נלחמים על האמת: 48 שעות בחזית הדיפ-פייק בחיפה

כשהגעתי לקמפוס העיר של אוניברסיטת חיפה, ביום ה' האחרון, כדי לסקר את אירוע ה-פייקאתון (FAKE-ATHON) אליו הוזמנתי, המפגש הראשון היה עם הלוקיישן עצמו. ההאקתון, שכבר משמו ניתן להבין כי הוקדש לפייק ניוז, התקיים בפקולטה למדעי המחשב והמידע – שלוחה חדשה הממוקמת בלב רובע החדשנות בעיר התחתית של חיפה. בקומות 1, 4 ו-5 בבניין עמיר, שם התקיים האירוע, המרחב הרגיש יותר כמו חברת היי-טק שוקקת ומתקדמת מאשר כפקולטה יבשושית למדעי המחשב. ולא במקרה. ניכר שהעיצוב והאווירה במקום לא רק משדרים אקסקלוסיביות אינטימית, אלא כוונו בבירור כדי להעניק לסטודנטים תחושה מוחשית של התעשייה שאליה ייצאו בעתיד.

האתגר: שחזור האמון הדיגיטלי

האירוע, שהתפרס על פני יומיים, ב-10-11 ביוני, התמקד כאמור באחד האתגרים הדחופים ביותר במרחב הסייבר כיום: טכנולוגיית הדיפ-פייק (Deep-Fake), מניפולציות דיגיטליות ודיסאינפורמציה – שכולן בתורן פוגעות באמון הציבור, ומערערות את היכולת שלנו לזהות ולהבדיל בין אמת ושקר. לפיכך, מטרת ההאקתון חרגה הפעם מתחרות טכנולוגית גרידא; הוא נועד לייצר פלטפורמה המפגישה בין גורמי ממשל, אקדמיה ותעשייה, במטרה להכשיר את הסטודנטים להתמודד עם בעיות אמיתיות מהשטח.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by אוניברסיטת חיפה | קמפוס העיר (@tech_campus_in_the_city)

באירוע לקחו חלק כ-90 משתתפים, שנבחרו מתוך כ-150 נרשמים, והרכיבו יחד 19 קבוצות עבודה. לצד סטודנטים למדעי המחשב, מערכות מידע וסייבר, בלטו בין המשתתפים גם תלמידי תיכון מצטיינים מ"תכנית אתגר", שלומדים לתואר ראשון במקביל ללימודיהם. משפחת ברונפמן, שמעניקה חסות לתוכנית, פרסה את חסותה גם על האירוע כולו.

באירוע בלט מייד ההרכב הדמוגרפי של המשתתפים – בתעשייה שבה קיים לרוב רוב גברי בולט, קרוב למחצית מהמשתתפים בהאקתון היו נשים. במקביל, הקבוצות הורכבו בחלוקה כמעט שווה בין סטודנטים יהודים לערבים, נתון שהמחיש הלכה למעשה כיצד עבודה משותפת ודו-קיום מייצרים קרקע פורייה ליצירתיות ופתרון בעיות מורכבות.

ספרינט יצירתי תחת לחץ

ההאקתון – שאופיין כ"ספרינט יצירתי" ואינטנסיבי בן יומיים- אמנם לא היה "לילה לבן" במובן של ישיבה רצופה סביב השעון, אך הלחץ והדחף להשלים את הפיתוחים לקראת ההצגה מול השופטים הורגשו היטב, וספק אם המשתתפים ישנו הרבה בלילה שהפריד בין ימי העשייה.

המשתתפים התמודדו עם משימות מורכבות, ביניהן זיהוי דיפ-פייק בווידיאו בזמן אמת וניתוח תמונות שנוצרו על ידי AI. תכנית "הצינור" של רשת 13 אף הציבה בפני הסטודנטים תרחישי השפעה ציבורית מבוססי דיסאינפורמציה.

במהלך העבודה זכו הצוותים לליווי מצד שורה ארוכה של נציגים ובכירים מהתעשייה, בהם נציגי אינטל, צ'ק פוינט, רפאל, יבמ, מטריקס, AU10TIX ומערך הסייבר הלאומי. חברת Base44 תרמה גם היא למאמץ והעמידה לרשות המשתתפים טוקנים לפעילות בשירותי ה-תכנות מבוססי ה-AI שלה, ואלו סייעו לקבוצות לפתח מודלים בקצב מהיר.

הפתרונות הזוכים

בסיומו של שלב השיפוט המותח, הוכרזו חמש קבוצות שהעפילו לגמר. ובסוף היום השני, בטקס מרגש נחשפו גם הזוכים: במקום הראשון, עם זכייה בפרס של 5,000 שקלים, זכתה קבוצת G18. היא יצרה את המיזם Catching con-artists ('לכידת נוכלים'), שהציג פתרון למאבק בהתחזות למשפיענים ברשתות החברתיות, במטרה להפחית הונאות ומידע כוזב. במקום השני, עם זכייה ב-2,000 שקלים, סיימה קבוצת G9 שהגתה ופיתחה את DeepGate – כלי המייעל את זיהוי הדיפ-פייק בסרטוני וידיאו ושמתאים את הצרכים לסביבות משתנות. אל המקום השלישי, עם זכייה ב-1,000 שקלים, הגיעה קבוצת G4 בזכות המיזם BiteBuster, המגן על בתי עסק מפני צרכנים המשתמשים בתמונות מזויפות במטרה לסחוט פיצויים והחזרים. לחמישיית הגמר הגיעו גם קבוצת G2 שהתמקדה בפגיעה במוניטין, וקבוצת G15 – שהורכבה כולה מסטודנטים בני החברה הערבית – אשר פיתחה כלים לזיהוי הונאות בתביעות של תאונות רכב.

אירוע מורכב ואינטנסיבי בסדר גודל כזה אינו מתרחש מעצמו. מאחורי החזון, הארגון והעמדת הפייקאתון כולו על הרגליים ניצבה שדרה ניהולית ומקצועית מרשימה. מי שהובילו את המהלך מטעם האוניברסיטה היו פרופ' ריטה אוסדצ'י, דיקנית הפקולטה למדעי המחשב והמידע, אשר שילבה כוחות עם פרופ' עירית הדר, ראש המרכז לחקר סייבר, מדיניות ומשפט. יחד עם אנשי מערך הסייבר הלאומי, הן טוו את התשתית שאפשרה את החיבור המוצלח בין האקדמיה, הסטודנטים והתעשייה. על מלאכת ההפקה בפועל, התמיכה השוטפת במשתתפים וניהול הרישום ניצח במיומנות צוות ההאקתון, ובו בלט פועלה של מורן גרימברג, ממונת קשרי תעשיה של הפקולטה, אשר דאגה, יחד עם שאר הצוות, שהספרינט היצירתי יתנהל ללא דופי ויעניק לכולם את התנאים האופטימליים ליצירה.

ואולם צריך לזכור כי מעבר לכבוד ולפרסים היפים, הפתרונות המגוונים והעבודה המשותפת שהוצגו בפייקאתון בחיפה מוכיחים כי השילוב בין מוחות צעירים ומגוונים לבין ניסיון מהתעשייה, הוא המפתח המעשי ביותר להתמודדות עם האיומים הטכנולוגיים של המחר. מהתבוננות בשופטים, בכירי החברות והאקדמיה, בהחלט ניתן היה להאמין שהתעשייה זקוקה למוחות הצעירים והיצירתיים האלו וכבר ממתינה להם בקוצר רוח.