נחשף: קמפיין ההשפעה הרוסי Doppelgänger חזר לישראל לפני הבחירות

קמפיין ההשפעה הרוסי Doppelgänger, המכונה "הכפיל", חזר לפעול בישראל ומפיץ כתבות מזויפות המתחזות לתכנים של כלי תקשורת מוכרים. כך עולה ממחקר חדש של קלירסקיי, שנחשף לאנשים ומחשבים. בין מאי לאוקטובר 2026 תיעדו חוקרי החברה לפחות 76 כתבות מזויפות שפורסמו באתר walla[.]ist, המתחזה לאתר וואלה. הקישורים לתכנים מופצים בעיקר ברשת X, באמצעות מערך של חשבונות מזויפים.

לפי החוקרים, מטרת הפעילות אינה רק הפצת פריט מידע כוזב כזה או אחר, אלא החדרה מתמשכת של מסרים שמקדמים אינטרסים רוסיים, פוגעים באמון בממשלה ובמוסדות המדינה ומעמיקים מחלוקות קיימות בחברה הישראלית. החוקרים מעריכים כי ההתעוררות המחודשת של הפעילות עשויה להיות קשורה לניסיון להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות לכנסת, שייערכו ביום שלישי הקרוב.

66 דומיינים שמובילים לאתר מתחזה אחד

התשתית שפועלת בישראל בנויה סביב אתר מרכזי אחד, שאליו מובילה שרשרת של כתובות אינטרנט. במהלך המחקר איתרו אנשי קלירסקיי 66 דומיינים נוספים שהוקמו כחלק מהמערך ומפנים אל האתר המתחזה לוואלה.

לדברי החוקרים, התשתית נקשרה לספק שרתים וירטואליים הרשום בדובאי, שחברת האם שלו פועלת מרוסיה. אותו מערך משמש גם אתרים המתחזים לכלי תקשורת במדינות נוספות, בהן אוקראינה, צרפת וגרמניה. Doppelgänger אינו קמפיין חדש. המבצע פועל בזירות שונות בעולם באמצעות שכפול העיצוב, הלוגו ומבנה העמודים של כלי תקשורת מוכרים, במטרה לגרום לגולשים להאמין שהם קוראים תוכן של מקור לגיטימי.

טורקיה מאיימת, ארה"ב נוטשת והישראלים עוזבים

השינוי בנרטיבים שקידם קמפיין Doppelgänger לאורך התקופה, מהאיום הביטחוני ועד מסרים על נטישת ארה"ב, הגירה וקריסה כלכלית צילום: קלירסקיי

הקמפיין אינו ממציא בהכרח נושאים חדשים. לדברי חוקרי קלירסקיי, הוא משתמש בסוגיות שכבר נמצאות בשיח הציבורי וממסגר אותן מחדש באופן שנועד לעורר פחד, חוסר אמון ותחושה של הידרדרות. בספטמבר בלטו שני מסרים מרכזיים. הטענה שלפיה טורקיה נערכת לעימות עם ישראל הופיעה ב-28% מהפרסומים שנבדקו, והמסר שלפיו ארה"ב נוטשת את ישראל הופיע ב-26% מהם. לצד אלה הופצו תכנים על הגירה ובריחת מוחות, קריסה כלכלית ויוקר המחיה.

הנרטיבים משתנים בהתאם לאירועים. במאי, למשל, הופיעו מסרים שקשרו בין רחפנים אוקראיניים לחיזבאללה. החל מאוגוסט הוצגה טורקיה כאיום מרכזי יותר מאיראן. לדברי החוקרים, בשני המקרים המסגור תאם אינטרסים רוסיים: במקרה הראשון באמצעות הכפשת אוקראינה, ובשני באמצעות דחיקת איראן ממרכז השיח.

הפעילות מגיבה במהירות גם לאירועים אקטואליים. במחקר נמצאו תכנים שנבנו סביב המשבר בנתב"ג, יוקר המחיה, מחסור ברופאים, יחסי ישראל וארה"ב והתפתחויות בזירה הבינלאומית. כדי לחזק את האשליה שמדובר בתוכן אמיתי, הכותרות באתר המתחזה נבנות בדפוס שמחקה את וואלה, לרבות סיומת שנועדה לגרום לקישור המשותף להיראות כאילו הגיע מאתר החדשות המקורי.

הרעלת מודלי AI כחלק משיטת הפעולה

אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא שהקמפיין אינו מכוון עוד רק לקוראים ברשתות החברתיות. קלירסקיי ממפה את אחת משיטות הפעולה של Doppelgänger כ-"Flood Information Space", הצפת מרחב המידע בתוכן מזויף או מטעה. לפי המחקר, מאז חידוש הפעילות מפרסם המערך כ-10 כתבות בשבוע. המטרה אינה בהכרח להפוך כל אחת מהן לוויראלית, אלא לייצר נפח גדול של תוכן שיישאר זמין ברשת ויוכל להיסרק על ידי מנועי חיפוש ומודלי בינה מלאכותית.

קלירסקיי מפנה בהקשר זה גם לתחקירים של The Guardian ושל Threadlinqs, שלפיהם מערך Doppelgänger מציף אלפי כתבות כוזבות באתרים המתחזים לכלי תקשורת מוכרים, בהם Der Spiegel, Le Monde, Fox News ו-The Guardian. החשש הוא שזחלני רשת ומודלי שפה יסרקו את התוכן הזה, ולאחר מכן צ'אטבוטים ומנועי תשובה יציגו חלק ממנו למשתמשים כמידע עובדתי. בדרך זו הקמפיין עשוי לעקוף חלק ממנגנוני הסינון של הרשתות החברתיות ולהחדיר את המסרים שלו גם למערכות שאוספות ומעבדות מידע באופן אוטומטי.

לדברי החוקרים, הדבר עשוי גם להסביר את הפער בין קצב הייצור הגבוה של הכתבות לבין ההפצה המצומצמת יחסית שלהן ברשתות החברתיות. אם התוכן נועד גם להיסרק על ידי מערכות אוטומטיות, מספר השיתופים אינו עוד המדד היחיד להצלחת הקמפיין. חוקרי קלירסקיי הזהירו כי הציבור צריך להיות ער לכך שהמסרים המופצים במסגרת הקמפיין נועדו לבצע מניפולציה ולהשפיע על דעת הקהל באופן התואם אינטרסים רוסיים.