לא רק חשמל: מהם החסמים לבניית חוות שרתים בישראל?

נושא הקמת חוות השרתים נמצא באחרונה בכותרות, על רקע הדרישה הרבה אליהן בעידן מהפכת ה-AI. רבות מענקיות הטכנולוגיה בונות חוות שרתים והממשל האמריקני מקדם את הנושא. אלא שלצד זה יש דאגה שלפיה התשתיות, ובעיקר תעשיית החשמל, לא יוכלו לספק את האנרגיה הדרושה לקיומן של החוות הללו ולכוח המחשוב שארגונים מחפשים בהן.

הנושא נמצא על סדר היום גם בישראל: רק בשבוע שעבר הודיעה רשות החשמל כי היא מקפיאה את האישורים להקצאת חשמל לחוות שרתים, עקב חשש כי הקמתן תביא למחסור במשאב החיוני הזה ולהעלאת המחירים לצרכנים. זאת, על אף שהממשלה הגבילה את מספר חוות השרתים שיוקמו ל-10 בשנה. בתעשייה בירכו על החלטת רשות החשמל.

נושא חוות השרתים נדון בפאנל שהתקיים באחרונה במסגרת כנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים. בפאנל, שהנחה מומחה הסייבר והתשתיות דן ארנרייך, השתתפו עומר קידר, ראש אגף טכנולוגיות מידע במת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי; חן עמרם, מנהל אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על; אביב אהרון, מנהל מכירות ב-NED; ויהודה בלולו, מנהל מכירות עסקי בטריפל סי.

אביב אהרון, מנהל מכירות ב-NED. צילום: ניב קנטור

אהרון אמר כי "החסמים העיקריים לבניית חוות שרתים בישראל הם החשמל, הקרקעות וכוח האדם. הביורוקרטיה מעכבת את הקמת חוות השרתים, בין היתר על ידי עיכוב במתן היתרים לחשמל עבורן. הדאטה סנטרים וחוות השרתים הם תחום נישתי, וצריך עובדים איכותיים כדי לתכנן, להקים ולתפעל אותם. בתקופה שבה הרבה חברות רוצות להקים חוות שרתים ודאטה סנטרים, זה מהווה אתגר".

קידר הדגיש עוד שני אתגרים מרכזיים: "אתגרי מיגון והתאמת הדאטה סנטר לעידן ה-AI. עם זאת, האתגרים האלה הם לא סיבה שלא לזוז ולא להתחיל בבניית החוות".

חן עמרם, מנהל אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על. צילום: ניב קנטור

עמרם אמר שככל שיוקמו יותר חוות שרתים, כך יעברו אליהם מספר הולך וגדל של ארגונים שהנתונים הארגוניים שלהם מאוחסנים כעת באון-פרם".

בלולו הדגיש ש-"הדאטה סנטר וחוות השרתים הם האמצעי ולא המטרה. האתגר המרכזי כאן הוא להכין מודל פעילות סביר, שפוגש את צרכי הלקוח".

שאלה נוספת שהעלה המנחה הייתה: אילו אירועים יכולים לשבש את הפעלת הדאטה סנטרים, ומה צריך לדרוש מהמתכננים והקבלנים שלהם? עמרם השיב כי "אנחנו, באל על, נמצאים שנים רבות בעולם בניית הדאטה סנטרים. מהניסיון הזה אני יכול לומר שבתקופה האחרונה יש שיפור ענק בתכנון של דאטה סנטרים, גם אם תמיד מוצאים בו פאשלה קטנה. זאת, כי בונים עוד ועוד דאטה סנטרים, והידע והניסיון בכך הולכים ומצטברים".

לדבריו, "חשוב להדגיש בפני המתכננים והקבלנים את החשיבות של החיבוריות לאינטרנט והבאת אינטרנט ברמה גבוהה מאוד לדאטה סנטרים הענקיים".

יהודה בלולו, מנהל מכירות עסקי בטריפל סי. צילום: ניב קנטור

בלולו אמר שההפרדה בין הלקוחות, היכולת של כל לקוח לנהל את אחזון המידע בפרטיות ובעצמאיות, היא נושא שגם לו יש חשיבות. אהרון גרס שעל המתכננים והקבלנים לקחת בחשבון גם גמישות לצרכים העתידיים של חוות השרתי והלקוחות, ושם את הדגש גם על היתירות. "חצי מכל מגה-וואט הולך ליתירות וחצי למחשוב", אמר. עוד הוא ציין כי "חשוב גם האלמנט הביטחוני, הדרישה לבנות מתחת לקרקע, כדי לשמור על שלמות המידע".

בתשובה לשאלה כיצד סיכוני הסייבר משפיעים על הדאטה סנטרים ומהם הפתרונות השיב אהרון כי "כל המערכות שמנהלות את המערכות האלקטרו-מכניות הן ברשת שחורה וסגורה, אין להן גישה לאינטרנט. לכן, לא יכולות להיות עליהן מתקפות סייבר. ההאקרים יכולים להגיע למערכות ולשירותים במתקן, אבל לא למתקן עצמו".

עמרם אמר כי "המתקפות על הדאטה סנטרים הן סוגייה מרכזית, וגם כאן חסר כוח אדם מקצועי. צריך לא רק לכונן 'רשת אדומה', אלא גם לשמור על זה (הכוונה לרשת תקשורת מסווגת, מוצפנת ומאובטחת ברמה גבוהה מאוד – י"ה). יש לעשות על זה חשיבה מעמיקה, ברמת התעשייה והמדינה. כמו כן, הגנה פיזית היא תנאי מוקדם להגנת סייבר".

עומר קידר, ראש אגף טכנולוגיות מידע במת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. צילום: ניב קנטור

קידר ציין כי "אנחנו במדינת ישראל ואנחנו מומחים במתקפות סייבר – ואנחנו צריכים להיות מומחים גם בהגנה מפניהן. הבינה המלאכותית הופכת את מתקפות הסייבר – אבל גם את הגנת הסייבר – למהירות ואג'יליות".