מתווה הסיוע להיי-טק בולט בעיקר במה שאין בו

הבחירות בפתח, וזה הזמן לנקות שולחן מנושאים בוערים שעל סדר היום, רגע לפני שהכנסת מתפזרת והמדינה נכנסת לתקופה של ממשלת מעבר, שבה אי אפשר לשנות כמעט שום דבר. זה טוב לאזרחים, ולא מזיק גם לקמפיין הבחירות.

זה מה שקורה בשבועיים האחרונים לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ, ש-"גילה" פתאום את ענף ההיי-טק. אתמול (ג') הוא הכריז על מתווה סיוע חירום לענף בהיקף כולל של 1.6 מיליארד שקלים. זאת, לאחר שהבין כי ייסוף השקל פגע בכלל התעשייה.

הביקורת על התוכנית לא איחרה לבוא. היא מתחלקת לשניים: בצד האחד מברכים על תוספת תקציבים לחברות צעירות, אבל מהצד השני, ראשי הענף מדגישים את העובדה שחסר בתוכנית מענה לדרישה המרכזית שלהם – תשלום מס בדולרים. זהו נושא קריטי לחברות בינוניות וגדולות, שמייצאות בסכומים גדולים ושניזוקו לא פחות מחברות צעירות, שלהן יש בתוכנית פתרונות. הן גם מעסיקות הרבה יותר עובדים, שהיו בהם כאלה שפוטרו בעקבות המשבר (והבינה המלאכותית, בין אם זאת הייתה אמת או תירוץ).

בכירי ענף ההיי-טק שישבו בפגישה עם אנשי המקצוע של האוצר נדהמו לראות שאין בתוכנית את הסעיף של תשלום מס בדולרים. זאת, על אף שרק לפני שבוע הצהיר שר האוצר שבמשרדו בודקים את האפשרות הזו. בפגישה אמרו נציגי האוצר כי המכשול הטכני למתן אפשרות כזו הוסר, ומכאן שאין מניעה ליישם את המיסוי בדולרים ולא בשקלים. הבכירים אומרים שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, והם מתכוונים להעלות את זה בדיוני ההמשך עם נציגי האוצר.

הדעה הרווחת בקרב בכירי ההיי-טק היא ששער הדולר, שאחרי הירידה החדה התייצב, יישאר כך, והוא לא צפוי לחזור לרמות שהיו בתחילת השנה, כל עוד בנק ישראל יהיה עקבי בעמדתו שלא להתערב יתר על המידה. המשמעות היא שהבעיות שהמשבר הזה יצר לחברות בענף נשארות ללא מענה

התוספת של 1.6 מיליארד שקלים: לא מספיק, אבל יותר טוב מכלום

לגבי הוספת התקציבים לחברות הצעירות, בענף אומרים שתוספת של 1.6 מיליארד שקלים היא דבר חיובי – לא מספיק, אבל יותר טוב מכלום. הסיוע יאפשר לרשות החדשנות, שעושה עבודה טובה מאוד עם סטארט-אפים וחברות צמיחה, לסייע לעוד חברות כאלה להחזיק מעמד, ולמנוע את המשך הזליגה לחו"ל. תקציבי הסיוע שהממשלה תיתן במסגרת זו הם בשיטת המאצ'ינג, כלומר: על כל דולר שהחברות יגייסו – הממשלה תיתן דולר.

השאלה היא האם המשקיעים אמנם יפתחו את הכיס. יש תקדים לא מעודד: בעת המלחמה בעזה יזמה הממשלה הסדר דומה, אבל היו קשיים במימושו, מאחר שהמשקיעים הזרים, וגם המקומיים, לא מיהרו להשקיע. הנחת היסוד כעת היא שהמצב השתפר והמשקיעים מתחילים לחזור, אבל לאף אחד אין ודאות.

יש בתוכנית חידוש מרענן: הממשלה מוסיפה 25 מיליון שקלים לתקציב מכון הייצוא – דבר שלא נעשה כבר שנים. המכון הוא עוגן שתפקידו לעזור ליצואנים, שחברות ההיי-טק הן חלק גדול מהם. למעשה, הענף אחראי למעל מחצית מהייצוא מישראל. במשך שנים הממשלה לא ממש מסייעת למכון הייצוא למלא את תפקידו, ויש לקוות שהגדלת התקציב מבשרת על שינוי המגמה הזו.

שוב: סמוטריץ' מגלגל אחריות לבנק ישראל

בדבריו בכנסת בשבוע שעבר קרא סמוטריץ', שוב, לבנק ישראל להתערב במשבר הדולר. כלומר, הוא ממשיך לגלגל את האחריות לגורם חיצוני, גם אם הוא הבנק המרכזי של המדינה. שר האוצר חזר ודרש מבנק ישראל להוריד את הריבית – פעולה שהיא לא בתחום אחריותו, ולכן קל לו לתת עצות לאחרים. אבל, היה מצופה ממנו שיציע עוד צעדים, שכן בתחום סמכותו, כדי להקל על היצואנים.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. צילום: יוסי גמזו לטובה

הדעה הרווחת בקרב בכירי ההיי-טק היא ששער הדולר, שאחרי הירידה החדה התייצב, יישאר כך, והוא לא צפוי לחזור לרמות שהיו בתחילת השנה, כל עוד בנק ישראל יהיה עקבי בעמדתו שלא להתערב יתר על המידה. המשמעות היא שהבעיות שהמשבר הזה יצר לחברות בענף נשארות ללא מענה.

באופן כללי, יש בתוכנית של האוצר יותר סעיפים עתידיים מאשר פעולות בפועל. אלא שאנחנו קרובים מאוד למועד התפזרות הכנסת לקראת הבחירות, תהיינה באיזה מועד אשר תהיינה. עם התפזרות הכנסת, הממשלה הופכת לממשלת מעבר, שתחתיה קשה מאוד ליישם תוכניות חדשות, וגם העברות הכספים שהיא יכולה לבצע מוגבלות ביותר. אלא שממשלת המעבר ממשיכה לפעול גם אחרי הבחירות, עד שהממשלה החדשה מוקמת – מה שבמקרה הטוב לוקח כחודש וחצי. כלומר, הגענו לחודש דצמבר. סביר להניח שבסד הזמנים הקצר, הממשלה החדשה לא תצליח לאשר את תקציב המדינה ל-2027 עד לסוף 2026, ושוב ניכנס לקיפאון ולתקציב המשכי, כלומר: החל מינואר בשנה הבאה, תקציבי הגופים הממשלתיים יהיו בכל חודש 1 חלקי 12 מהתקציב הנוכחי.

מה יהיה גורל התוכנית? אף אחד לא יודע, ומבחינה זו, דינה כדין כל הבטחה לפני בחירות. זו המציאות.

לסיכום

אם אסכם את הטור, אפשר לומר את הדברים הבאים: ראשית, עצם העיסוק בתוכנית ובפתרונות מלמד שהממשלה, לקראת סוף ימיה, משנה גישה להיי-טק, אחרי שבמשך חודשים בכירי הענף טענו, ובצדק, שהיא לא קשובה מספיק לאתגרים שלו. אלא שכאמור, היא לא כוללת את הסעיף העיקרי – תשלום מיסים בדולרים, וללא הסעיף הזה, הסיוע יהיה מבורך, אבל מוגבל וחלקי, אם הוא בכלל יצא לפועל.