"החשמל הוא המשאב הקריטי ביותר של חוות השרתים"

כך אומר דניאל אפרתי, מנכ"ל NED, שמקימה בימים אלה בנתניה קמפוס חוות שרתים לעידן ה-AI ● הוא קורא לרגולציה חדשה בתחום האנרגיה ואומר ש-"בניית דאטה סנטר אינה רק נדל"ן, נדרשים לצורך כך הבנה וניסיון מקצועי"

דניאל אפרתי, ממקימי ומנכ"ל קבוצת לוינשטיין-NED.

השנה הנוכחית מתאפיינת בתאוצה משמעותית של תחום חוות השרתים, בעיקר בגלל כניסת ה-AI והגידול בביקושים, שכבר מורגש בענף וצפוי להתרחב מאוד. לא לחינם חברות ענק כגון מיקרוסופט, מטא, אמזון, גוגל ואורקל בונות חוות שרתים, וגם ענקיות נדל"ן כמו אקוויניקס ודיגיטל ריאליטי נמצאות עמוק בתחום הזה.

גם בישראל השוק הזה מתפתח מאוד, והממשלה נדרשה לכך: בפברואר האחרון היא קיבלה החלטה להכרה בחוות שרתים כתשתיות לאומיות, ולפני כשבועיים פרסמנו ראיון עם רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, שאמר ש-"חוות שרתים יקבלו עדיפות כתשתית לאומית רק אם יקדמו AI".

לקראת סוף השנה צפויה תחילת הפעילות של חוות השרתים קמפוס אלפא של חברת NED וקבוצת לוינשטיין. הקמפוס, שנבנה בימים אלה בנתניה, ישתרע על פני שטח של 35 אלף מ"ר, והוא יציע כוח מחשוב של 64 מגה-וואט. המתחם יכלול שלושה מבנים, שישמשו לבינה מלאכותית ומחשוב עתיר נתונים. את הבנייה שלו מבצעת אלקטרה. קאו דאטה, חברה שמתמחה בפיתוח ובהקמה של דאטה סנטרים בבריטניה, היא הבעלים של NED, ומלווה את התכנון וההקמה של חוות השרתים בנתניה. שלי לנצמן, לשעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, היא שותפה ב-NED, ומשמשת כיו"ר הוועדה המייעצת של החברה, והמנכ"ל שלה הוא דניאל אפרתי – בעל ניסיון רב בהקמה ופיתוח דאטה סנטרים. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מדבר על האתגרים של עולם הדאטה סנטרים, על הקמפוס ועל לקוחות אסטרטגיים, שכבר הביעו התעניינות.

מה הבידול שלכם אל מול התחרות ההולכת ומתפתחת כיום בעולם חוות השרתים?
"קודם כל, צריך לומר שיש פער בין ההצהרות על כוונה להקים חוות שרתים לבין הביצוע בפועל. זאת, משום שבהקמת חוות שרתים יש כמה רבדים. יש את הרובד של המבנים, אבל צריך לזכור שדאטה סנטר הוא דבר שצריך לתפעל, וזה לא עוד בניין שבונים אותו. נדרשות הבנת התחום ומקצועיות.

הפעילות שלנו נשענת על הניסיון של קבוצת האם בבריטניה, קאו דאטה, שמפעילה 60 מגה-וואט עם מאות מגה-וואטים בבנייה, וצוות מקומי בעל 100 שנות ניסיון מצטבר בתחום.

המבנים שלנו הם תת קרקעיים, ברמת מיגון הגבוהה ביותר שקיימת כיום. בנוסף, אנחנו מציעים 1,200 מ"ר של משרדים ומחסנים, המאפשרים ללקוחות המשכיות עסקית מלאה, למקרה שהם צריכים לנדוד מכל סיבה שהיא. אפשר לומר שאנחנו ממ"ד פלוס פלוס, שבו אנשים יכולים לשהות הרבה זמן, ויש אפילו קפיטריה טובה.

למעשה, בנינו עיר שלמה, תת קרקעית ,שעמידה בפני מצבי חירום שונים, כולל התקפות טילים. לאור המציאות שאנחנו חיים בה, לקוחות לוקחים את זה בחשבון כחלק מהשיקולים שלהם ומחשיבים את זה מאוד".

מהם המאפיינים העיקריים של עולם הדאטה סנטרים?
"נדבך אחד הוא נדל"ן, ומעבר לו יש את הנדבך הטכנולוגי: הצורך בהטמעה ובבניית התשתית הנכונה עבור הלקוחות. מעבר לזה יש את נושא התפעול, שזה עניין של מומחיות, שמצריך צוות מנוסה ומקצועי. יש גם את עניין המימון. מדובר בהשקעה במבנים וביכולת כספית להגדיל אותם. אלה הם אבני הייסוד של עולם חוות השרתים".

הנושא הכי מדובר בהקשר של חוות שרתים הוא אתגרי אספקת האנרגיה. איך אתה רואה את זה?
"תשתית האנרגיה היא, ללא ספק, המשאב הכי קריטי בתפעול חוות שרתים. יש כוונה מצד גורמי ממשלה לערוך שינויים בתהליכי הרישוי לחוות שרתים, בתחום אספקת האנרגיה. זה דבר מאוד חיובי. באירופה, למשל, יש תהליך סדור של רישוי, שכולל גם מנגנון של סינון הבקשות, כדי למנוע כניסה של ספוקלנטים.

בישראל זה עדיין לא קיים, ואם תהיה רגולציה בתחום – זה ייטיב עם הענף. רגולציה נועדה לחבר בין שני הרכיבים: תשתיות והון אנושי, כאשר החשמל הוא המשאב העיקרי. היכולת לספק אותו היא פונקציה של תכנון נכון של הרשת. ישראל נמצאת באחד המקומות הכי מעניינים בין אירופה לאסיה, ואני מאמין שבתכנון נכון, נוכל לארח פה גם לקוחות מחו"ל".

הדמיה של חוות השרתים של קבוצת לוינשטיין-NED, שתוקם בנתניה.

הדמיה של חוות השרתים של קבוצת לוינשטיין-NED, שתוקם בנתניה. צילום: יח"צ

איך אתם מתמודדים בקמפוס שלכם עם אתגרי האנרגיה?
"קיבלנו 64 מגה-וואט, שמורכבים מ-48 מגה-וואט פלוס 16 לגיבוי. אנחנו יודעים שחוות שרתים שמיועדת לתחום ה-AI צורכות יותר חשמל מחוות שרתים רגילה. הן לא דומות, מבחינת צריכת אנרגיה, לחוות שרתים שנבנו לפני חמש שנים. אנחנו, היזמים, נבקש אישור להקמת תחנת כוח בקמפוס שלנו. כדי לגדול לממדים שייתנו מענה לצורכי הלקוחות, אנחנו חייבים לבנות את התחנה העצמאית".

כיצד אתם עונים לדרישות של הממשלה בנושא?
"מרכז הנתונים של NED מתוכנן כתשתית AI אקטיבית, בדומה לפעילות הקבוצה האם בבריטניה, שמאחסנת את מחשב העל קיימברידג' וואן של אנבידיה. בארץ, חלק מהלקוחות שלנו עוסקים במדעי החיים, ואנחנו בהחלט תומכים בכיוון של הממשלה לעודד דאטה סנטרים לתחום זה. נצטרך לתת מענה גם לעולמות הענן והאנטרפרייז".

הבעלים שלכם הוא משקיע מאנגליה. מה הניע אותו להשקיע דווקא בתקופה זו בארץ?
"יש לכך שתי סיבות: הראשונה, קאו דאטה הבינה שיש פה שוק ושצריך להרים את השוק הזה, והשנייה היא ציונות. מדובר ביזם שמשקיע בישראל כבר שנים – הן בתחום הנדל"ן והן בפילנתרופיה. קאו דאטה רוצה לתת מהידע והניסיון הרב שלה, דווקא בתקופה לא פשוטה פה".

חברת NED משתתפת בכנס הדאטה סנטרים והענן של אנשים ומחשבים, שיתקיים בעוד כשבועיים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים