רשות החדשנות תכשיר נשים להיי-טק: "מעט מדי ומאוחר מדי"

רשות החדשנות ומשרד העבודה הוציאו באחרונה קול קורא ליוזמה שמטרתה, לדבריהם, היא לקדם נשים ולהגדיל את השוויון המגדרי בהיי-טק. אלא שנסטיה אוצ'וקובסקי, מייסדת עמותת אליסקוד, שמלמדת ילדות ונערות את מקצועות המחשוב, על מנת שישתלבו בהמשך בענף, אומרת ש-"היוזמה מבורכת, אם כי זה מעט מדי ומאוחר מדי".

הגופים הממשלתיים יממנו בין 50% ל-70% מהתקציב המאושר, לתקופה של עד שלוש שנים. לפי אומדן הרשות, יושקעו בסך הכול יותר מ-15 מיליון שקלים, מתוכם 10 מיליון כמענק ממשלתי ל-500 נשים. גופים שמבקשים להגיש הצעות יכולים להתמקד באחד משני צירים: הניהולי, שמתמקד בקידום נשים לתפקידי מנכ"ליות, סמנכ"ליות וניהול מו"פ בכיר; וציר המיומנויות והשימור, לפתרונות לבנות 45+ ולפתרונות מערכתיים לגישור על חסם ההורות. התוכניות יכללו מעטפת תומכת לרכזות מגדר בארגונים, בניית מסלולי "חזרה רכה" והשתלבות מהירה לאחר חופשות לידה, ותוכניות ייעודיות לשימור ולהעצמת הנשים המנוסות בענף.

מה אומרים הנתונים?

לפי נתוני רשות החדשנות, על אף מגמת עלייה במספר העובדות בענף ההיי-טק, שיעורן הכללי ב-2026 עומד על כ-33% בלבד – ללא שינוי מהותי במגוון המגדרי בעשור האחרון. הרשות מצביעה על כך שנשים מהוות רק 26.5% מבעלות ובעלי תפקידי הליבה במו"פ, וכשזה מגיע לתפקידי הנהלה בכירה, הנתון עגום עוד יותר ועומד על 20% בלבד.

בנוסף, פערי השכר המגדריים בענף נותרו משמעותיים – כ-20%-30% בממוצע לטובת גברים, והפער מתרחב ככל שיש יותר שנות ניסיון.

"עלינו לפעול בצורה ממוקדת ולשבור את החסמים"

לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, "הנתונים לא משאירים מקום לספק: בעשור שלם, שיעור הנשים בהיי-טק כמעט שלא השתנה. בתפקידי הליבה וההנהלה, הפערים עדיין עמוקים במיוחד. המשמעות היא לא רק אי שוויון, אלא אובדן ישיר של פוטנציאל צמיחה, חדשנות ותחרותיות למשק הישראלי".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: חנה טייב

בין אמר כי "עלינו לפעול בצורה ממוקדת ולשבור את החסמים המבניים, ובעיקר את חסם ההורות ואת נקודות היציאה של נשים באמצע הקריירה – כדי לייצר שינוי אמיתי". הוא ציין כי "המהלך נועד, בראשונה, להתמודד עם הבעיה בצורה מערכתית – גם בקידום נשים לעמדות השפעה כמו מנכ"ליות, סמנכ"ליות ומובילות מו"פ, וגם בשימור ההון האנושי האיכותי שכבר נמצא בתעשייה. זו השקעה בעתיד ההיי-טק הישראלי וביכולתו להתבסס על מגוון רחב יותר של כישרון, ניסיון ונקודות מבט".

ראובן שמש, מנכ"ל משרד העבודה, ציין ש-"השוויון המגדרי בהיי-טק הוא גם מנוע כלכלי קריטי למשק הישראלי. המחסור בכוח אדם מיומן מחייב אותנו להרחיב את מעגל המשתתפים בענף".

"להשגת שינוי אמיתי נדרשת השקעה רחבה ועמוקה יותר"

אוצ'וקובסקי אמרה לאנשים ומחשבים כי "היוזמה מבורכת – אם כי זה מעט מדי ומאוחר מדי. על מנת לייצר שינוי אמיתי במערכת, יש צורך בהבנה מעמיקה הרבה יותר היכן שוכן האתגר. שוויון מגדרי לא מגיע מתוכנית אחת, אלא מאסטרטגיה עמוקה".

לדברי אוצ'וקובסקי, "כבר כיום, תוכניות כמו אליסקוד, שעובדות עם נערות, שהופכות לחיילות ביחידות טכנולוגיות ומשם משתלבות בתעשייה – מהוות צינור משמעותי לחדירתן של נשים מאוכלוסיות מגוונות להיי-טק. 98% מהבוגרות שלנו מסיימות בגרות במגמת היי-טק ו-95% מהן משתלבות ביחידות טכנולוגיות בצה"ל. זה מוכיח שהשינוי אפשרי, והוא קורה כי אנחנו מתחילים מוקדם".

היא אמרה ש-"להשגת שינוי אמיתי נדרשת השקעה רחבה ועמוקה יותר. צריך לגעת בדיוק איפה שאפשר להתחיל את השינוי – ולא רק להניח פלסטר על משהו קיים. כמייסדת ארגון אליסקוד, שעובדת עם ילדות החל מכיתה ג' לחשיפה והנגשת מנהיגות טכנולוגית, אני קוראת לרשות החדשנות ולמשרד העבודה להגדיל את התקצוב באופן משמעותי, ולנווט אותו למקומות שבהם שינוי אמיתי ייווצר לאורך זמן".