האם הדאטה סנטרים הם הזהב החדש, או: מה בין קוטג' לחוות שרתים?

השבוע דווח שלשוק הדאטה סנטרים בישראל מצטרף שחקן נוסף: איתן יוחננוף, בעל השליטה ברשת הקמעונאית שקרויה על שם משפחתו. יוחננוף רכש מגב ים קרקע של 65 דונם באזור התעשייה הצפוני של יבנה בכ־400 מיליון שקלים, במטרה לבחון הקמת קמפוס של חוות שרתים בהספק של עשרות מגה־וואט ואולי יותר, עם התאמה לעולמות הענן וה-AI. המיזם של יוחננוף אמנם יתקיים באמצעות חברה שהוא הקים, ולא דרך רשת המרכולים, אבל ללא ספק, כניסת גורם מתחום הקמעונאות רק מחזקת את התחושה שבמשק סבורים שהשקעה בחוות שרתים היא בעלת פוטנציאל לגריפת רווחים לא פחות מאשר מכירת קוטג', למשל.

יוחננוף, כמו יזמים אחרים, לא מתכוון להפעיל בעצמו חוות שרתים, אלא להקים קמפוס שיושכר לענקיות ענן, חברות AI ומפעילי דאטה סנטרים מקצועיים. הוא ויתר היזמים רוכבים על הגל של מהפכת הבינה המלאכותית, שיוצר ביקוש גבוה לכוח מחשוב בכל העולם. בישראל, המודעות לחשיבות ההגירה לחוות שרתים מודרניות נובעת גם מהמצב הביטחוני בשנתיים וחצי האחרונות, שחידד את ההבנה שרציפות תפקודית היא דבר קריטי לארגון (ולמדינה כולה) ושכדי להשיג אותה, הארגונים חייבים לעבור לענן עם תשתיות מותאמות לבינה מלאכותית. תרם לכך בשנים האחרונות גם פרויקט הענן הלאומי נימבוס, שכחלק ממנו, הזוכות, AWS וגוגל, בנו כאן כל אחת שתי חוות שרתים ייעודיות לשוק הישראלי – דבר חסר תקדים בהשוואה לגודל השוק. אגב, גם המפסידות במכרז, מיקרוסופט ואורקל, בנו כאן חוות שרתים בעקבותיו.

בישראל פועלות כמה חברות ותיקות, שמבינות שמהפכת ה-AI מזנבת בהן ושעליהן להשקיע בחוות שרתים חדשות. כך למשל, MedOne בונה חוות שרתים בכפר יונה וברמלה, בהשקעה של מיליארדי שקלים. חברת נד מקימה קמפוס AI חדש בנתניה בהשקעה של 1.3 מיליארד שקלים, על שטח של 35 אלף מ"ר, וכולו מיועד לעומסי מחשוב עתיר ביצועים. בין מייסדי החברה נמנית שלי לנצמן, לשעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. עוד חברה שיש לה פעילות משמעותית בתחום היא בינת דאטה סנטרים מקבוצת רד בינת, שהקימה חוות שרתים בחבל מודיעין, בנוסף לקמפוס בירושלים ולפעילות שלה בעוד כמה מקומות, כולל בדרום. החברה נמצאת בתנופה משמעותית של הקמת חוות שרתים.

כל אלה הן רק דוגמאות מהתקופה האחרונה. הרשימה הולכת ומתארכת, ו-ודאי שכך יקרה גם בחודשים הקרובים, ואולי אף בשנים הקרובות.

בשביל חוות שרתים רבות צריך חשמל רב – שלא בטוח שיש. צילום: Oleg Lopatkin, ShutterStock

מי יספק חשמל לחוות השרתים?

ביחד עם חגיגת הנדל"ן והטכנולוגיה יש בהקמת חוות השרתים אתגר מרכזי: החשמל. אם מדרגים את סדר הבעיות של ישראל, בעיית האנרגיה נמצאת בין המקומות הראשונים, לא הרבה אחרי הביטחון והקרע בחברה. הבעיה הזאת – או, אם תרצו, האתגר הזה – נובעת במידה רבה מאוד מכך שחוות שרתים דורשות היקפי צריכת אנרגיה שלא נמצאים בעתודה של חברת החשמל, ואף לא של מדינת ישראל בכלל. ככל הנראה, זה לא עומד להשתנות בקרוב.

סקר שנערך בשנה שעברה עבור הממשלה הראה שכדי לספק את כל צרכי האנרגיה של חוות השרתים יש להקים תחנות כוח חדשות, בשעה שהקמה של תחנת כוח בישראל לוקחת, במקרה הטוב, 10-12 שנים. לכן, כל יזם שרוכש קרקע לחוות שרתים חייב למצוא לעצמו את מקורות ההזנה לחשמל.

אולם, יש כאן בעיה נוספת: חלק מהחברות שמקימות פה חוות שרתים רכשו עתודות של קילוואטים מחברת החשמל לפני זמן רב, שנים, אבל טרם מימשו אותן. מבחינת חברת החשמל, אלה עתודות שהיא לא יכולה לספק לחוות חדשות. מדובר במקרה הטוב בתקנות לא מספיק מהודקות ובמקרה הרע במחדל. כך או כך, זה משפיע על כל השוק – וממש לא לטובה.

שוק הדאטה סנטרים נמצא בצמיחה מטורפת, עם השקעות ענק. האם זהו הזהב החדש של הקבלנים, היזמים והמשקיעים, שמחפשים השקעות עם סיכון נמוך לכסף שלהם?

ועדה בין משרדית פרסמה במהלך השנה דו"ח עם המלצות לטיפול בבעיית האנרגיה שהקמת חוות השרתים מביאה איתה, ואלה אומצו על ידי הממשלה כהחלטות. אחת מהן היא הגבלת הקמת מספר חוות השרתים בישראל ל-10 בלבד, לפי שעה. התנאי השני הוא, כאמור, שכל קמפוס כזה צריך לייצר לעצמו את החשמל – בין אם על ידי חיבור בקווים עיליים לחברת החשמל, ובכך לעקוף את קווי ההובלה המשמשים את כלל הצרכנים, ובין אם באמצעות השקעה במקורות אנרגיה חלופיים כמו השמש.

זה יוצר חסמים לא מעטים, והנה שניים מרכזיים: ראשית, מלאי הקרקעות שגובלות בקווי מתח עיליים – מוגבל, ושנית, חלקן נמצאות באזורים מיושבים. אין סיכוי שראש רשות מקומית יסכים לארח חוות כאלה ביישובו. מעבר לזה, הקמת תחנת כוח בתוך קמפוס של חוות שרתים דורשת השקעות נוספות של מיליוני שקלים, שלא לדבר על רגולציה, בטיחות ועלויות תפעול.

החלטה נוספת של הממשלה היא שהמדינה תעודד הטבות לחברות שיקימו את חוות השרתים בפריפריה, כדי לקדם מעבר של חברות טכנולוגיות לשם ולייצר מקורות תעסוקה בצפון ובדרום. אם לשפוט לפי המיזמים האחרונים שדווח עליהם, לא נראה שמישהו אוכף את זה. למשל, המיזם של יוחננוף יוקם ביבנה, שהיא עדיין במרכז הארץ – לא ממש אותה פריפריה שאליה התכוונה הממשלה. בכלל, ספק אם הממשלה יכולה באמת להשפיע, כי בסופו של דבר מדובר בעסקאות נדל"ן וטכנולוגיה על בסיס עסקי.

השורה התחתונה: שוק הדאטה סנטרים נמצא בצמיחה מטורפת, עם השקעות ענק. האם זהו הזהב החדש של הקבלנים, היזמים והמשקיעים, שמחפשים השקעות עם סיכון נמוך לכסף שלהם? ימים יגידו.

אתגרי חוות השרתים וענף התשתיות בעידן ה-AI יהיו הנושא המרכזי בוועידת Data Centers & Cloud for All של אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-27 במאי. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.