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), כולל ובדגש על לימודי בינה מלאכותית, יגדיל את האוריינות הדיגיטלית של המורים והתלמידים, ויצמצם פערים בין המרכז לפריפריה.

לאור הקריטיות של הטכנולוגיה בכלל וה-AI בפרט, והתלות שלנו בהן, על הממשלה שתוקם להכריז באופן ברור מה היא מתכוונת לעשות בתחומים אלה כבר במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה. זה צריך להיעשות בתוכנית לאומית להיי-טק

החוקים שהכנסת צריכה להשלים

עוד לפני השבעת הממשלה החדשה, הכנסת תתחיל לעבוד, ועל שולחנה מונחות הצעות חוק שלא עברו בכנסת הקודמת.

אחת מאותן הצעות היא חוק חוות שרתים ל-AI. החוק נועד להכריז על חוות שרתים גדולות כתשתית לאומית, וכנגזרת מכך לתת מענה לאתגרי האנרגיה והסייבר, ולקבוע מיקומים גיאוגרפיים מועדפים לקבלת אישורים להקמתן. החוק עבר ביוני השנה בקריאה ראשונה, אושר בוועדה לקריאות שנייה ושלישית, ולא אושר. יש לקוות שהכנסת החדשה תעשה זאת.

בהקשר זה, בדיונים בכנסת היוצאת הועלו כמה הצעות לחוקק חוק AI כללי, שאמור להסדיר את הרגולציה על התחום. אלא שהדיונים האלה לא הבשילו לחקיקה, והציפייה היא שהכנסת הבאה תקדם את הנושא.

גם לה תהיה עבודה רבה במה שקשור להיי-טק. הכנסת. צילום: יהושע הלוי, ShutterStock

חוק נוסף, שנמצא (למרבה הצער במקום נמוך) על סדר היום כבר כמה וכמה כנסות, ולא הושלם גם בכנסת היוצאת, הוא חוק הסייבר הלאומי. החוק נועד להסדיר את הסמכויות של מערך הסייבר הלאומי ולהחיל על ארגונים שונים חובת דיווח על אירועי סייבר – בעיקר על הקריטיים שבהם. החוק הזה מתגלגל בכנסת מאז 2011 ועבר גלגולים שונים, בעיקר עקב חילוקי דעות בנושאים שקשורים להגנת הפרטיות. הוא הועלה להצבעה כמה פעמים – ולא עבר.

ההתפתחות האחרונה היא שחוק הסייבר ה-"גדול" אושר בוועדת החוץ והביטחון לקריאות שנייה ושלישית, אולם לא הועלה להצבעה סופית במליאה.

בדצמבר 2023, קצת לאחר פרוץ המלחמה בעזה, נחקק חוק מצומצם יותר, שנועד להתמודד עם תקיפות סייבר חמורות. אולם, הוא נחקק כהוראת שעה, שמאז מוארכת בכל פעם – ולא כחקיקה ראשית.

בשורה התחתונה, לאור הקריטיות של הטכנולוגיה בכלל והבינה המלאכותית בפרט, והתלות של כמעט כולנו בהן, על הממשלה שתוקם להכריז באופן ברור מה היא מתכוונת לעשות בתחומים אלה כבר במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה. זה צריך להיעשות בתוכנית לאומית להיי-טק, שתעמיד את ההשקעות שלה בתחום, תעודד את ההשקעות של גורמים אחרים בענף, תזניק את החינוך הטכנולוגי ובכלל, תעצים את תעשיית ה-AI הישראלית ואת יישומה במשרדי הממשלה, ובכלל, תעמיד את ההיי-טק בראש סדר העדיפויות הלאומי. עליה לתת לזה ביטוי בהגדלת תקציבים לגופים כמו רשות החדשנות, וביצירת יציבות כלכלית וביטחונית, שהם תנאי להמשך היות ענף ההיי-טק הקטר של המשק. על הממשלה הבאה לחזק את ההיי-טק בצורה ממוקדת ונקייה מכל שיקול פוליטי.